עלה לו הפפ לראש: ברק בכר מתאמץ לתקן את מה שלא שבור

ההרכב שבו עלתה אתמול (שני) מכבי חיפה נגד הפועל תל אביב קיבל כמה הגדרות ממומחים שמתארים את המערך בספרות כגון 3-4-3 או 3-3-4, אבל נדמה כי ניתן לתקצר: חיפה עלתה למשחק במערך של ממבו-ג'מבו. זה היה הרכב של התחכמויות ואולי אפילו התנשאות. רק בשלב מתקדם, קצת לפני הדקה ה-60, נסגרה האקדמיה הפסדו-לימודית לענייני כדורגל, והחל הכדורגל עצמו. חיפה הפסיקה לחקור את הענף דרך מערכים הזויים והכניסה סוף סוף מגן שמאלי וקשר קדמי.

ברק בכר מתקן באחרונה את מה שאיננו שבור. הוא מסלק מההרכבים את כל המגנים השמאליים שיש לו, מתאהב בציוותים מקוריים שהמציא כגון אבו פאני בתפקיד הקשר היוצר או חוסה רודריגס בשום תפקיד. אלא שבכרמל כמובן לא קוראים לזה "שום תפקיד", אלא בוחרים בהגדרה המקצועית, "ההפתעה של בכר". בהחלט כך, כן, רודריגס, ישימו לב חדי העין שבינינו, הוא ההפתעה של בכר.

מעניין להבין מה גורם לבכר להתאהב בהמצאותיו על חשבון התוצאות. האם השתעמם מהליגה והחליט לארגן לכולם קצת תחרותיות ואקשן? ואולי בכר החל באמת להאמין שהוא פילוסוף של כדורגל, ולא סתם עוד מאמן. זה הרי מה שעלול לקרות כשכולם מסביב אומרים לך שאתה גאון - אתה ברוב תמימות מתחיל ממש להאמין בזה.

נראה כי באחרונה בכר שואף להתפתח כממציא כדורגל נוסח פפ גווארדיולה שהחליט לשחק ללא חלוצים. בחיפה משחקים ללא מגנים, וגם יתר העמדות פתוחות למוזות. לבכר - מאמן עתיר תארים ועמוס שבחים מכל עבר - עלה קצת הגווארדיולה לראש.

מותר לבכר, הוא בן אדם ואיננו עמיד בפני היבריס. לעלות סתם ככה עם שלושה בלמים, ללא צ'ארון שרי המעולה, זו התחכמות, ניסיון של מאמן האלופה לאתגר את עצמו. ייתכן שהיה לו קצת משעמם ושגרתי מדי, אז הוא נכנע לדחף ולסקרנות, לקח שעון שעובד מצוין והתחיל לפרק את החלקים.

ועדיין, השעון המפורק ניצח אתמול. ממול עמדה יריבה לא מפורקת, אלא שבורה. הפועל תל אביב היא קבוצה בפוסט-טראומה. מה שבטלוויזיה מועבר אל הצופים כעוד דרבי דרמטי, הוא חומר לפלאשבקים קשים לפני השינה בלילות שחלקם אולי לבנים. שחקנים, אוהדים, קובי רפואה - כולם נסעו אתמול בלב פצוע ובעיניים טרוטות לפגוש את סיטי וגווארדיולה.

זהו חומר לסוציולוגים: המכות שחוטפת הפועל מדביקות אותה עוד יותר חזק כקהילה. האוהדים שליוו אותה אתמול לסמי עופר מעוררים הערכה בדבקותם במטרה ומזכירים חיילים על סף עילפון בקצה של מסע כומתה, מדדים איכשהו ונחושים לסיים את המסלול. אלא שגם למי שיסיים מסלול לא מחכה סוכרייה: תמיד ימתינו לו עוד מסעות סיזיפיים ובמיטב המסורת כנראה גם עוד קטטות עם שוטרים.

הפועל תל אביב ניסתה להבליט אתמול בהרכב את מרקו ינקוביץ', שהגיע בחלון האחרון מבית"ר ירושלים. ובעצם, "הגיע" זה מונח לא ממש מדויק, האמת היא שינקוביץ' נאסף. לאדומים יש מנהג כזה - לאסוף נושרים שונים מבית"ר. כך למשל הגיעו בשנים האחרונות דן איינבינדר ועידן ורד, ובכלל, רשימת השחקנים שליקטה הפועל תל אביב מבית"ר לאורך תקופות היא ארוכה למדי. שאלה קטנה - מה בבית"ר גורם להם להאמין שכדאי ללטוש עיניים למי שנושר משם? לוורד לא היו מספרים בבית"ר, גם איינבינדר התקשה לייצר תפוקה. ינקוביץ' זה בכלל ניסיון של רפואה לאלכימיה.

מה חושבים בהפועל תל אביב - שהשחקנים מעולים ורק המעטפת של בית"ר חלשה? גם זה סוג של היבריס - להאמין שהמעטפת שלך כל כך מוצלחת שהיא תאפשר לינקוביץ' להפוך לברבור. בינתיים, הפועל תל אביב מפלרטטת עם הפלייאוף התחתון, ייתכן שלקראת מפגש תחתית לוהט עם בית"ר. זו ודאי תהיה הזדמנות מצוינת להכניס את מיכאל אוחנה ומקס גרצ'קין חזק לפנקס, מקורבים אולי אף יוכלו לדווח שגם אורן ביטון סומן.