וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"יעקובו היה מלקק לי בנבחרת ניגריה"

יניב בן חקון ושלומי אהרוני, כל העיר, עבור

14.2.2003 / 16:00

צ'וקודי נוגו, החלוץ החדש של בית"ר, חולם על אינטר, ובינתיים מדבר על העצלות של קוביקה, הנהמות המכוערות של האוהדים, הדיכאון של אג'יפור והחנפנות של יעקובו (כל העיר)

לפני שנתיים יצאה למילנו הקבוצה הניגרית אימבה, למשחק ידידות נגד אינטר. בין השמות הנוצצים שאיישו את ההרכב של האיטלקים היו רונאלדו, ויירי וקלרנס סידורף. בקבוצה העלומה מניגריה שיחקו אז אריק אג'יפור וחלוץ צעיר בשם צ'וקודי נוגו. "הם עשו לנו בית ספר", נזכר השבוע צ'קודי, "וכשהתוצאה הגיעה ל-0:8 הם ריחמו עלינו והפסיקו לשחק". את הפרטים היותר חשובים מהמשחק ההוא צ'וקודי לא ישכח לעולם: "בסיום המשחק ניגש אלי קלרנס סידורף ואמר לי 'ילד, אתה שחקן גדול, אתה רוצה לבוא לשחק באיטליה ?'. האמת היא שקצת התביישתי, אבל בסוף הסכמתי, ואז הוא שם לי יד על הכתף ואמר, 'תמשיך להתמיד, ותגיע. עד אז אריוודרצ'י".

תכירו בבקשה את צ'וקודי (תרגום: "קיומו של האל") נוגו, בן 21, הזר החדש והמבטיח של בית"ר. "כשהסוכן שלי, רפי אפשטיין, אמר לי שאני נוסע לישראל, צחקתי לו בטלפון", הוא מספר, "מה לי ולחור הזה? ראיתי כל היום פיצוצים בסי.אן.אן ונבהלתי. נכנסתי לאינטרנט כדי לבדוק פרטים על בית"ר, אבל הכל היה שם בעברית וזה רק הפחיד אותי יותר. בינתיים, קבוצה מבלגיה שרצתה אותי עשתה לי קטע מסריח, אז החלטתי להרים טלפון ליעקובו ולשאול אותו מי זאת הבית"ר הזו בכלל".

יעקובו הצליח כאן בגדול.
"אני מכיר אותו כבר כמה שנים, מאז ששיחקנו יחד בנבחרת האולימפית של ניגריה. אני לא מופתע שהוא מצליח, אבל בהחלט הופתעתי מזה שזה קרה לו כל כך מהר. בניגריה הייתי שחקן יותר גדול ממנו, והוא העריץ אותי, כל הזמן היה בא ומתחנף אלי ומלקק לי כדי שאהיה חבר שלו. אני לא טיפוס מתנשא, והתחברנו מהר מאוד. העולם משונה, פעם הוא היה מביא לי מים במשחקים, והיום הוא או-טו-טו בפרמיירליג כשאני רץ בין הבורות בבית וגן. הכי מוזר זה שהוא היה זה ששיכנע אותי להגיע לפה".

מה הוא אמר לך?
"הוא אמר לי, 'צ'וקס, למועדון הזה יש את האוהדים הכי משוגעים בעולם. זה היה מועדון גדול, אבל עכשיו הם לא מצליחים. האוהדים שלהם הם הכי טובים, ויעשו הכל בשביל הקבוצה, אתה חייב להתאמץ ולעבוד קשה בשבילם'. אני חי על אנרגיות. אחרי השיחה עם יעקובו כל התפיסה שלי לגבי בית"ר השתנתה".

היתה לך נחיתה קשה בנתב"ג.
"עשו לי בשדה התעופה בעיות כאלה גדולות שהחלטתי כבר לחזור לניגריה, אבל למרות זאת ביקשו ממני להגיע לאימון ואמרו שאם זה לא ימצא חן בעיני אז ייתנו לי ללכת. הגעתי למגרש והופתעתי לטובה, זה לא היה רע כמו שחשבתי. הייתי במקומות שבהם השחקנים לא מתייחסים אליך בהתחלה, אבל פה כולם היו מאוד נחמדים, הם נתנו לי הרגשה טובה של שייכות, וזו היתה התחלה טובה".

בית"ר הביאו אותך ממש ברגע האחרון, ממש כברירת מחדל.
"אני חייב להתוודות: הייתה לי בעיה עם זה, הרגשתי רע מאוד, ורק עכשיו אני יוצא מההרגשה הזאת. שיחקתי בניגריה ובאוקראינה, ואני יודע מה הרמה שלי. אתה יכול לשאול את כל המאמנים שלי, הם מאוד אהבו אותי, תמיד התאמצתי ועבדתי קשה, אז כשהגעתי הנה וקיבלתי את הרושם שלקחו אותי כי לא מצאו אף שחקן אחר, הרגשתי רע מאוד. היתה לי תחושה שאני ברירת מחדל, שלא מצאו אף אחד אז אמרו, טוב זה מה שיש, אין ברירה, נחתים אותו".

