גם מהמורות קטנות בדרך לא קוטעות את העונה האישית הפנטסטית של לברון ג'יימס, שבגיל 37 ממשיך להעמיד מספרים דמיוניים. הלילה (בין שבת לראשון) חזר ג'יימס לפרקט אחרי שהחמיץ את חמשת המשחקים האחרונים בשל פציעה, והוביל את הלייקרס לניצחון 115:122 על הניקס אחרי הארכה. לברון האריך את רצף המשחקים שלו עם 25 נקודות ומעלה ל-19 אחרי שקלע 29, והוסיף 13 ריבאונדים ו-10 אסיסטים בדרך לטריפל דאבל ה-103 שלו בקריירה.
"אחרי הרבע הראשון, הרגשתי משוחרר יותר. הברך השתחררה, הראש השתחרר, והתחלתי לשחק כדורסל. התרגשתי לחזור ולהיות עם החבר'ה על הפרקט. התגעגעתי אליהם, התגעגעתי למשחק", אמר לברון שבהיעדרו הלייקרס הפסידו ארבעה משחקים מתוך חמישה. "לא הרגשתי כל כך טוב בחימום ובתחילת המשחק, אבל ככל שהמשחק התקדם ראיתי שאני חוזר לעצמי".
"זה היה חתיכת קאמבק", אמר אנתוני דייויס, שבלט עם 28 נקודות, 17 ריבאונדים ו-4 חסימות, והפעם בזכות לברון קיבל את הסיוע הנדרש. "הוא עשה דברים שלברון עושה, ולא ציפינו לפחות מזה. הרגשתי שהוא היה חסר, כי הוא מאוד משמעותי לקבוצה הזאת, גם על הפרקט וגם מחוצה לו. המנהיגות שלו, היכולות שלו כפליימייקר, אי אפשר להסתדר בלי זה".
לברון הודה שהודעת הפרישה של טום בריידי השפיעה עליו, והסביר ש"באופן אישי, כשראיתי את החדשות הייתי בשוק. הערצתי אותו במשך שנים, הוא תמיד נתן לי מוטיבציה, במיוחד בשנים האחרונות כשראיתי מה הוא מסוגל לעשות בגילו המתקדם. הוא תמיד הנהיג את הקבוצות שלו, ותמיד שאף למקסימום. אז כן, ברגע שהוא פרש מה-NFL, משהו קטן בי מת. אין ספק".
מצד שני, הלייקרס קיבלו עוד משחק נפל ממי שאמור היה להיות הכוכב השלישי של הקבוצה לצד לברון ודייויס. ראסל ווסטברוק סיים 29 דקות עגומות עם 5 נקודות (הכי מעט שלו מאז 2011 במשחק בו שיחק למעלה מ-25 דקות), כולל 1 מ-10 בלבד מהשדה ו-0 מ-3 מהשלוש. ברבע השלישי, זריקה רעה אופיינית שלו מחצי מרחק פגעה רק בקרש, ואוהדי הלייקרס שרקו לו בוז. המשחק הגרוע שלו נמשך עם שתי החטאות במאני טיים של הרבע האחרון, מה שגרם לפרנק ווגל להשאיר אותו על הספסל לאורך כל דקות ההארכה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שווגל מספסל את ווסטברוק במשחקים צמודים העונה, אבל בלייקרס מבינים שראס נמצא במשבר של ממש, במיוחד אחרי היחס שקיבל מהאוהדים. "הקהל רוצה לראות שחקן טוב יותר, הוא רוצה לראות את ראסל בגרסה הטובה שלו", אמר אנתוני דייויס. "הוא צריך לנסות לצאת מהראש של עצמנו, לשחק בלי חשש ולעשות את הדברים הקטנים שהוא תמיד עושה".
כשפרנק ווגל נשאל על הספסול של ווסטברוק בהארכה, הוא השיב עם מעט מאוד רחמים: "אני מקווה שהתגובה תהיה שהשחקן ישחק טוב יותר בפעם הבאה".
המסר לווסטברוק: תאמץ את הגישה של דריימונד גרין ובן סימונס
אבל לברון ודייויס ממשיכים לנסות לעודד את ווסטברוק, וג'יימס מסביר ש"אסור לו לתת למשחקים כאלה להיכנס לו לראש. ביקשתי ממני לחזור להיות מי שהוא, להפסיק לפקפק בעצמו...הוא שחקן שבנוי על אינסטינקטים, ועם ההישגים שרשומים על שמו בליגה, אין מצב שהוא יכול לפקפק בעצמו. יש לו את כל הביטחון וכל הכבוד בעולם ליכולות ולאיכויות שלו".
ווסטברוק מצידו מנסה לומר את הדברים הנכונים, טוען ש"לא אכפת לי שסופסלתי, כי ניצחנו וזה הכי חשוב", אבל ממשיך להתעקש שזה בסך הכל היה משחק בודד פחות טוב שלו, למרות שהפרשנים טוענים כבר זמן רב שהוא צריך לשנות גישה ולשחק בצורה הרבה יותר מבוקרת בהתקפה. "ימים כאלה יכולים לקרות", הוא מתעקש. "החטאתי כמה זריקות שבדרך כלל אני קולע, לכולם יש ימים פחות טובים. בכל מקרה, אני לא האישיו פה, אלא הקבוצה. והקבוצה ניצחה, אז זה כל מה שצריך לדבר עליו".