"האישה חזרה, אז ירדה הפאניקה", עידכן איתי שכטר ביום חמישי אחר הצהריים כשהתחלנו לדבר. מי שעוקב אחריו באינסטגרם ראה שבשבוע שעבר, הוא נשאר לבד עם ארבעת ילדיו כי אשתו המריאה לחו"ל. "לא היה קל לבד, אבל עבר. קיבלתי עזרה מההורים. לא פשוט לבד בלי האישה".
למרות המעבר להפועל באר שבע, הוא קיבל אישור להישאר בראשון לציון. אלונה ברקת הנהיגה כבר מזמן נוהל ששחקנים בקבוצה צריכים להעתיק את מגוריהם דרומה, אבל שכטר קיבל פטור. בכל זאת, הילדים כבר גדלו ויש חברים בבתי הספר כך שקשה היה לו לנתק את המשפחה, מה עוד שלרעייתו יש עסק בבאר יעקב.
הוא היה מהראשונים שחתמו בהפועל באר שבע החדשה של קיץ 2021. סגר כבר בחודש יוני ולא חיכה לעוד הצעות, גם לא לאפשרות שמכבי תל אביב תתחרט ותבין שהיא טועה כשהיא מאבדת אותו. בבאר שבע הוא סגר את כל המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי. אם תוסיפו גם את מכבי נתניה שפעם היתה אימפריה, אז שכטר שיחק בכל הגדולות בארץ. על התרומה שלו לחדר ההלבשה לא צריך להרחיב, גם לא על המנהיגות, הווינריות וסחיטת הפנדלים, אבל שכטר נתן בשליש הראשון של הליגה גם תפוקה במגרש, אפילו אם היא לא תמיד התבטאה במספרים. גם בלי להחזיק בסטטיסטיקה של רמזי ספורי המצוין, היה לו אחלה שליש.
אתם נכנסים הערב לגביע המדינה, אבל הותרתם רושם עצום אחרי שליש ראשון. זה היה יכול להיות אחרת לגמרי אחרי שהודחתם מול אנורתוזיס פמגוסטה בקיץ וכל בניין הקלפים שנבנה איים להתמוטט.
"חד משמעית. היתה לנו מטרה בקיץ להגיע לקונפרנס ליג וההגרלה היתה בהחלט סבירה כולל אנורתוזיס. המשחק הראשון בבית היה חייב להיגמר בניצחון שלנו אבל לא עשינו את זה. באנו למשחק בלרנקה, השווינו אחרי שהם הובילו אבל קיבלנו אדום כל כך מיותר ובהמשך הודחנו".
מה קרה בדרך לארץ? הרי ידעתם שיש בית"ר ירושלים בטדי במחזור ראשון כבר אחרי יומיים. הייתם עם הגב אל הקיר.
"חזרנו וידענו שאו שאנחנו שקועים בבוץ או שאנחנו יודעים לעשות סוויץ' לליגה. הצלחנו להרים את עצמנו כי אמרנו לעצמנו שהליגה כאן היא הכי חשובה לאוהדים".
אלונה ברקת גם רצתה קונפרנס ליג כמו מיטש גולדהאר ויעקב שחר. זה הרבה כסף שהלך לאיבוד.
"אתה צודק, אבל לזכותה ייאמר שהיא לא נתנה לנו להרגיש רע. היא נכנסה לחדר ההלבשה כבר בלרנקה ועודדה את השחקנים. אמרה לנו: 'מפה אנחנו יוצאים יחד למקום אחר'. ועובדה שהיא לא עשתה דילול סגל. אליה הצטרף הצוות המקצועי שידע להוריד את הלחץ. נסענו לטדי בידיעה שניצחון ייתן לנו כוח הרתעה להמשך".
זה היה המשחק הכי חשוב בשליש?
