טעם החיים: מאחורי השינוי שעשה עומר אצילי בכדורגל הישראלי

עומר אצילי מביא כיום לכדי גיחוך לא רק את המערכים ההגנתיים של ליגת העל ובהם כמובן ציוות הטלאים של מכבי תל אביב. אצילי, במופעים הסוחפים שלו, בין השאר גם אתמול (שני) במשחק האדיר בחיפה (2:3) שבו סיפק שני בישולים מרהיבים, מביא לכדי גיחוך תפיסות מוסריות, ובהן כמובן הגישה הקשוחה של מכבי תל אביב. אתמול הוטבעה החותמת: המהלך שבתחילתו נזרק אצילי מתל אביב ובסיומו הגיע לחיפה, שינה את הכדורגל הישראלי. האם יש מישהו שיגן היום על החלטתו של מיטש גולדהאר? האם יש מישהו שיתקוף את החלטתו של יעקב שחר?

נדמה כי כמעט בכל שלב של המשחק אתמול היה אפשר להעריך שהמהפך יגיע. אמנם חכמה שבדיעבד, אבל את העליונות של מכבי חיפה, גם כשפיגרה, אי אפשר היה לפספס. העליונות מתבטאת לא רק על המגרש, אלא גם בעוצמה הארגונית. מכבי תל אביב, שדגלה בהחלטה ערכית בנושא אצילי, נראית מועדון חולה. חיפה, שזינקה על אצילי, נראית מועדון בריא.

חיפה הסירה אתמול להקת קופים מעל הגב, ג'ונגל שלם - אוהדים ופרשנים, כולם הפכו במשחק הזה לפיוטיים בתיאוריהם, ליריים, חובבי נשיונל ג'אוגרפיק. קל להיות מוקסמים מהכדורגל שמציגה העונה חיפה בהובלתו הדומיננטית של אצילי, ודאי כשמדובר בדקות ארוכות איכותיות במשחק אתמול. קשה למצוא מקום להשחיל איכשהו טיעון ערכי כנגד העניין הזה: גם אם ישנו טיעון, הוא לא יושמע. אצילי לא רק מלמד את כולנו איך פורצים הגנות, הוא גם מעביר לנו שיעור כללי ומוסר השכל על פרקטיקה בחיים.

ככה זה עובד: האנושות כמעט תמיד תציב תוצאות והישגיות במיקום גבוה יותר מסוגיות של מוסר. אצילי מניח כעת בפרופורציות מגומדות שאלות ערכיות מול שאלות פרקטיות. זהו השיעור: אנשים מעדיפים לחיות מכוער מאשר למות יפים. אצילי כובש, מבשל, וגורם לכל המקטרגים והמקטרגות לשתוק. לא מדובר כאן באבחנה שיפוטית, ודאי לא ביומרה לקבוע מה טוב ומה רע. מדובר אך ורק באבחנה עובדתית: אצילי הוא היום סופר-מודל ישראלי.

זהו ערן זהבי החדש. שליט שמנהל את ההצגה במשטחי הדשא בליגת-העל. אצילי הוא בעל המניות העיקרי, יחד עם ברק בכר, במהפכה שמתרחשת בכדורגל הישראלי בשנה וחצי האחרונה. בכל הארץ, למעט בתל אביב ובבאר שבע - אוהבים מעריצים אותו. ומה בבאר שבע ובתל אביב? ובכן, שם שונאים ומקנאים. אהבה ושנאה, אתם יודעים, אותו הדבר.

כך או כך, בין אם אוהבים את זה או לא, אצילי בגרסת 2022 הוא דמות חיקוי לילדים. מעטים ההורים שישתיקו הבוקר את בנם הנלהב שישאג את שמו של אצילי. להפך, ההורה ירוץ לקנות לבנו חולצה. כך הופך היום אצילי לטריגר לפעילות משפחתית.

מי שכבר לפני כשנה זיהה מראש את החזון המהפכני הזה הוא כמובן בכר. מאמן מכבי חיפה לא היסס לרגע כשהביא את אצילי מקפריסין. כמה מגוחך להיזכר היום שמשה חוגג החליט שלא לצרף את אצילי לבית"ר. מה בדיוק חוגג טען שם? טוב, נו, בדיחות אחר כך. בכל אופן, בכר ושחר נותנים פה שיעור בפרקטיקה ארגונית. הם לקחו החלטה שלפיה ההצלחה היא מעל הכל. מישהו או מישהי רוצה היום להתווכח איתם?

כמו צוות שמנהל חברה סטייל קוקה קולה, בכר ושחר התעלמו מכל רעשי הרקע וחתרו רק לעבר מסלול ההצלחה. מצדם, שימשיך לדבר כל מי שרוצה, כן, כן, יש הרבה סוכר בקוקה קולה הזו, באמת לא הכי בריא, אבל אתם יודעים מה זה אנשים - הם ישתו וייהנו. והנה, ראיתם אתמול את היציעים בחיפה, כמה שמחה, כמה אושר. אצילי, כוכב המפעל היצרני של בכר ושחר, הוא עבור האנשים טעם החיים.

כמה נואש היה אתמול מצדה של מכבי תל אביב לנסות לעצור את הבלתי נמנע בחסות אצילי את בכר. עד לדקה ה-77 זה עוד היה נראה איכשהו אחרת. אבל הבלתי נמנע, ובכן, הוא הרי תמיד יגיע. חילופים של בכר, בישולים של אצילי, וזהו זה, נגמר - עכשיו ההורים הולכים לקנות חולצות לילדים.