ככה נולדת מחאה: הזלזול של הנהלת הפועל תל אביב באוהדים ובמותג

דני גרופר המריא אתמול (רביעי) לבולגריה והשלים את המעבר המיידי שלו מהפועל תל אביב ללודוגורץ רזגארד. גרופר הוא למעשה השחקן השני של הפועל תל אביב שנגרע מהסגל בתוך כמה ימים אחרי סיאנדה קולו, כשגם זמנו של פארליי רוזה קצוב והוא יעזוב לסין אחרי שיקבל ויזה.

כך הפועל תל אביב מאבדת שני שחקני הרכב ואחד נוסף שתוכנן להיות כזה, וכל זה כחודש אחרי סגירת חלון ההעברות - כשאין אפשרות לצרף שחקנים במקומם. כל השלושה היו יכולים לסיים את העונה במתחם חודורוב, אבל במועדון העדיפו לחסוך עוד קצת כסף ולחתוך עכשיו.

בהפועל תל אביב מתעקשים שבמסגרת ההסכם של רוזה הוא יכול לעזוב בכל שלב תמורת 250 אלף יורו. אבל גם אם מאמינים לגרסה הזו, חייבים לשאול מי חתם על דבר כזה. איזה מועדון עם שאיפות חותם על הסכם שמאפשר לשחקן לברוח במהלך העונה, בלי שניתן להגיב ולצרף שחקן אחר במקומו? ומה עם לנסות להשאיר אותו בחוזה משודרג? זה כבר לא קיים בלקסיקון.

גרופר היה המגן הבכיר מבחינת ניר קלינגר וגם קובי רפואה, אבל עבר גיהינום מאז הקיץ. למגן השמאלי הוצע חוזה נמוך לארבע שנים ואחרי שלא הסכים, בהנהלה הוחלט להשבית אותו. כשדורון ליידנר נפצע, קלינגר לחץ וגרופר הוחזר לפעילות, אבל בהמשך שוב נשלח ליציע ולא קיבל את התנאים לחוזה חדש.

גם אחרי שגרופר סגר בלודוגורץ על חוזה שיתחיל בקיץ, הפועל תל אביב הייתה יכולה להשאיר אותו ולהשתמש בו עד סיום העונה, אבל העדיפה לקבל פיצוי קטן כדי להיפטר מהסחורה כבר עכשיו וגם לחסוך כמה משכורות.

הדברים דומים גם במקרה של סיאנדה קולו. הדרום אפריקאי אמנם ביצע עבירת משמעת חמורה מאוד, אבל היה מוכן להתנצל ולחזור. בהפועל תל אביב היו יכולים לקנוס אותו בסכום גובה ולהשאירו עד סיום העונה, אך גם במקרה הזה העדיפו לחתוך ולחסוך את המשכורות שלו.

להפועל תל אביב נותרו עוד שני משחקים שיכריעו אם יעלו לפלייאוף העליון. רוזה עדיין כאן לעוד משחק או שניים וקולו או גרופר כנראה לא היו אלה שיכריעו את גורל העונה. אבל גם אם הקבוצה תעפיל לפלייאוף העליון, הפעולות בשבוע האחרון הן זלזול בקהל וזלזול במותג. כלומר, מטרת ההעפלה לפלייאוף העליון היא כלכלית נטו, אבל המטרות המקצועיות שם הרבה פחות מעניינות.

ליידנר כבר היה פצוע העונה ולא נמצא לו מחליף ראוי, מוחמד קליל טראורה גורם לקובי רפואה לדפיקות לב מואצות כשהוא פותח במרכז ההגנה ורוזה שחקן משמעותי מאוד. רפואה ינסה לאלתר, אך בכל מקרה הסגל גם כך אינו איכותי במיוחד וכשגורעים ממנו שלושה שחקנים מבינים שאחרי העונה הסדירה, הפועל תל אביב תהיה עסוקה רק בלהעביר את הזמן עד הקיץ.

למה זה קורה? כי מבחינת הניסנובים הכול מותר. להפועל תל אביב יש קהל נאמן. בכל משחק בית מגיעים לבלומפילד משפחות שלמות, אלפי אוהדים שיוצרים אווירה של קבוצת צמרת אטרקטיבית וגם למשחקי החוץ נוהרים אוהדים רבים. הפועל תל אביב מתנהלת בידיעה שהקהל הזה שבוי, שהוא יקנה מנויים וכרטיסים למרות שהוא שבע אכזבות מהתוצאות, משחקי הדרבי, מהיכולת, מהפעולות בחלונות ההעברות.

בזמן האחרון בכל זאת אפשר לזהות סדק, שנראה שהתחיל להתבקע אחרי הדרבי האחרון. העובדה שלא צורף חלוץ בשיעור קומה בחודש ינואר מבעבעת, האכזבה של הקהל מתחילה לצוף שוב וניתן היה לשמוע שירים בגנות ההנהלה כבר בסיום המשחק נגד הפועל באר שבע ביום שבת.

איך זה יסתיים? מתישהו כל מה שבבטן יתפוצץ שוב אצל האוהדים וזה כנראה לא ייקח עוד הרבה זמן. ההנהלה בונה על הפלייאוף העליון וההכנסות, אבל צוברת חובות למאור בוזגלו ואחמד עאבד, ובקרוב יהיו פסקי דין חלוטים של פיפ"א שצריך יהיה לשלם. מתישהו הקהל יחליט שנמאס לו ומשם אין דרך חזרה.

האחים ניסנוב מדגישים שהמועדון מחפש רוכש, אבל אם לא יימצא אחד כזה, כדי להימנע מעוד מחאה הם יהיו חייבים להפסיק לעבוד על האוהדים. כי היום הם במצב שאף אחד כבר לא מאמין להם.