"גם זה אבל היו עוד צמתים בהם הראנו חוסן מנטלי של קבוצה טובה ובריאה עם ספסל שתומך. קיבלנו גם את ניקיטה שנתן לנו עוד כוח אבל כמו שאמרתי היו עוד משחקים שנתנו הרבה אמונה. אם זה לחזור בבית נגד הפועל חדרה אחרי שפתחנו בפיגור לא מחוייב של שני שערים. אם זה להפסיד בגמר גביע הטוטו אבל לדעת לבוא אחרי זה מול מכבי תל אביב ולהראות כוח ולנצח. ואחרי זה לנסוע לסמי עופר, להיות בפיגור מול מכבי חיפה וגם עם כרטיס אדום ובכל זאת לנצח. הראינו הרבה בגרות בשליש הזה. כמובן שיש עוד הרבה מה לשפר כולל דקות במהלך משחק בהן אנחנו צריכים להרים את עצמנו".
איפה היה החלק של איתי שכטר?
"אני לא אוהב לדבר על עצמי. אני יודע מה אני תורם. האופי שלי הוא לבוא דווקא כשקשה ולעזור. זה מה שאני מביא תמיד".
היתה ביקורת לא קלה בהתחלה אפילו אחרי ניצחונות. היו שריקות בוז וטענות לרוני לוי
"אני יכול להבין אוהדים שרוצים לראות כדורגל יותר טוב. יכול גם להבין אנשי תקשורת. אבל אנחנו כשחקנים צריכים לדעת לנצח גם במשחקים פחות טובים כי ניצחונות נותנים ביטחון לכולם".
אומרים שמכבי חיפה הרבה יותר משכנעת מכם.
"חוץ מהחצי שעה הראשונה שלהם בכל משחק, אני לא חושב שהם או קבוצות אחרות בליגה רוקדות כל משחק. אנחנו קבוצת הגנה מצויינת שצריכה עוד להשתפר בחלק ההתקפי אבל הצוות כאן בנה משהו נהדר. גם הצוות המקצועי אגב נבנה כאן מחדש. יש אנשי מקצוע מצויינים במועדון. אבל בוא, זו רק תחילת העונה. יש עוד דרך ארוכה".
בשבוע שעבר קיים מיטש גולדהאר מסיבת עיתונאים. אוהדי מכבי תל אביב הפציצו את העיתונאים בשאלות וביקשו שגולדהאר ישיב עליהן. חלק ניכר היה על שכטר. האוהדים בצהוב לא מצליחים לקבל את ההחלטה לשחרר את שכטר אחרי שלוש שנים במכבי תל אביב בהן היה שותף מלא לשתי אליפויות וגביע המדינה.
אולי אתה תסביר לאוהדי מכבי תל אביב אחת ולתמיד למה אתה לא שם?
"היו לי שם שלוש שנים מדהימות. נהניתי מכל רגע למרות שההתחלה היתה קצת קשה כי הייתי מזוהה עם מקומות אחרים. למה אני לא שם? להערכתי פטריק לא רצה שאשאר במכבי תל אביב ולהנהלה היה חלק בזה. זה היה שילוב. מאמן עם עוד אנשים בהנהלה. ברגע שראיתי שדברים לא הסתדרו עם מכבי, הייתי מאוד מאושר לחתום בהפועל באר שבע".
אתה מאוכזב מברק יצחקי?
"אני לא יודע אם אני מאוכזב כי אני לא יודע מה היתה ההשפעה שלו על ההחלטה. יכול להיות שהוא היה צריך לעשות יותר כדי להשאיר אותי".
לא חיכית יותר מדי וחתמת מהר מאוד בבאר שבע.
"ברגע שהבנתי שבאר שבע בתמונה ומכבי לא מספיק רוצה, החלטתי שאני הולך בכל הכוח על באר שבע. אבי נמני הסוכן שלי קבע לי פגישה עם אלונה ברקת ואחרי רבע שעה ידעתי שאני שחקן של הפועל באר שבע".
גם בבאר שבע לא התחיל לך קל בטח אחרי אותו גמר גביע הטוטו בו ניסו להדביק לך מלים שאמרת לדור מיכה במטרה לנחם אותו אחרי החמצת הפנדל.
