ניקולו זאניולו ישחק הערב (חמישי) לראשונה בחייו נגד מילאן בסן סירו (19:30, ספורט4). הנתון הזה נשמע קצת מוזר, אבל זו עובדה. ברזומה של הכוכב שלושה מפגשים מול רוסונרי באולימפיקו של רומא, והוא אף מצא בהם את הרשת פעמיים, אבל במילאנו זה טרם הזדמן לו. באוגוסט 2018, מיד אחרי המעבר מאינטר, הוא עוד לא ערך את הופעת הבכורה בקבוצתו החדשה וישב על הספסל.
כאשר רומא התארחה אצל מילאן ביוני 2020, הוא היה בתהליכי החלמה מקרע ברצועות ברכו הימנית. בחלוף חודשים ספורים, באוקטובר 2020, שוב הגיעה רומא למשחק חוץ מול מילאן, וזאניולו כבר היה על שולחן הטיפולים בגלל קרע ברצועות ברכו השמאלית, בעקבותיו הלכה לאיבוד כל העונה שעברה.
העולם לא יזכור את 2020 לטובה בגלל תחילת מגיפת הקורונה, אבל מבחינת זאניולו זו היתה שנה איומה עוד יותר. את הפגיעה הראשונה בברך, בינואר בדיוק לפני שנתיים, הוא ספג בעיצומו של סלאלום פנטסטי דרך כל הגנת יובנטוס. נער הזהב של הכדורגל האיטלקי היה אז בנסיקה שנראתה בלתי ניתנת לעצירה, כמו הדהירה שהותירה את שחקני הגברת הזקנה חסרי אונים. הוא סומן על ידי פרשנים רבים כשחקן מפתח בסגל איטליה לקראת אליפות אירופה, אבל תיקול תמים למדי של מתייס דה ליכט גרם לטרגדיה ספורטיבית, ואת זעקות הכאב של זאניולו שמע גם המאמן הלאומי רוברטו מאנצ'יני שישב ביציע.
הקורונה דווקא באה בזמן עבור זאניולו. דחיית יורו 2020 בשנה היתה מבורכת מבחינתו, והרס לוח הזמנים אף איפשר להחלים בזמן כדי לסיים את העונה עם מספר הצגות נהדרות. זה היה מעודד, אבל אז באה המשחק מול הולנד בליגת האומות בספטמבר, והרצועות בברך השניה התפרקו. זה כבר היה סיוט אמיתי, לקח לזאניולו זמן רב עוד יותר להבריא, וכאשר שב לכשירות במאי 2021 הוא ידע שאין לו סיכוי להשתתף באליפות אירופה. חבריו זכו בטורניר היוקרתי בלעדיו, והשאלה הגדולה לקראת העונה החדשה היתה כיצד יוכל להתאושש היהלום משתי פציעות כה קשות.
ובכן, נכון לעכשיו התשובה עגומה למדי. השיקום עובד לא משהו, בלשון המעטה, והמינוי של ז'וזה מוריניו למאמן רומא בקיץ לא ממש מסייע לזאניולו לפרוח במלוא הדרו. עם זאת, לא מדובר בצרה המרכזית, וההרחקה בגלל שני צהובים מיותרים כבר במחזור הפתיחה מעידה על כך. נכון לעכשיו, רשומים במאזנו שמונה כרטיסים בליגה, לצד שער אחד בלבד שהובקע לפני שבועיים לרשת אטאלנטה, ואפס בישולים. אפס עגול.
השילוב הזה נדיר מאוד עבור קשר התקפי, קל וחומר כשרון כמו זאניולו. הוא הרבה פחות יעיל מאשר לפני הפציעה, בין היתר כי הוא פחות זריז, פחות גמיש ופחות אמיץ בכדרורים לא שגרתיים. הוא לא נעלם, ויש לו רגעים קסומים ומשחקים טובים מאוד, אבל לעתים קרובות מדי ניכר החשש מפציעה מחודשת, ונדמה כי המחסום הפסיכולוגי משפיע עליו יותר מהמגבלות הפיזיות.
גם הסוגיות הטקטיות מפריעות לו. זאניולו מעדיף תפקיד חופשי לחלוטין בקישור ההתקפי, וקיבל אותו לא פעם לפני הפציעות אצל המאמן פאולו פונסקה. מוריניו שיבץ אותו באגף כאשר בחר במערך 1-3-2-4, והסיט אותו לאחרונה לעמדת החלוץ כאשר עבר ל-2-5-3. הכוכב מתאים עקרונית לשתי האופציות, אבל הוא מוגבל יותר כאשר יש לו משימות ספציפיות מדי.
