השקעה מאסיבית ברכש בסכום כולל של מעל 500 מיליון לירות שטרלינג, בפרק זמן של שש שנים בלבד, היא נוסחא שאמורה, על הנייר לפחות, לקחת מועדון מבינוניות אופיינית וארוכת שנים למאבקי צמרת עליונה, תיוג כמועמדת לגיטימית על התואר ומקום של קבע בליגת האלופות. המציאות באברטון מאז השתלטותו של איש העסקים האיראני- בריטי פארהאד מושירי הניבה פסימיות ומיקומים סופיים בטבלת הליגה במקום השביעי, שמיני (פעמיים), 12 ו-10. הפנטזיה של אוהדי הטופיז לסיים את הרצף המתיש של שנים נטולות תואר בצד הכחול והמתוסכל תמידית של מרסיסייד, שנמשך מאז 1995, הפכה לסיוט מתמשך ולחוסר נוחות מתמשך ביציעי גודיסון פארק.
לא פחות משישה מנג'רים קבועים עמדו על הקווים במועדון בכהונת מושירי. שמות כמו רוברטו מרטינז, רונאלד קומאן, סם אלרדייס, מארקו סילבה, קרלו אנצ'לוטי והקורבן האחרון שבחבורה, רפא בניטס, הם לא רק רשימה שכוללת ברובה מנג'רים עתירי ניסיון, אלא דמויות מוכרות בכדורגל האירופי שקטפו תארים יבשתיים והטביעו חותם עוצמתי בקבוצות אותן אימנו. עזיבתם של שני המנהלים הספורטיביים האחרונים שניסו ליצור מציאות חדשה וחיובית יותר באברטון היוו סמל נוסף לקריסה המתמשכת בגודיסון פארק, דווקא בשנים בהן כלפי חוץ בעלי המועדון מנסים במאמץ רב לרתום את אוהדי הקבוצה לצידם: בניית אצטדיון נוצץ באזור המזח של ליברפול שעתידה להסתיים בעוד כשנתיים והשקעות מאסיביות ברכש, היו באופן ראשוני מתכון להצלחה שנתפס כעת בעיקר כמבוא לכישלון מהדהד נוסף.
אז מדוע בחרה הנהלת הקבוצה דווקא בפרנק למפארד כאדם שינסה להפחית משמעותית את מד התיעוב מיציעי האוהדים, ולייצב את האונייה שטובעת באופן עקבי למעמקי מאבקי ירידת ליגה בשבועות האחרונים?
למפארד, הנחשב בעיני רבים לגדול שחקני צ'לסי בכל הזמנים ומנג'ר הבלוז עד לפני כשנה, ירש קבוצה חסרת איזון, חדר הלבשה מפולג שהצליח להפסיד ב-10 מ-14 המשחקים האחרונים בכל המסגרות, וממוקם במקום ה-16 בטבלת הפרמיירשיפ עם מרחק מזערי של 4 נקודות בלבד מהאזור המסוכן שמוביל לירידה לליגת המשנה. תהליך הבחירה במנג'ר האנגלי בן ה-43 לא הוסיף נקודות זכות להנהלת המועדון, שבעיקר שידרה מצוקה ממשית בנוגע לזהות המנג'ר הבא.
רשימת מועמדים שכללה מנג'רים כגון רוברטו מרטינז, פאביו קנאבארו, וויין רוני ו-ויטור פאריירה (כאשר האחרון בחר באופן ביזארי להתראיין לתקשורת האנגלית תוך כדי הליך המיון, מה שקיזז באופן דרמטי את סיכויו לנחות במועדון), הציגו שוב את הקו חסר-העקביות שהנהלת המועדון יצרה בשנים האחרונות. גלי האכזבה הווקליים של אוהדי הטופיז התעצמו מהיציעים להפגנות אינטנסיביות מחוץ לאצטדיון בימים האחרונים וכללו ציורי גרפיטי עם מסרי תסכול מחוסר האונים בזוית הראייה של האוהדים, וכחלק מהניסיון להפשיר את המתח העצום בין הצדדים החליטה ההנהלה לצרף לועדת האיתור את אגדת המועדון לשעבר ויקיר הקהל, החלוץ האוסטרלי טים קייהיל, כפאנליסט מכריע באשר לזהות המנג'ר הקבוע הבא.
לצד כרזות גרפיטי שתמכו במינוי העתידי של למפארד, זכייתו בתפקיד עוררה אירוניה מסוימת בקרב ותיקי יושבי גודיסון פארק: אביו של המנג'ר החדש, פרנק סניור, הוא שכבש לזכותה של ווסטהאם יונייטד בחצי גמר הגביע האנגלי נגד אברטון בשנת 1980, בקמפיין שהסתיים בזכייה בגביע על חשבונה של ארסנל. למפארד האב חגג באופן יצירתי עם ריקוד מופגן סביב דגל הקרן, מהלך ששוחזר על ידי בנו שכבש 29 שנים לאחר מכן באצטדיון וומבלי כאשר צ'לסי גברה על הטופיז בגמר הגביע האנגלי.
