צ'אבי יתארח הערב (רביעי) אצל באיירן מינכן במבחן הענק הראשון שלו כמאמן ברצלונה, וזה סמלי מאוד - כי לספינת הדגל הבווארית שמור מקום חשוב מאוד בקורות חייו. גם אם המפגשים לא היו תכופים במיוחד, הגדירה באיירן במובנים לא מעטים את הקריירה שלו על הדשא, וזה התחיל עוד ב-1998.
צ'אבי היה אז נער בן 18 בקבוצת המילואים, והמאמן לואיס ואן חאל החליט לשלב אותו בהדרגה בסגל הבכיר. הוא רשם אותו להשתתפות בליגת האלופות, ואת הופעת הבכורה בהרכב ערך צ'אבי דווקא במינכן, באיצטדיון האולימפי הישן, ב-21 באוקטובר. הוא אמנם שולב למספר דקות כמחליף נגד מנצ'סטר יונייטד קודם לכן, אך הפעם העניק לו המנטור ההולנדי את התפקיד החשוב בקישור האחורי מהפתיחה, והורה לו לא רק לנווט את משחק קבוצתו, אלא בעיקר לשמור על שטפן אפנברג.
באיירן דרסה אז את הקטלונים ללא תנאי, היתה עדיפה בהרבה, ואפנברג היה אחד המצטיינים על המגרש. הוא גם הבקיע את שער הניצחון בשלהי המחצית הראשונה, אם כי המהלך התחיל בכדור חופשי, ובסיטואציה הספציפית האשמה לא היתה של צ'אבי. התוצאה היתה אמורה להיות גבוהה יותר מ-0:1, וגם ואן חאל עצמו הודה בכך בתום ההתמודדות. כך ניצחה באיירן במשחק הראשון אי פעם בליגת האלופות נגד ברצלונה.
ההופעה של צ'אבי הוגדרה כחיובית, הוא התבסס בהרכב, ונותר שם גם בחלוף שבועיים כאשר בארסה אירחה את באיירן למשחק חשוב מאוד. ניצחון היה חיוני אז כדי לשמור על סיכוי סביר לשרוד בבית המוות, והקשר הצעיר היה מעורב בהתקפה שהובילה לשער יתרון בפנדל של ג'ובאני במחצית הראשונה, אבל הקטלונים קרסו אחרי ההפסקה, החבורה של אומטר היצפלד ביצעה מהפך בדרך ל-1:2, והאכזבה היתה עצומה.
גמר ליגת האלופות נערך באותה עונה בקאמפ נואו, והתקווה הגדולה היתה להגיע למעמד ולהניף את הגביע בפעם השניה בתולדות המועדון. במקום זאת, באיירן המשיכה לשם ביחד עם מנצ'סטר יונייטד, וכולם יודעים איך זה נגמר. הפיאסקו בזירה האירופית גרם לזעזוע לא פשוט, וצ'אבי שב אז בסיבוב השני בעיקר לקבוצת המילואים.
זה גם הביא אותו למחשבה רצינית לקבל את ההצעה החלומית שהגישה לו מילאן בקיץ 1999. בסן סירו, בנוסף לתנאים הכספיים המדהימים, הוצע לו קידום מקצועי מהיר מאוד, בעוד בבארסה זה לא היה ודאי. השחקן עצמו ואביו נטו לעבור לאיטליה, אך אם המשפחה הטילה וטו - וכך נותר צ'אבי בקאמפ נואו.
ובמשך עשור הוא היה שם על תקן שחקן טוב, אך לא מעבר לכך. צ'אבי התקדם בקדנציה השניה של ואן חאל, אך בעידן פרנק רייקארד הוא הרגיש דחוי. "הוא רצה שתהיה לנו עליונות פיזית על היריב, ולא האמין בי. לשיטתו, עם שחקנים כמוני לא היה לנו סיכוי להצליח בליגת האלופות. במשך כמה שנים, הוגדרתי כחסר תועלת. מי צריך שחקן בגובה 170 סנטימטרים? הייתי הסרטן של בארסה", העיד לימים צ'אבי.
לכן, בקיץ 2008, אחרי ההצלחה המסחררת בדרך לזכיה באליפות אירופה במדי ספרד של לואיס אראגונס, הוא בהחלט היה פתוח לשמוע הצעות מעניינות ולעזוב את הבית. ומי ניסתה לנצל את המצב? באיירן מינכן, כמובן. המגעים עם קארל-היינץ רומניגה נשמרו בסוד, וצ'אבי עצמו גילה על קיומם רק ב-2014, אבל זה היה רציני מאוד. "התקיימה פגישה, הסוכן נכח בה ודנו בכל הפרטים", סיפר הקשר. כאשר נודע הדבר לפפ גווארדיולה, מיהר המאמן החדש של בארסה לשכנע את צ'אבי להישאר והבטיח שיבנה את הקבוצה סביבו, כי הוא חלק אינטגרלי מהתוכניות. באיירן נותרה בלעדיו, וצ'אבי אכן הפך לאגדה נצחית בזכות פפ.