"זה היה לא נעים כי מי שמכיר אותי יודע שאין אצלי דבר כזה שמותר להפסיד. בשום מקום שהייתי גם בילדים לא מכיר את המושג שמותר להפסיד משחק. אז מי שדיבר עלי פשוט הזה. זו פשוט הזיה להגיד עלי שאני מקבל הפסד. לשמחתי עברנו את זה מהר מאוד כי באו אחרי זה הניצחונות על מכבי תל אביב ומכבי חיפה וכולם שכחו מזה".
כולם למעט מיכה שממשיך לדשדש. בעוד שעומר אצילי המציא את עצמו מחדש, מיכה מתקשה מאוד לחזור למה שהוא היה.
"אוהבים לקשור ביניהם ולהשוות ביניהם אבל זה לא נכון לעשות. שניהם שחקנים שונים. אגב גם לעומר היה קשה בהתחלה במכבי חיפה. לדור לוקח קצת יותר זמן ויכול להיות שהסגנון היום בקבוצה קצת שונה עבורו. אני רואה כמה דור משקיע באימונים ובמשחקים האחרונים הוא נראה יותר טוב. אני מאמין בכל לבי שדור מיכה יחזור להיות דור מיכה בקרוב מאוד. אין ספק שגם ההצלחה של רמזי והעובדה שהוא עושה עונה גדולה כזו, פוגעת גם במיכה. אין מה לעשות, זה הכדורגל. אנחנו קבוצה וכולם חשובים. שחקן שעכשיו פחות בתמונה יכול להיות האקס פקטור בעוד שלושה חודשים. הפועל באר שבע תצטרך את כולם בהמשך".
מי הפתיע אותך בהפועל באר שבע העונה?
"מיגל ויטור. עברתי הרבה בכדורגל, אבל אין הרבה שחקנים כמו מיגל ויטור. הוא הפתיע אותי כי הוא עבר לא מעט דברים ועבר פציעה אחת לא פשוטה אבל אז ראיתי בן אדם ושחקן יוצאי דופן. אני חושב שמיגל היה יכול להיות בשקט בליגות הטובות ביותר באירופה. זה לא רק מה שהוא מביא. זו האישיות, האופי, התשוקה. מיגל נותן כוח לכל הקבוצה. זה הזר הכי גדול של הפועל באר שבע בכל הזמנים. אני זוכר ששיחקתי נגדו כשהייתי בבית"ר ירושלים והוא היה בשיא שלו. הוא חזר העונה לתקופה הזו. אני מדבר עליו יותר מדי. רק שיהיה לי בריא. לכל מקום בקריירה אני לוקח אחד כזה".
נשמע שאתה מאוהב בו ספורטיבית.
"הגדרה מצויינת. אני מאוהב במיגל ויטור ספורטיבית".
מיגל כמוך כבר בגיל מתקדם. אבל בקבוצה יש עוד כמה כמו רוקאביצה או טיבי שחצו את גיל 30 ונראה שהתאגדתם לחבורה שרוצה אולי בפעם האחרונה בקריירה לזכות בעוד אליפות.
"אין ספק שיש בהפועל באר שבע חבורת ותיקים שמביאה הרבה. חבורה שרוצה מאוד להצליח אבל כקבוצה. אני מרגיש שבהפועל באר שבע כל אחד מתחיל למצוא את המקום שלו ויש היררכיה. זה לזכותו של רוני והצוות שלו. אני כל הזמן אומר לשחקנים שצריך ליהנות מהדרך. אם נבוא לכל משחק כאילו זה סוף העולם, זה לא יהיה טוב. אני נהנה לבוא לאימונים ובמקומות בהם לא נהניתי לבוא לאימונים, זה השפיע גם על המשחק".
אם ותיקים, בשבוע שעבר לא יכולת להישאר אדיש לעוד שער של ליאור רפאלוב ועקצת באינסטגרם שאתה לא מבין איך וילי רוטנשטיינר לא ספר אותו בנבחרת.
