לפני פחות משלוש שנים הייתה בני יהודה על גג העולם, קבוצת צמרת שזה עתה זכתה גם בגביע המדינה. החגיגות ברחוב האצ"ל התארכו עד השעות הקטנות של הלילה, האוהדים שרו ורקדו, אך אוהד אחד בשם עוזי נאקי כבר חזה את העתיד. "תחגגו, כי בעוד 4 שנים אנחנו בליגה א'. יכול להיות שזאת השמחה האחרונה שנראה עם בני יהודה", אמר.
לנאקי כנראה לא היו יותר מדי פרטים כדי להסביר את הנבואה הקודרת, זאת פשוט הייתה תחושת הבטן הברורה שלו ושל כל אוהד בכתום. בני יהודה של אותו הבליץ הייתה קסם זמני של יוסי אבוקסיס, שאיגד חבורת שחקנים מוכשרים ורעבים מתוך המועדון ומחוצה לו לקבוצה חד פעמית. היה ברור לכולם שלא ניתן יהיה לשחזר עונה כזאת, במיוחד כשבאותו הקיץ נמכר כמעט כל שחקן שהיה לו ערך.
אבוקסיס ידע את זה. ברק אברמוב, לעומת זאת, חשב שדווקא מצא פטנט. תמורת דולב חזיזה ויובל אשכנזי ביקש את עמית זנטי ואיתן וולבלום, סיפר שהם טובים יותר ומשם, אתם יכולים כבר לנחש, החלה הדרך למטה. שחקנים התחלפו לפי משקל, מאמנים באו והלכו (או שלא היה בכלל מאמן), מחלקת הנוער בהידרדרות מתמשכת, הקהל עדיין במחאות אך אברמוב והאינטרסים שלו לא מתרשמים משום דבר שנקרה בדרכם.
אחת הסיבות שאבוקסיס מחוץ לבני יהודה היא ה"ספונסר" אלירן עובד, שמזרים כסף לקבוצה מדי שנה וחודש לפני סיום דרכו של המאמן במועדון כבר רצה לראות אותו בחוץ. כשהספונסר, אדם שהוא עבריין מורשע בניהול הימורים בלתי חוקיים והלבנת כספים, מתנהל ברמת בעלים זו כבר בעיה. כל עוד הוא מזרים קצת כסף, מבחינת אברמוב זה לגיטימי לחלוטין ואפילו יותר מכך שהוא האיש הקרוב אליו במועדון.
זה לא מפתיע אף אחד. אלה הם הפנים של בני יהודה, מועדון שאמור קודם כל לשרת את השכונות, הקהילה והאוהדים והפך להיות עסק קר ומנוכר. קילומטר משם, בקרית שלום, מיטש גולדהאר העיף מהמועדון שני כוכבים בגין מעשה לא מוסרי ואיבד אליפות, אולי אפילו שתיים. בבני יהודה אחד האנשים החזקים הוא מי שהוגדר בבית משפט כאחד ש"עסק בפעילות עבריינית במשך שנים, נוכח המפגש בין עבירות הימורים להלבנת הון הפוגעת באינטרסים הכלכליים והלאומיים של המדינה ושלטון החוק".
עוד בוואלה!
הדברים הללו לא מחדשים דבר לאוהדי בני יהודה, שמדממים ולא יודעים מה עוד אפשר לעשות כדי להחזיר להם את הקבוצה. הם מרגישים שהיא בת ערובה של אברמוב, התחושה שלהם היא שמאינטרסים אישיים וכלכליים לא ישחרר אף פעם, הוא פשוט גזר על המועדון את הסוף שלו ולא מוכן למנוע זאת. אפילו הילדים כבר מעדיפים ללכת לכפר שלם. אפשר להבין אותם. כמו שהדברים נראים כרגע, בעונה הבאה הקבוצה של איתן אהרון תהיה הבכירה בדרום תל אביב.
הסרט של אוהדי בני יהודה ואברמוב יעבור עוד כמה מהפכים, אך בינתיים המציאות מעידה על קבוצת כדורגל שקרובה מאוד לליגה א'. ההבדל בין שחקני בני יהודה לאלה של היריבות לתחתית הלאומית הוא ברצון להישאר. יריבותיה מוגבלות מקצועית אך חדורות מוטיבציה לשרוד. בבני יהודה כולם נגד כולם, שחקנים לא אומרים בוקר טוב אחד לשני, מקללים תוך כדי אימון, מלגלגים, מתוסכלים, נמצאים בכל סיטואציה - פרט לאכפתיות כלפי המועדון.
איפה הם ואיפה בני יהודה שהכרנו.