ובדיוק כשהגעת, הקבוצה חטפה תבוסות והמאמן היה בדרך החוצה.
"מאוד פחדתי. בקבוצה הזאת יש מלא לחצים ובעיות, וזה מפחיד. אתה מגיע, שחקן חדש, כולם מצפים ממך לעשות קסמים ולהציל את הקבוצה, ואם הקסמים לא עוזרים, אז ישר מתחילים לצעוק 'מי זה בכלל, הוא לא עושה כלום, למה הבאתם אותו?'. מעולם לא פחדתי מאתגרים, הדבר היחיד שהפחיד אותי זה הקהל, כי ממה ששמעתי אין להם סבלנות".

"תראה איך אג'יפור מדוכא"

בדירת שני חדרים במלחה, שממנה הספיק כבר להיזרק, ישב צ'וקודי ביום ראשון וצפה בווידאו בשער המוזר שספג דודו אוואט נגד בית"ר. הפנצ'ר של אוואט מצחיק אותו עד דמעות, אבל אין זו הפעם הראשונה שזה קורה לו. "בעונה שעברה באוקראינה הרבה פעמים לחצתי את המגן וזה כמעט נגמר בגול", הוא מספר, "אין מה לעשות, התפקיד שלי על המגרש זה להיות עלוקה. אני אשגע את ההגנות בלחץ שאני אפעיל, והחברים שלי ייתנו את הגולים. ככה בנוי הכדורגל המודרני. עבודת ההגנה מתחילה בשפיץ".

נראה שהחיסרון שלך הוא שאתה לא סקורר.
"עד היום, בשני המשחקים בבית"ר לא היתה לי הזדמנות להבקיע, אבל אין לי בעיה בהבקעה. בניגריה כבשתי 11 שערים ב-18 משחקים, וזו כמות יפה".

בעונה שעברה באוקראינה לא הבקעת בכלל.
"אי אפשר לשפוט אותי. שיחקתי שם שישה משחקים, ובאחד מהם, נגד דינמו קייב, היה לי משחק טוב אבל אחד השחקנים נצמד אלי ובעט בי ללא כדור, ואני נחתתי על הכתף ופרקתי אותה. כך גמרתי שם את הסיפור".

לאוקראינה מגיעים בשנים האחרונות שחקנים ניגרים רבים. מה מסביר את החיבור הזה?
"יש לניגרים שם טוב אצל האוקראינים. פה בישראל, לפני שמחתימים שחקן רוצים לראות עשרים קלטות ועוד חמישה אימונים, ורק אז מחליטים אם להחתים או לא. עושים פה את הכדורגל יותר מידי מסובך. כל אחד רוצה להמציא את הגלגל. ואני אומר, רילקס. זה משחק פשוט, תנו להינות ממנו. באוקראינה נותנים לך חופש לעשות דריבלים כמה שאתה רוצה, פה בארץ יש כל הזמן תחושה כאילו אנחנו מתעסקים בטילים ביו-כימיים. לא מבינים שבסך הכל זו הצגה, שואו לקהל".

אתה מדבר כאילו אתה נמצא כאן כבר כמה שנים טובות.
"יש לי חברים, ואני קולט מהם מה הולך פה. תראה את אג'יפור ממכבי חיפה, שחקן ברמה גבוהה מאוד, תראה איך הוא מדוכא. כשהסביבה לא מתאימה לך ואתה מוצא את עצמך במקום שלא רוצים אותך, אתה בבעיה".

"בזכות אבא יש לי תואר בסוציולוגיה"

בדיוק עם הנחיתה בארץ קיבל צ'וקודי טלפון בהול מהמשפחה בניגריה. בשורת האיוב: אביו, שהיה חולה זמן רב, נפטר. צ'וקודי: "לפני שש שנים, כשהייתי בן 15, הוא עבר תאונת דרכים ונפגע בכליות. מאז הוא לא עבד והתקשה לתפקד. אחרי טיפולים הוא הרגיש טוב יותר, כאילו הוא מחלים, ואחר כך עוד פעם המצב היה מסתבך. אמרו לי שהוא ידע שפעם הוא לא ייצא מזה, אבל הוא לא דיבר על העניין. הוא הבין שאם אני אדע שהמצב קשה ושאין הרבה סיכויים, אז אשאר איתו והקריירה שלי תיפגע".

אתה בן 21, איך אתה מתמקד עכשיו בכדורגל?
"זה מאוד קשה לי. יש עלי המון לחץ ואחריות, אני צריך לדאוג לאחי הצעירים, במיוחד עכשיו כשאחי הגדול לא עובד. כשאבא היה חי האחריות היתה מתחלקת בינינו, ויכולתי לעשות דברים שאני אוהב, אבל עכשיו אני חושב כמו אבא. האח הצעיר שלי בן תשע, ואני צריך לדאוג לו. זו הצוואה של אבא".