"ליאור רפאלוב חבר שלי שנים. הוא בפינה שלו בבלגיה ולא מדבר. הוא עושה קריירה ענקית. נסעתי במכונית וראיתי שהוא שוב כבש אז כשעצרתי כתבתי משהו. אני בדעה שאין קשר לגיל. מי שטוב, צריך להיות בנבחרת. אין מה להתקשר לשחקן ולבדוק אם הוא רוצה לבוא לנבחרת. אם הוא טוב, הוא צריך להיות מוזמן".
בוא נדבר על אנרגיות בחדר ההלבשה. ממקמים אותך הכי גבוה בבאר שבע אפילו לפני מאור מליקסון ועדן בן בסט.
"זה קצת מצחיק. אני עושה קריירה של מעל 100 גולים ובכל משחק משפיע, אבל מדברים כל הזמן על חדר ההלבשה. מה זה חדר ההלבשה? זו הקבוצה עצמה. כמה שחדר ההלבשה יהיה טוב ובריא, יהיה לך כוח להצליח. אם ייצאו לכלוכים אז האנרגיות לא יהיו טובות. חדר הלבשה בריא זה שכל אחד יכול להסתכל על השני בעיניים עם הרבה כבוד והערכה. משפחה. גם אם צועקים אחד על השני, עדיין יודעים להישמר מאגו. אגו זה האויב הכי גדול של חדר ההלבשה".
אז מה אתה עושה שם בחדר ההלבשה?
"מצחיק את כולם. אני רוצה חדר הלבשה בריא".
אתה רק צוחק?
"לפעמים גם זולגות דמעות למרות שקשה לשבור אותי מכדורגל. לפעמים זורקים לי יציאות ומעליבים אבל קשה לפגוע בי. אני חזק. אבל הדמעות קיימות כמו למשל ממה שעברה הילדה ליאן מבאר שבע. הכדורגל לא יעציב אותי עד דמעות, אבל ירדו לי דמעות השבוע מהסיפור של הילדה ליאן. חרם על ילד אחר מאוד כואב לי".
התחברתם מהר מאוד בהפועל באר שבע.
"הרבה בזכות הזרים. יש כאן זרים נדירים. קח את דוידה פטרוצי. במשחק האחרון הוא לא נכנס אפילו בחילוף חמישי. הוא בא בסוף וחייך. שמח עם כולם. לחץ ידיים. נכנס לחדר ההלבשה ואמר לכולם כל הכבוד. באימון אחרי זה הוא בא והתאמן כמו גדול. אמרתי לאליניב ברדה שהם פגעו בול עם האופי של הזרים".
אז השחקנים בהפועל באר שבע לא ימכרו אחד את השני?
"אנחנו רק אחרי שליש ואני לא יודע מה יהיה בהמשך אבל כרגע זה נראה כמעט מושלם. יש בבאר שבע איזה שבעה שחקנים שגרים קרוב אחד לשני בשכירות עם הנשים והמשפחות וזה מצוין".
את כל הריאיון הזה שכטר עושה בקול צרוד. "צעקתי השבוע המון במשחקונים באימונים אז נהייתי צרוד", הסביר. הריאיונות איתו תמיד מעניינים, אבל סימן ההכר בהם הוא ששכטר תמיד נינוח, חייכן וחביב. אחת הפעמים היחידות בקריירה שהיה עצבני כשדיבר מול מצלמה היתה אחרי שהפנדל האחרון שסחט, גרר תגובות ושאלות שרמזו כי הוא היתל בשופט.
תסביר מה היה שם.
"לא יודע אם כעסתי אבל אם שמת לב למשהו, אולי אתה צודק. בכדורגל יש חוקים. אם השופט היה קרוב וראה שהכשילו אותי, אז זה פנדל. לבוא עלי ולעשות מלחמות ועליהום כי זה איתי שכטר? הרי אם זה היה שחקן אחר, אף אחד לא היה מצייץ. אני מודה שאני סוחט הרבה פנדלים. אני יודע להיכנס לתאקלים ולעימותים באזור הרחבה. יכול להיות ששחקני הגנה לא יודעים להתמודד עם היכולת שלי לשים את עצמי במקום הנכון. אם השופט שרק לפנדל, איך בן אדם שהיה מאה מטר משם מחליט שזה לא פנדל? השופטים בארץ שורקים לי בשנים האחרונות פחות ואני לא מתלונן. אני מקבל כל מה שהם מחליטים ולא מתלונן".