המשחק שביסס זאת יותר מכל בעונתו הראשונה המזהירה של גווארדיולה היה - איך לא? - נגד באיירן מינכן. הכדורגל של הבלאוגרנה היה אז עוצר נשימה, אבל לפרשנים רבים היו ספקות לקראת המפגש מול הבווארים ברבע גמר ליגת האלופות. הם לא היו מוצדקים, ובאיירן הגיעה לקאמפ נואו כשהיא במשבר לא פשוט בקדנציה הקצרה והכושלת של יורגן קלינסמן.
צ'אבי ואנדרס אינייסטה נתנו קונצרט במרכז המגרש, וכבר במחצית הראשונה הובילו הקטלונים 0:4. היתה זו אחת המחציות המושלמות ביותר, והיא סללה את הדרך לזכיה בטרבל. היא גם חידדה את התסכול אצל רומניגה על כישלון עסקת צ'אבי, אם כי הוא מעולם לא דיבר על כך פומבית. והקשר עצמו? הוא היה מאושר שלא התפתה לעזוב לגרמניה.
בגומלין, אגב, זה נגמר 1:1, כאשר צ'אבי בישל את שער השיוויון של סיידו קייטה. לכן אין ברזומה שלו כשחקן ניצחון חוץ על באיירן. הוא קיווה מאוד להשיג אותו בחצי גמר ליגת האלופות ב-2013, כאשר עלה לכר הדשא באליאנץ ארנה עם סרט הקפטן בהיעדרו של קרלס פויול, אך הערב נגמר במפלה הגדולה ביותר של הקריירה שלו. לבאיירן היו כוונות לנקום על הפיאסקו מלפני 4 שנים, והיא עשתה זאת עם 0:4 מוחץ משלה. זה נראה אז כמו סוף עידן בברצלונה, ובמובן מסוים היה זה הסימן לדעיכתו של צ'אבי כאדריכל הכל יכול.
"הם היו טובים יותר, ועלינו לקבל זאת. לא הצלחנו לתרגם את החזקת הכדור ליצירת מצבים, לא היינו מסוכנים, והם פגעו בנו במתפרצות. זו תוצאה איומה, אבל יש לנו 90 דקות בגומלין כדי לנסות ולחולל נס", אמר צ'אבי אחרי שריקת הסיום. נס לא היה שם. גם בקאמפ נואו ניצחה באיירן 0:3, וצ'אבי הוחלף כבר בדקה ה-55. באיירן זכתה בטרבל, גווארדיולה הגיע באותו קיץ למינכן, וצ'אבי הסתפק ב-2013/14 בעונה הקשה עם טאטה מרטינו על הקווים. זו היתה תחילת הסוף.
לפני שזה נגמר בעזיבה מרגשת עם המון דמעות במאי 2015, זכה צ'אבי שוב בטרבל בעונתו האחרונה בקאמפ נואו, אבל חלקו כבר היה קטן יותר. זה הודגש במיוחד שוב נגד באיירן - מעין נייר לקמוס של הקריירה שלו. בשני המפגשים מול הבווארים בחצי גמר ליגת האלופות הכניס אותו המאמן לואיס אנריקה, איתו שיתף פעולה על הדשא במשחק ההוא נגד באיירן ב-1998, רק לדקות האחרונות.
איבן ראקיטיץ' כבר היה שחקן הרכב במקומו לצד אינייסטה. צ'אבי ראה מהספסל כיצד ליאו מסי פירק את באיירן ב-0:3 במשחק הראשון בקאמפ נואו, ובאליאנץ ארנה חווה את הדקות האחרונות על הדשא במשחק חוץ בליגת האלופות, כאשר ברצלונה הפסידה 3:2 בגומלין. כן, הוא שוב ירד שם מנוצח, גם אם ההפסד היה בעצם ניצחון.
סיכום המאזן האישי של צ'אבי עם באיירן עומד, אם כך, על 2 ניצחונות לעומת 5 הפסדים ב-8 מפגשים. זה כולל את הבכורה, את אקורד הסיום, את השיא ואת השפל. הכל היה שם. הערב הוא מתחיל לכתוב מול באיירן גם את הפרק שלו כמאמן, והפעם נדרש ניצחון חוץ כבר בנסיון הראשון, כנגד כל הסיכויים. האם זה אפשרי?