"יש לו פוטנציאל גדול, אבל יש לו הרבה מה ללמוד מבחינת ההבנה הטקטית וההתנהגות", העיר לא מכבר מוריניו, והוסיף את אבחנה חדה ואכזרית בנכונותה: "יש לו צלקות בגלל הפציעות, ואני כאן כדי לעזור". הפורטוגלי השתדל לתת גיבוי ולנחם את זאניולו כאשר הוא לא זומן לאכזבתו הרבה לסגל הנבחרת לליגת האומות באוקטובר, אבל האמת הפשוטה היא כי השיקולים של מאנצ'יני היו מקצועיים.
תמיכתו של מוריניו באה לידי ביטוי גם באמירה חריגה יותר. כאשר זאניולו הוצהב ונקנס בגין התחזות במשחק מול בולוניה בתחילת דצמבר, הצהיר המאמן: "אולי זה מנוגד לאינטרסים שלי, אבל אני חייב להגיד כי במקומו של ניקולו הייתי שוקל לשחק מחוץ לאיטליה, כי כאן מחפשים אותו". הדברים כוונו כביקורת לשופטים, אבל מאחורי הקלעים הם לא מופרכים גם ללא ציניות. ידיעות לא מעטות בתקשורת גורסות כי ההנהלה הנוכחית של רומא לא תעמוד בדרכו של זאניולו אם ירצה לעזוב, ואף תעודד אותו לעשות זאת.
חוזהו הנוכחי של הקשר מסתיים בקיץ 2024, והמגעים להארכתו נקלעו בשלב זה למבוי סתום. הנושא עדיין לא דחוף, אבל אם לא יחול שינוי הרי שמחירו של זאניולו יצנח באופן משמעותי בשנה הבאה. בהתחשב בנטייתו להיפצע ובתרומתו שירדה בהשוואה לשנה המזהירה ב-2019, יש הגיון בריא במימוש הנכס במחיר גבוה ככל הניתן, כאן ועכשיו. והמחשבות האלה אכן עוררו עניין גדול מחוץ לאיטליה. טוטנהאם הוזכרה כאופציה מעניינת מאז מינויו של אנטוניו קונטה שמעריך מאוד את זאניולו, וגם ניוקאסל נכנסה לתמונה - היא מוכנה לקנות כל מה שזז בעידן הבעלות הסעודית.
ויש גם אופציה איטלקית ריאלית בהחלט - מילאן. אמנם זאניולו בילה שנה באינטר, אבל אין לו קשר רגשי למועדון שמיהר לכלול אותו בזמנו כפרט זניח בעסקת הבאתו של ראג'ה נאינגולן לסן סירו. הקשר גדל באקדמיה של פיורנטינה, ועוד קודם לכן נהנה בילדותו לצפות בעיקר במשחקים של האדומים-שחורים. הוא מעיד בעצמו כי קאקה ורונאלדיניו היו הגיבורים הגדולים והמודלים שלו לחיקוי, ויש לו פינה חמה בלב עבור המועדון שלהם. "בחרתי מספר 22 ברומא כי זה היה המספר של קאקה במילאן, וגם תאריך יום הולדת של אמא", הוא הסביר.
ואם זה לא מספיק, הרי שפאביו קאפלו הישווה לא מכבר את זאניולו לדיאן סאביצ'ביץ': "יש לו איכויות והברקות גאוניות שמזכירות אותו. אם יחזור לרמה שלפני הפציעות, ניקולו עשוי להיות גדול כמו המונטנגרי".
ברומא ממלא לורנצו פלגריני את תפקיד הפליימייקר, אבל במילאן היא פנויה ומחכה למישהו שיבוא וינהל את העניינים. גם החולצה מספר 22 לא מאויישת, וממתינה רק לו. אם מאמינים לעיתונות האיטלקית, נציגי הרוסונרי כבר נפגשו עם סוכנו של זאניולו על מנת לבחון את השטח, והבינו כי השחקן עשוי להיות פתוח מאוד למהלך. לפיכך, הביקור האישי הראשון באיצטדיונה של מילאן במחזור הראשון של השנה החדשה עשוי להיות גם האחרון - אולי בקרוב ילבש זאניולו את פסי האדום-שחור.
אוהד אחד לפחות כבר יש לו בעיר. בתחילת המגיפה ב-2020, כאשר איטליה היתה בסגר, קלטה המצלמה של עיתונאי כלשהו ילד קטן שמשחק כדורגל באמצע רחוב מרכזי שומם במילאנו, עם החולצה של זאניולו. זה היה רגע אייקוני, והקשר עצמו התרגש מאוד ושיתף את התמונה באינסטגרם שלו. "אני לא יודע מי אתה, אבל גאה מאוד לראות אותך לובש את החולצה שלי", הוא כתב. האם יש כאן נבואה, וזאניולו עצמו יעבור למילאנו?
מעריציו הרבים מקווים שזו תהיה השנה שלו. בכל זאת, מדובר ב-2022, והיא צריכה להאיר פנים למספר 22 בגיל 22. אפשר להתחיל בהצגות כבר הערב, אבל אוהדי מילאן מייחלים גם כי זאניולו יתמודד היום נגד קבוצתו לעתיד.