מרגיש לי שאתה מתוסכל קצת שחלוץ עם קריירה כמו שלך זוכה בעיקר למחמאות על היותו פקטור חיובי בחדר ההלבשה וכינויי גנאי כמו צוללן בהקשר של הפנדלים.
"אני גאה במה שעשיתי. אני נהנה מהדרך שלי בכדורגל. ברוב המועדונים שהייתי יודעים מה תרמתי. הקהלים לרוב העריכו אותי מאוד".
למה לא מימשת את כל הפנדלים שלך?
"בדיוק דיברתי על זה עם אחי הצעיר ענר ואמרתי לו שאם הייתי בועט את הפנדלים שלי, הייתי עם עוד 40 גולים בקריירה. ואז הערך המוסף שלי היה עוד יותר גדול. אבל אני לא חזיר. מה שקיבלתי טוב. בעטתי מעט מהפנדלים שסחטתי. אני לא פנדליסט מושלם. שלוש הנקודות יותר חשובות לי ולכן אני מעדיף שמישהו שבועט פנדל טוב ממני, ייקח את הכדור מהנקודה הלבנה".
אתה מרבה להעלות תמונות מבית הכנסת. מאיפה זה בא?
"גדלתי בבית שבו האבא היה עם כיפה סרוגה. אני גדלתי כילד דתי. כל מה שקורה איתנו לטובה או לרעה צריך לדעת לקבל. יש כאלה שהולכים לפסיכולוגים. אני הולך לתפילה טובה. מי שמתפלל במניין בבוקר, כבר לא יכול להתפלל לבד".
למה אתה מרגיש צורך לפרסם?
"קידוש השם. אני מרגיש סוג של שליחות. בכל פעם שאני מעלה תמונה, אני מקבל מלא הודעות של אנשים שכותבים לי שהזכרתי להם ללכת לבית הכנסת וזה עושה לי טוב. אנשים שולחים לי תמונות חזרה שהם מניחים תפילין וזה נותן לי כוח".
אליניב ברדה חגג בשבוע שעבר יום הולדת 40 במסיבה גדולה והוא מזוהה עם הפועל באר שבע. לא מפריע לך שלאיתי שכטר אין זהות עם מקום מסוים?
"אני מזוהה עם בורא עולם וזה מבחינתי הכי חשוב".
ובכל זאת.
"אני חושב שהדרך שלי נכונה. שיחקתי בכל המועדונים הגדולים בארץ. שיחקתי בגרמניה, אנגליה וצרפת. בנבחרת ישראל. מישהו אמר לי השבוע שאני השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים והכי הרבה שערים במקביל, אז כנראה שהדרך שלי נכונה. בכדורגל יש בודדים שמזוהים ספציפית עם מקום מסוים. אני חושב שבכל מקום, אולי למעט מכבי חיפה, השארתי אנשים שיגידו שהייתי מהטובים שלהם. ביום בו אפרוש אגיד שנהניתי מכל רגע. אני מאחל לבן שלי ולכל כדורגלן לעשות את הדרך שאני עשיתי".
יש תכנית ליום שאחרי המשחק?
"אני מאוד אוהב כדורגל וארצה להישאר במקצוע הזה. מגיל 18 שום דבר לא השתנה. אני כל כך הרבה שנים עם הלחץ שמה הקבוצה ההיא עושה ומה ההיא עושה. אני כל הזמן במרדף מול הקבוצות האחרות חוץ מהקבוצה שלי".
מאמן, מנהל מקצועי, מנהל קבוצה או סוכן? למה אתה הכי מתחבר?
"אני מאוד אוהב את הדשא. להיות חלק מהאימון. בוא נראה לאן יילכו הדברים".
אתה רואה את עצמך מאמן מצליח?
"אני אהיה איש מקצוע טוב. לא יודע בדיוק באיזו פוזיציה".