"כשהתחלתי את הקריירה, ידעתי שזה לא יקרה לי בגיל 20 וגם לא בגיל 24. ידעתי שזו דרך. עברתי הרבה שלבים, כמעט בכל ליגה ששיחקתי בה הייתה לי תקופה שניסיתי לקנות את מקומי, אבל ידעתי שזה יגיע". כך מספר ניב משגב, שהתחיל את הקריירה בליגה א' ובגיל 26 חווה השנה עונת פריצה במדי הפועל חולון, שתעלה הערב (רביעי) למשחק הכי חשוב שהיה לה עד כה בעונה הזו ותארח את בשיקטאש הטורקית במשחק הראשון בסדרת הטוב מ-3 בפליי אין של ליגת האלופות.
רגע לפני שהוא עולה למעמד החשוב, משגב, שחזר בשבוע שעבר מהיעדרות של כחודש וחצי בעקבות קרע במפשעה, מתאר בשיחה עם וואלה! ספורט את הגורמים לפריחה שלו, שנעצרה בגלל פציעה שהגיעה דווקא אחרי קפיצת מדרגה בקריירה וזימון הבכורה שלו לנבחרת ישראל.
"זו העונה הראשונה אחרי שלוש שנים בליגת העל שיש לי תפקיד משמעותי וחשוב בקבוצה, ואני לא צריך לנסות להוכיח מה אני תורם בזמן שנותנים לי. זה תפקיד שאף פעם לא קיבלתי והוא יותר 'נוח', כי גם כשאני לא טוב, אני יכול לתקן יותר בקלות מאשר כשהתפקיד שלי לא קבוע. אז זו עונת פריצה מבחינת ההוכחה שאני יכול להיות משמעותי", מסביר הרכז את השדרוג במעמדו, שהגיע במידה רבה הודות לאמון מהמאמן מאוריציו בוסקאליה, ששם במשגב את מבטחו כמנהל היחידה השנייה ברוטציה של חולון. "זו הפעם הראשונה שאני מרגיש שאני רכז שני. לא צריך לשחק תפקיד שאני פחות אוהב, אני מגיע לכל משחק כשאני יודע מה התפקיד שלי ומה אני צריך לעשות".
לאו דווקא המספרים הם אלה שממחישים את ההתקדמות שלו, אם כי משגב שיפר את ממוצעיו מ-4 נקודות, 1.2 אסיסטים ו-46% לשלוש אשתקד, ל-7 נקודות, 2.6 אסיסטים ו-59% מחוץ לקשת העונה, כשהוא רושם מדד ממוצע של 9 למשחק - פי שניים ביחס לעונתו הטובה ביותר מבין שלוש הקודמות בליגה הבכירה, כל זאת כשהוא משחק את אותה כמות זמן, כ-17 דקות בממוצע. "הרבה מסתכלים על הסטטיסטיקה, אבל לי הכי נוח כשכולם נוגעים בכדור והשחקנים שלידי מרגישים טוב. מבחינתי גם 8 נקודות ו-4 אסיסטים זה טוב אם בדקות שלי הקבוצה הייתה בפלוס 15, רצה טוב וגרמתי לכולם ללחוץ יותר בהגנה. זה מה שחשוב לדעתי כרכז שני", הוא מדגיש.
הזינוק ביכולת שכנע את גיא גודס לבנות על משגב כרכז השני שלו בנבחרת ישראל, אליה זימן המאמן הלאומי את האיש של הפועל חולון לקראת המשחקים בנובמבר במוקדמות גביע העולם. אלא ששבוע בלבד לפני המפגש עם פולין, משגב חזר ממשחק החוץ נגד קלוז' נאפוקה, נגדה רשם שיא קריירה של 19 נקודות לצד 6 אסיסטים, עם הפציעה שכאמור השביתה אותו ליותר מחודש דווקא בתקופה הכי טובה שלו.
איך קיבלת את זה?
"הרבה דברים התפספסו דווקא כשהתחלתי להרגיש באמת טוב וגם להוציא דברים טובים מהתקופה הזאת. היה מאוד קשה ומבאס לשבת בצד, אבל ידעתי שהפציעות הן גם חלק כי אני נותן 100% על המגרש ומשחק הכי חזק שאני יכול. אני לא 1.90 מטר שיכול להירגע על המגרש. זה נתן לי מנוחה לגוף ולראש, ולראות דברים אחרת. עכשיו אני מרגיש טוב, אבל כושר משחק זה משהו אחר, במיוחד בתפקיד שלי שדורש לחשוב הרבה. אז זה לחזור לחדות החשיבה, לשילוב בין הטקטי לפיזי. זה ייקח עוד משחק או שניים".