קדנציית האימון של למפארד בצ'לסי, שכללה 57 משחקי פרמייר ליג בלבד בפרק זמן של 18 חודשים בתפקיד, התחילה באופן חיובי בקיץ 2019 כאשר המנג'ר הצעיר נקלע למציאות מורכבת במועדון שכללה את איבוד כוכב הקבוצה, אדן הזאר, לריאל מדריד, לצד ההתמודדות עם אמברגו החתמות נוקב מצידה של פיפ''א שחייב את הבלוז לעשות שימוש מקסימלי במשאבים הצעירים שהאקדמיה ניפקה בהצלחה בשנים האחרונות. לנוכח הנסיבות המקלות - העובדה שצ'לסי כלל לא הייתה פקטור במאבק האליפות וסיימה במקום הרביעי לצד העפלה לגמר הגביע האנגלי (שם הפסידה לארסנל) - עונתו הראשונה על הקווים במערב לונדון הוגדרה כמוצלחת באופן יחסי, אבל הגיוס המאסיבי ורכש אטרקטיבי בקיץ 2020 שעלותו עמדה על מעל 220 מיליון לירות שטרלינג, העצימו את מד הציפיות המקובל בסטמפורד ברידג' והתוצאות המאכזבות הובילו לפיטוריו של אליל הקהל בינואר 2021, כאשר הוא החזיק בתואר הלא-מחמיא 'המנג'ר עם ממוצע הנקודות למשחק (1.67) הנמוך ביותר בעידן הבלוז בפרמייר ליג'.
מינויו של למפארד לתפקיד עורר גם תגובות שליליות בקרב חלק מהפרשנים בממלכה. עיקר הביקורת עסקה בעובדה שההילה כשחקן, לאו דווקא הניסיון המקצועי המועט יחסית כמנג'ר, העניקו לו את התפקיד באברטון. 'האם מנג'ר מן השורה שסיים בסך הכול במקום השישי בצ'מפיונשיפ (כמאמן דרבי קאונטי בעונת 2019/2018) היה מקבל הזדמנות ממשית לאמן את צ'לסי?', הייתה הטענה העיקרית. כשלמפארד פוטר המועדון היה ממוקם במקום התשיעי המאכזב בליגה, והטענה המרכזית נגד מינויו הנוכחי התמקדה בכך שכלפי חוץ למפארד זוכה למעמד מיוחד ובלתי מוצדק בשל קריירת המשחק המעוטרת שלו. לאחר שפוטר מצ'לסי צצו באופן עקבי קולות מן המועדון שביקרו אותו בחריפות על האופן הלקוי בו התנהל מול חלק מהשחקנים הותיקים במועדון, כגון מרכוס אלונסו וטוני רודיגר. השניים מהווים דוגמאות ממשיות לפריחה מחדש תחת מחליפו של למפארד, תומאס טוכל, שהצעיד את המועדון לזכייה שנייה בתולדותיו בליגת האלופות כשרודיגר מוזכר כעת ברשימת הבלמים הטובים בליגה בשניים עשר החודשים האחרונים.
ומה למפארד עצמו למד על בשרו מתקופותיו על הקווים עד כה בקדנציות אימון שכללו את דרבי קאונטי וצ'לסי? מקורביו מדברים על העובדה שהוא עצמו הפנים שעליו לקזז את הדיסטנס האישי ששמר משחקניו ('לשחרר את החבל בתדירות גבוהה יותר') - טענה שעלתה נגדו כשהתראיין למשרות אימון פנויות שונות במועדונים כגון קריסטל פאלאס (שבחרה בסוף בפטריק ויירה) או נוריץ' סיטי (שהעדיפה את שירותיו של דין סמית' המנוסה). בהיבט הטקטי, למפארד מצא עצמו לעתים בפיגור משמעותי כשהתמודד עם מנג'רים מנוסים ממנו (פפ גווארדיולה ויורגן קלופ) ובחן שיטות משחק שונות שהובילו בסופו של דבר לחמישה הפסדי ליגה בשמונה משחקים ולחריצת גורלו על ידי בעלי המועדון, רומן אברמוביץ'.
אבל ישנה סיבה למשב רוח אופטימי קל כעת עבור אוהדי אברטון: מאז פרסום ההודעה הרשמית על מינויו של למפארד לתפקיד, המועדון סיים את חלון ההעברות המאתגר של ינואר עם שתי החתמות מעניינות - דלה עלי שהצטרף מטוטנהאם בחוזה לשנתיים וחצי ודוני ון-דה בייק ההולנדי, שהגיע בהשאלה ממנצ'סטר יונייטד עד תום העונה. השניים הם לא רק שמות שלמפארד גייס באופן אישי לאחר שקיים עמם שיחות טלפון תכופות בשבוע האחרון, אלא בעיקר שחקנים שרעבים לשחק באופן עקבי ולהוכיח לקבוצות ולמבקרים השונים שפקפקו בהם כי יש להם מה להציע בפלטפורמה החדשה שלמפארד מנסה ליצור כעת במועדון הכושל.
על הנייר לפחות, המשימה הראשונה עמה מנג'ר אברטון החדש יתמודד נראית סבירה בהחלט: ברנטפורד תתארח בגודיסון פארק (שבת, 16:50 בספורט2) בסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי כאשר העולה החדשה אמנם פתחה את עונתה הראשונה אי פעם בפרמייר ליג בצורה מעודדת, אך איבדה מומנטום בשבועות האחרונים. ניצחון והעפלה לשלב שמינית הגמר על חשבונם של חניכיו של תומאס פרנק לא רק יסייעו ללמפארד לפתוח את הקדנציה שלו על הקווים באברטון באופן חיובי, אלא בעיקר יסייעו להנמיך את גובה הלהבות והאווירה הרעילה ששוררת ביציעי גודיסון פארק מזה שנים ארוכות מדי.