אוהדי גולדן סטייט פנטזו על הרגעים האלה שנתיים וחצי, והלילה (בין שלישי לרביעי) היו כמה דקות שבהן הפנטזיות שלהם התגשמו: היד הלוהטת של קליי תומפסון חזרה לצלוף, ואוהדי הווריורס הקפיצו את האולם הביתי. תומפסון סיים עם 21 נקודות ב-22 דקות בלבד, ויחד עם סטף קרי הוליך את קבוצתו לניצחון 86:102 על דטרויט.
"נהניתי מאוד הערב, הלוואי והיו לי עוד כמה זריקות, אבל פשוט נהניתי, זה היה כיף", אמר תומפסון, שמודה שהוא מנסה להיכנס לקצב, אחרי למעלה משתי עונות שבהן נעדר מהמגרשים בגלל הפציעות, "הניתוחים, ההיעדרות, הפציעות... לא אכפת לי אם אחטיא גם 100 זריקות ברציפות, לעולם לא אפסיק לזרוק לסל. אני אוהב את זה יותר מדי, ואני עובד קשה מדי בשביל להפסיק".
זה היה שוב משחק מעודד עם עבור הווריירס, שמעט דעכו לאחרונה, חזרו מסבב משחקים בחוץ שכלל שלושה הפסדים בארבעה משחקים, בסך הכל הם הפסידו חמש פעמים בשבעת המשחקים האחרונים ואיפשרו לפיניקס לפתוח פער של 2.5 משחקים בפסגת המערב, בנוסף גם איבדו את דריימונד גרין לכמה שבועות בגלל פציעה וגם סטף קרי החמיץ משחק אחד בגלל כאבים בפרק כף היד - אבל הלילה היו כמה דקות שבהן הכל שוב הלך, הקבוצה להטה, פתחה פער 30 הפרש כבר במחצית הראשונה, ובעיקר הקהל שוב ראה את הנשק הכי קטלני בליגה, הספלאש בראדרס, מספקים דקות של קסם עם צליופות מעבר לקשת, שמפרקות כל יריבה. הלילה קרי קלע 18 נקודות עם 6 מ-11 מהשדה ו-4 שלשות ו-8 אסיסטים, וחברם לקבוצה אנדרו וויגינס יודע: "זה קורה מהר, כשהספלאס בראדרס מתחממים, לעזאזל, כמעט בלתי אפשרי לעצור את זה".
קליי הגיע למשחק עם 35.7 אחוז מהשדה ו-35.7 מהשלוש בארבעת המשחקים הראשונים שלו מאז החזרה, ונראה קצת חלוד באופן די צפוי, אבל הבהיר שגם ההחטאות לא ירתיעו אותו בניסיונו לחזור לעצמו, והיום שיפר במעט את האחוזים עם 6 מ-13 מהשדה. את המחצית הראשונה הוא סיים עם 17 נקודות ב-11 דקות, כולל מהלך אופייני ושלשה על הבאזר שהקפיצה את הקהל. "זה היה נהדר. זה כנראה היה הקטע הכי טוב שלו בכמה משחקים שהוא שיחק עד עכשיו", אמר מאמן הווריורס, סטיב קר. "היה טוב לראות אותו מתחמם ולשמוע את הקהל מאחוריו". גם הפיסטונס יודעים שמדובר בנשק מסוכן. "ברגע שהם התחילו לראות את השלשות שלהם נכנסות, הם התחילו להידלק", אמר אמר אייזיאה סטיוארט מדטרויט.
עוד לפני המשחק סטף קרי הבהיר שאין לחץ על תומפסון, ובקבוצה מבינים שההשתלבות שלו תיקח זמן. "הוא יודע שאפריל, מאי, יוני, זה הדבר האמיתי, ואני כבר מת לראות את זה, אמר קרי, "אבל אמרתי לו, אין לחץ". תומפסון הודה שזה היה המשחק הכי טוב שלו מאז שחזר. "אין ספק", אמר, "כמה זריקות נכנסו, כמה זריקות קשות תוך כדי תנועה... פשוט שמחתי לראות אותן צוללות פנימה". לטענת קר, "הוא מתחיל להתבסס, להתייצב, הוא נראה טוב יותר ויותר, המצב שלו משתפר, והוא מקבל תנופה".