בפברואר יש חלון נבחרת נוסף. זה יעד מבחינתך?
"אני מסתכל כרגע רק על לחזור לשחק איך ששיחקתי ואיך הפועל חולון חוזרת לשחק כדורסל יותר טוב. לא מסתכל על פברואר, הלוואי שזה יתאפשר, אבל זה יגיע רק מזה שהקבוצה שלנו תשחק טוב".
המעבר לחולון העניק למשגב את ההזדמנות לשתף פעולה עם גיא פניני, כשבין השניים התפתח קשר קרוב ומיוחד והקפטן הוותיק הפך לסוג של מנטור עבור הרכז הצעיר ממנו ב-12 שנים. "הקשר שלי עם גיא מדהים, גם מחוץ למגרש", מספר משגב. "אם אני מדבר על חשיבה של רכז, אז כשהגעתי לחולון הבנתי מה זה אומר. אנחנו מדברים כל היום והוא אפילו 'מציק' לי בעניין הזה. כשחקן ספסל, כל דבר אני שואל אותו ומתייעץ איתו. זכיתי לשחק עם שחקן כזה, אנשים לא באמת מבינים איזה בן אדם הוא בחדר ההלבשה או מחוץ לכדורסל. כשאתה פוגש את זה, אתה שואף להיות האדם הזה. גיא רוצה לנצח בהכל, הוא רוצה לנצח את החיים. זה מעבר לכדורסל. הדרך שבה הוא מנהל את חדר ההלבשה נותנת השראה לכולם ואני לא אומר את זה סתם כי צריך - אני אוהב לבוא לאימון כדי לשמוע אותו. זו חוויה מטורפת, אני ממליץ לכל שחקן לשבת פעם עם גיא ולהתייעץ איתו".
חולון אמנם לא נקלעה למשבר בהיעדרו, אך חסרונו של משגב הורגש והוזכר לא מעט כשהסגולים נכנעו להפועל חיפה וספגו תבוסה ביתית מול הפועל אילת, וגם כשהשיגו ניצחונות לא משכנעים על גליל עליון והפועל באר שבע. בשבת האחרונה, במשחקו השני של משגב מאז החזרה לפעילות, שחקניו של בוסקאליה הובכו בתבוסה 85:60 באילת והנורות האדומות נדלקו לקראת המשחק החשוב נגד בשיקטאש שיקבע האם העונה האירופית תישאר בחיים.
"המון פעמים אנחנו מגיעים למשחק בגישה של 'ננצח כי אנחנו הפועל חולון', ואנחנו עדיין לא מספיק טובים בשביל זה", מנתח משגב את העליות והירידות בקבוצתו ואת הקשיים הטקטיים שהיא חווה בהפסדים, "יש לנו בעיה נגד הגנה מסוימת שאנחנו צריכים לפתור. אישית, לקחתי קשה מאוד את מה שקרה באילת, כי זו בעיה מעבר לשפת גוף או אנרגיות לא טובות. אני מאמין שאנחנו לומדים על עצמנו ואנחנו מספיק חכמים ומנוסים כדי למצוא את היציבות שתביא אותנו למקום יותר טוב".
איך אתה רואה את המצב שלכם לקראת בשיקטאש?
"אנחנו משחקים בבית, עם הקהל שלנו. לא קל לשחק אצלנו. אנחנו באים מאוד דרוכים למשחק ומבינים את החשיבות שלו. הם קבוצה טובה, עם סייז. מבחינת אנרגיות אני מאמין שבמיוחד בבית אנחנו צריכים ויכולים לנצח. הכל תלוי איך נגיע באנרגיות, בייחוד אחרי אילת. לא חושב שאנחנו נופלים מהם כקבוצה ובכישרון".
ההצלחה באירופה בשנה שעברה מוסיפה עליכם לחץ? אתה חושב שיש לקבוצה הזו את הפוטנציאל לשחזר?
"כספורטאים שאוהבים להתחרות, אנחנו רוצים להיות שם. אבל אנחנו לא מסתכלים על העונה שעברה, קודם כל צריך למצוא יציבות. אי אפשר להפסיד ב-25 הפרש ולתת תירוצים. זה לא צריך לקרות. ההפסד באילת גרם לנו לעצור הכל, אנחנו בנקודה של חשבון נפש. כל אחד במועדון, מהשחקן הכי צעיר ועד איתן לנציאנו, מבין שהשבועיים הקרובים מאוד קריטיים. צריך לחזור לשחק אחד בשביל השני, אנחנו קודם כל קבוצת הגנה. כשנחזור לעשות עצירות ולשחק טוב, באנרגיות טובות, נוכל להגיד שאנחנו רוצים להיות במקום שהגענו אליו שנה שעברה".