1.
אי שם בתחילת נובמבר בית"ר ירושלים הפסידה 1:0 לנוף הגליל והייתה באחת מנקודות השפל שלה העונה. ארווין קומאן העצבני יצא על השחקנים בשידור ובחדר ההלבשה קינח ב"טיפשים, פשוט טיפשים" והציע לשחרר את עצמו מהתפקיד. מרקו ינקוביץ' יצא מחדר ההלבשה ואמר "פעם אהבתי כדורגל" והשחקנים מלמלו שכך זה לא יכול להימשך.
אפילו הקפטן אופיר קריאף, שנשלח בסיום לטלוויזיה להסביר את המצב חזר לחדר ההלבשה, התקלח וכשיצא, האוטובוס כבר לא חיכה לו. כאשר עדכנו את הנהג, הוא נעצר בצד הדרך וכולם חיכו כרבע שעה עד שהקשר יגיע. קומאן התעצבן אז ואמר: "מה זה הדבר הזה? לא בודקים שום דבר? מזל שהראש של האנשים כאן מחובר לגוף". אתמול קריאף כבר יצא מחויך, המשפחה חיכתה בחוץ בסיום ובבית"ר בדקו כי כל מי שצריך עלה על האוטובוס.
ואיפה היה אז יוסי אבוקסיס? הוא עשה באותו שבוע תיקו עם בני נגד נס ציונה, בעונה מדשדשת בלאומית שרק התפלל שתחלוף. בקיץ, לפני מינוי קומאן, פנה אוחנה לאבוקסיס והציע לו לאמן את בית"ר. אבוקסיס עידכן את אברמוב שלא היה מוכן לשמוע על זה והתקשר בעצבים לחוגג. בסוף המעגל הזה, אברמוב משלם לאבוקסיס את השכר בבית"ר בפיניש של העונה.
2.
לאורך כל השבוע אבוקסיס אמר בבית וגן שזה משחק על עונה שלמה. שניצחון, לא משנה מה יעשו היריבות, דוחף את הקבוצה חזק לכיוון הישארות. לאחר ההפסדים של הפועל ירושלים ומכבי פתח תקוה אתמול (שבת) אבוקסיס כבר ידע שזה המשחק שצריך לנצח ולברוח. במחצית השחקנים ירדו עצבנים והחליפו האשמות, אבוקסיס ניגש ואמר להם: "כולם להיות בשקט, מה אתם מבוהלים? אתם משחקים כדורגל, מגיעים כבר למצב ומרימים לרגליים של השחקן, מה קרה לכם? זה צריך להיות משחק שלכם, תשחקו עם שכל".
כך או כך, אבוקסיס נראה אתמול כמי שקרוב לעשות גליצ'ים על הדשא. המגינים ידעו שאם הם מפספסים כדור הוא כנראה יהיה שם, כי הוא לא נתן לאף אחד שנייה לנשום. זאת לא רק התפיסה של אורן ביטון מחשש שיקבל אדום, זה ההערות לשועה על המיקום, לקריאף לחזור לעמדה, התסכול ששחקניו נותנים כדורים ארוכים לאורך המגרש (תפסיקו עם זה, אתם מייצרים מתפרצות"), החיבור שלו עם מיכאל אוחנה שגורם לקשר לשחק גם כשאינו כשיר במאת האחוזים. בתוך כל הבעיות של בית"ר וסימני השאלה הגדולים לגבי העתיד, במאבק הנוכחי אבוקסיס קרוב לרשום לעצמו הישג אדיר עם השינוי שעשה בבית"ר בחודשים האחרונים.
החזרה לבית"ר אחרי כל השנים והאווירה העכורה בין לבין עשתה משהו לאבוקסיס. לאורך כל הקריירה אבוקסיס עשה הפרדה בין סנטימנט לקבלת החלטות, תמיד בחר משיקול מקצועי וכלכלי ולא נתן לרגש להפריע לו. בקאמבק הנוכחי בבית"ר קורה לו משהו אחר. יש לו פלאשבקים מהעבר, מהאווירה, מתחילת הדרך האמיתית של הקריירה שלו. החיבור מחדש עם אוחנה, מאיר הרוש, אוהדים, הוא התלהב אתמול מהתמיכה של הקהל בגרין וכבר שאל בסיום כמה אוהדים יגיעו לדרבי. הוא חי מזה, האנדרלין הזה היה חסר לו, הוא נהנה ומקווה שהחיבור הזה לא ייגמר. אם זה היה תלוי באבוקסיס, הוא היה חותם עכשיו לעוד עונה, אך בתוך אי הוודאות שמרחף מעל בית"ר, כולם בסימן שאלה.
אל תפספס
3.
אז במשחק הבא בדרבי הירושלמים נגד הפועל ירושלים, ניצחון של בית"ר יבטיח לה את ההישארות ואולי גם יקבור את הצד האדום של העיר עמוק מתחת לקו האדום. אלו מסוג הרגעים שהם פנטזיה ברמת היריבות העירונית. יחד עם זאת, עם כל השמחה של הניצחון אתמול והבריחה מהקו האדום, הפסד בדרבי עשוי להחזיר את בית"ר להיות מודאגת ולכן אבוקסיס מיהר להוריד את כולם לקרקע בסיום המשחק.
וזהו, בית"ר ירושלים מתקרבת להשלים האפי אנד במאבק ההישרדות, אך המאבק האמיתי עוד לפניה, והוא להעביר את הקבוצה מידיו של משה חוגג לרוכש. גם אם זה דרך בית המשפט. כדי לא להפסיד גם את העונה הבאה, הדברים הללו צריכים לקרות וכמה שיותר מהר.