דיברת איתו לפני שהוא נפטר?
"לא, הוא השאיר אצל הרופא שלו הודעה במיוחד בשבילי".

מה היה בהודעה?
'כשהבן שלי יגיע, תמסור לו שידאג למשפחה ולילדים הקטנים, הם חייבים ללכת לבית הספר'. "למרות שאני הילד הרביעי, תמיד הייתי הפייבוריט שלו. הוא כל הזמן דאג שנלמד ונרכוש מקצוע, ובזכותו יש לי תואר ראשון בסוציולוגיה".

"קוביקה מראה כאילו הוא יודע הכל"

בשבת שעברה, באמצע המחצית הראשונה בטדי, איבד צ'וקודי כדור פשוט לדני אלברט מעירוני ראשון לציון. אוהדי בית"ר הגיבו בנהמות מכוערות לכיוונו. צ'וקודי, הסוציולוג והשחקן, משחזר: "איבדתי את הכדור, ופתאום שמעתי 'או או או'. ברגעים כאלה בא לך לעזוב הכל, להוריד את החולצה וללכת להיות עם עצמך בחדר ההלבשה. לא יודע איך, אבל אמרתי לעצמי, 'עכשיו אתה מתעלם מכל מה שקורה סביבך וגורם לאנשים האלה להצטער על ההתנהגות שלהם'. המשכתי לשחק, ומאז אין אוהד שלא עוצר אותי ברמזור, מחבק ומנשק אותי".

איך התרשמת מהקהל באופן כללי?
"אלה אוהדים שנותנים לך חשק לרוץ. במשחק נגד ראשון לציון אמרו לי שהאצטדיון ריק בגלל שהקבותה לא מצליחה, אבל אם זה הרעש שהם עושים כשיש 4,000 איש באיצטדיון, מעניין מה קורה פה כשהמגרש מלא. עכשיו אני רק מקווה שבאמת נצליח".

לכן החליפו מאמן. אתה מסוגל להצביע על ההבדלים בין אלי כהן לחנן אזולאי?
"למאמן הנוכחי יש רעיונות חדשים והוא מאוד מאוד מודרני. האימונים שלו מצוינים, ויש אווירה טובה. אפשר היה לראות במשחק נגד חיפה שהוא קורא את המשחק וחי אותו, החילופים שלו היו טובים, אפילו כשהוחלפתי חשבתי שזה היה צעד נכון כדי לשמור על התוצאה. הוא עושה עבודה מצוינת".

יש הרגשה שהשחקנים עדיין לא מתחברים.
"אולי. בבית"ר יש שחקנים מצוינים, ורק צריך למצוא את האיזון. כולם צריכים לתת את התחת כדי שנהיה טובים. אנחנו כמו מפעל שמחולק לכמה מחלקות, וכל מחלקה תלויה בשנייה, אם מחלקה אחת עובדת מהר מדי או לאט מדי זה לא טוב, צריך חיבור ואיזון בין כולם. אבל יש לזה פתרון: יש לנו סגל גדול של שחקנים, ואם מישהו לא עושה את העבודה שלו אפשר להחליף אותו".

בשבת היית הרבה יותר טוב מהרגע שבו קוביקה יצא.
"אמרתי לעצמי, 'השחקן הזה ותיק כאן, אני אעשה את הדברים כמו שהוא רוצה'. לכן במחצית הראשונה ניסיתי להתאים את עצמי למשחק שלו. לא שיחקתי בסגנון שלי, הוא פוינט-מן, וניסיתי לרצות אותו. קוביקה מראה כאילו הוא יודע הכל, אז ניסיתי, אבל זה לא עבד. במחצית החלטתי לעשות את הדברים כמו שאני יודע. שיחקתי יותר כמטרה, התחלתי לקבל הרבה כדורים ולהיות יותר מעורב במשחק".

הביאו אותך כדי להקל על קוביקה.
"אני אמור לעזור לו, אם הוא רק ירצה לרוץ, אבל קוביקה הוא שחקן כבד, הוא לא זז. צריכים לשחק לידי שחקנים שיודעים לחתוך, לפנות שטח. אני אוהב לשחק עם שחקנים חכמים, שחקנים אינטליגנטיים. לא משנה לי אם החלוץ השני גבוה, אלא יותר אם יש לו הבנת משחק, אם הוא אוהב לרוץ".

בית"ר זו רק תחנה בשבילך. אם בסוף העונה תקבל הצעה מאירופה, תעזוב?
"הרבה תלוי ביחס שאקבל כאן. כי אני מאוד רגיש. אם אמצא כאן יחס חם ואוהב ויהיה לי טוב, אני אשאר גם אם יבואו הצעות גבוהות יותר, בשבילי הכסף פחות חשוב. אני נקשר לקבוצה ונותן את כולי, וחוץ מזה, אל תשכח שאני עדיין חולם על אינטר".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully