חותמת הכישלון: הרננדס וגרשון מסמלים את הפיאסקו של מכבי תל אביב וחיפה

ההפסד של מכבי תל אביב הוא אחד המביכים שלה אי פעם בבית, וחתום עליו אחד הבלמים הגרועים בתולדות המועדון. מכבי חיפה המשיכה את הכישלון המהדהד שלה באירופה, כשרמי גרשון מסמל את המחדל. וכך סבלנו מעוד יום מביך לכדורגל הישראלי, ותודה לפגרת השזרוע

26/11/2021
תקציר: מכבי חיפה - אוניון ברלין 1:0 (ספורט1)

1. כישלון הוא אי מימוש הדרך באי השגת התוצאה. הסיפור של מכבי תל אביב, לפני פיטוריו של פטריק ואן לוון, אחריהם, לפני הפגרה ואחרי הפגרה - הוא כישלון מהדהד. מכבי תל אביב, וזו הגדרה כוללת, לא מצליחה למצוא דרך שתכסה על מחדלי הדרך הקודמת, והשער של סשה הורבאט אמש בבלומפילד הוא החותמת הסופית לכישלון הזה.

מכבי תל אביב שיחקה בדרך מסוימת, דרך שכשלה, ונפרדה מהמאמן שהנחיל אותה. הגיע מאמן מחליף - שאינו מאמן בשלב הזה של הקריירה שלו אלא מנהל ספורטיבי - שהיה לו מעט זמן לתקן במהלך הליגה, אבל הרבה זמן במהלך פגרה, והתוצאה היא אותה תוצאה. למען האמת, התוצאה יותר גרועה. מכבי תל אביב הפסידה אתמול לקבוצה המדורגת במקום הלפני אחרון בליגה האוסטרית, ליגה שבה למדורגת שלישית יש שני שחקנים ישראלים, תאי בריבו ואליאל פרץ - לא בכירי השחקנים הישראלים - שכבשו 9 שערים יחד העונה. זו ליגה ברמה שלנו. כי מעבר לכך שהיא לא הצליחה לנצל את ההזדמנויות המועטות שהיו לה, מכבי תל אביב הצליחה להפסיד את המשחק למרות שתיקו היה משרת אותה, והיא הפסידה אותו בדקה הלפני אחרונה, בבית. כאילו, קחו את כל הסטריאוטיפים שיש לכם על מכבי תל אביב ותערבבו אותם, לא תצליחו להגיע לתסריט כזה. במאגר תוצאות הבית המביכות של המועדון זה שווה ערך להפסד לאפואל ניקוסיה בעידן הגלקטיקוס או לתיקו מול ארצ'יאספור מהליגה השנייה בטורקיה בעידן אלי כהן, או להפסד 4:0 להפועל עכו בימי טון קאנן. הבלוף של בית מספר 1 בקונפרנס ליג התגלה אתמול במלוא הדרו. עד אתמול היו לקבוצות הישראליות יותר ניצחונות מקבוצות אוסטריות במאבק ביניהן, לאסק לינץ סגרה את הפיגור. והיא עשתה את זה בהתקפת מעבר מול הבלם הגרוע ביותר שדרך במכבי תל אביב מאז ומעולם.

עוד בוואלה!

סלטיק עשויה להיות היריבה הבאה של מכבי ת"א, האוהדים התפרעו בסיום

לכתבה המלאה
זה מה שיש למכבי תל אביב להציע? הרננדס(צילום: ברני ארדוב)

את המחדל של לואיס הרננדס צריך ללמד בבתי ספר לגילוי כישרונות. מדובר בבלם שגדל באקדמיה של ריאל מדריד, וצעדיו הראשונים היו בקבוצת הבת שלה, שם ישב על הספסל ולפניו שיחקו שתי דמויות מוכרות לנו: גארי קגלמאכר ודויד מתאוס, שני בלמים שלא השאירו חותם עז כששיחקו בארץ. הוא הועדף לרוב כמגן ימני, וחצי העונה שהחזיק בלסטר, עונה אחרי האליפות הסנסציונית שלה, הייתה מפתיעה בעצם ההגעה אליה ולא מעצם העזיבה. בלם עם טכניקה סבירה, איטי להחריד, שלא מסוגל לעצור שחקן אלא אם הוא משתמש בידיו. אצלנו ביציע קוראים לזה "מים לדוד המלך". לראות אותו מנסה לעצור מתפרצת - מכמיר לב. הוא עושה סיבוב על המקום כמו צעצוע מכאני משנות ה-70. כדור העומק להורבאט חלף על פניו - שלא לומר על אחוריו - כאילו הוא לא קיים והשחקן האוסטרי מצא את עצמו לבד מול דניאל פרץ והרשת.

אני מניח שבמכבי תל אביב ראו את הבעיה אצל דוניס, אצל ואן לוון, אחרי הנחתתו של ברק יצחקי ובוודאי אחרי הפגרה הארוכה שהייתה אמורה למצוא סוג של תחליף. אין למכבי תחליף, או שיש לה והוא לא מספיק טוב, אבל לואיס הרננדס, נאבעך שכמוהו, היה בסוף כל הפיאסקו הזה האיש שעמד בדרכה של מכבי לשמינית גמר מפעל אירופי.

הרננדס הוא רק סימפטום. האשמה הנקודתית שלו בשער כזה הוא אחר, היא חלק ממכלול. האיחור בתגובה שלו, הוא האיחור בתגובה של הצוות המקצועי לפיאסקו שלו, הוא האיחור בתגובה של המועדון לכל מה שמתרחש בו. לא מחליפים בלם גרוע, לא מוצאים מאמן, לא מביאים זרים בקיץ אלא לקראת סגירת חלון ההעברות. אני סולד מהתפרעויות של אוהדים, אבל המחאה שלהם מוצדקת: מכבי נראית חסרת אונים למתרחש בה ומסביבה. והמדהים הוא: זה אותו בעל בית, זה שהוציא אותה מחוסר האונים הקודם וזה שהביא אותה אל תוך חוסר האונים הנוכחי. ויהי ערב, ויהי בוקר, אותה מכבי.

אם אי ההגעה שלו לארץ, ההתעלמות מכשלים, ההיסוס בתגובה או חוסר התגובה לדברים מקצועיים אלמנטרים במועדון, הם סימן לכך שמיץ' גולדהאר עייף, או שבע, או רוצה למכור, אז זו צריכה להיות הדאגה העיקרית של מכבי תל אביב עכשיו. אליפות היא תתקשה להשיג במצב הנקודות העכשווי ובסגל הנוכחי שלה, ומאירופה היא תיפרד בפלייאוף, כי מה שטוב מול ה.י.ק הלסינקי או אלשקרט ולא טוב מול לאסק לינץ, לא יספיק מול קבוצות שנושרות מהליגה האירופית. מכבי תל אביב, שהעיפה לפני 8 שנים את בורדו ותקעה רביעייה לאיינטרכט פרנקפורט, היא תמונת מסך במחשב, זיכרון שקופץ בפייסבוק. מכבי תל אביב לא שם. מזמן לא.

עוד בוואלה!

אין דרך, בלי כיוון: הלוזריות השתלטה על מכבי תל אביב

לכתבה המלאה
עשה לעצמו נזק. יצחקי(צילום: ברני ארדוב)

את הנזק הכי גדול לעצמו עשה ברק יצחקי, כשהסכים שהזמניות הזו תתארך כל כך הרבה זמן. אפילו הגלייזרים המנותקים לא השאירו את מייקל קאריק במצב דומה במנצ'סטר יונייטד אלא הנחיתו מאמן זמני, מבחוץ. ברק יצחקי לא יכהן כל חייו כמאמן ספורטיבי, זו נקודת ציון בקורות חיים, בקושי מקצוע. ברק יצחקי יכול להיות מאמן, הוא עושה תעודת פרו, הוא רק בן 37. השבועות האלה מחרבים לו את בסיס הקריירה הבאה שלו. ועל מה, על נאמנות? להיות בחור טוב זה לא מקצוע, לא הולכים עם זה למכולת.

המחמאות לסוכנים שלו. גרשון(צילום: GettyImages, Martin Rose)

2. לואיס הרננדס הוא לא יחיד סגולה, כמוהו מסתובבים הרבה בליגת העל, אבל לזכותם ייאמר שהם ישראלים, מה שאומר שבלמים הם לא. רמי גרשון הוא אחד מהם. השער שספגה אתמול מכבי חיפה היה כתוצאה מכדור עומק שחלף מתחת לאף שלו, הוא ניסה לסגור, באיחור, השאיר בור, לשם הגיע הכדור ומשם הגיע ההפסד. לדודו דהאן מגיע פרס ישראל על כך שהוא לקח בלם מליגה שלישית בישראל והפך אותו בלם של אלופת בלגיה, פרס ישראל באחיזת עיניים. במשחק היו לרמי גרשון כמה מקרים שבהם הוא הרחיק בנגיחה כדור, אבל בעצם לא הרחיק, אלא מסר ליריב.

גרשון הוא אילוץ. משתמשים בו כשברק בכר מחליט לעלות עם שלושה בלמים או כשעופרי ארד פצוע או לא בכושר, וסאן מנחם מוצהב. כי אפילו שון גולדברג יעלה לפניו, והוא לא בלם טבעי. ברגעים שחיפה שיחקה אתמול עם שלושה בלמים, בכר העדיף לשים את גרשון באמצע ולתת לפלאניץ' וגולדברג לסגור את האגפים, הוא הרי מכיר את המוצר. ובכל זאת, בקבוצה שמתיימרת בסגל הכי עמוק והכי איכותי בארץ, לשחקן ברמה של גרשון אין מקום בסגל, קל וחומר מול קבוצה מהמקום החמישי בבונדסליגה.
אבל גרשון לא היה מחדל ההרכב היחיד של בכר. אם הקישור היה כל כך אגרסיבי (רודריגס היה מצוין בחלק הראשון של המשחק, ואבו פאני זה פיטבול שמסתובב בלי רצועה), למה לא הייתה טיפת יצירתיות? בכושר של צ'ארון שרי, 90 הדקות שלו על המגרש היו 45 יותר מדי. מרגיש שזה לוקסוס גדול מדי לא לפתוח עם עומר אצילי, או להכניס אותו רק בדקה ה-61.

והפספוס הוא גדול. אוניון ברלין היא קבוצת חוץ לא מוצלחת בלשון המעטה. בביקורים שלה בפראג וברוטרדאם היא ספגה 6 שערים, הניצחון היחיד שלה בחוץ מול קבוצת בונדסליגה השנה היה מול מיינץ. אוניון העמידה אתמול בשער את פרדריק רנואו, לו היה זה משחק ראשון מאז הניצחון מול וולדוף מנהיים (ליגה שלישית) בגביע לפני חודש, וגם בו הוא ספג. רנואו, שוער מחליף בדרך כלל, גם בשאלקה המתפוררת בעונה שעברה, ספג ב-24 מ-27 המשחקים בהם שיחק בשלוש העונות האחרונות. משחקו האחרון באירופה היה לפני שנתיים, וניכר היה עליו שהוא חסר בטחון, אפילו מפוחד. חיפה סיימה את המשחק - משחק בית לעיני 22 אלף צופים - עם שתי בעיטות למסגרת, אף אחת מהן לא סחטה מרנואו הצלה. סתם בעיטות. מכבי חיפה לא יכולה לנצח אם היא לא מנסה לנצח. ההתלהבות מהלחימה, ומהקצב מוגזמת. פול גז בניוטרל.

בפועל, ההופעות של מכבי חיפה באירופה - שיסתיימו בהולנד בעוד שבועיים - הם כישלון מהדהד העונה: הדחה מביכה בסיבוב הראשון של מוקדמות ליגת האלופות מול קבוצה מקזחסטן, הפסד באיי פארו ותיקו באזרבייג'אן אחרי ספיגת שלושה שערים. הקבוצה הטובה והמלהיבה ביותר בארץ הפסידה גם להפועל באר שבע ואפילו למכבי תל אביב. ואחרי הפגרה היא נראית אפילו פחות טוב.

קמפיין חלש מאוד באירופה. חיפה(צילום: מאור אלקסלסי)

* * *

וזו נקודה שכדאי לחדד אותה. שתי הנציגות הישראליות האחרונות באירופה לא כבשו אתמול שער, ושתיהן שיחקו בבית, מול קבוצות שלא נראו במיטבן.

פגרת השזרוע, המצאה ישראלית מביכה, אולי עושה טוב לדשא ולנראות שלו בטלוויזיה, אבל עושה רע מאוד לכדורגל הישראלי. העובדה כי יש פגרת נבחרת צמודה לשזרוע, מפרקת את הקבוצות שמעדיפות לאפשר לשחקנים שלהן לנקות את הראש - בדרך כלל בטיסות לחו"ל בעידן של קורונה - ומתקשות לחבר אותן מחדש. פגרה באמצע העונה שונה מפגרת קיץ, כי היא מחייבת התארגנות אחרת. זו לא כניסה הדרגתית לכושר דרך מחנות אימונים, אתה חייב לחדש את הפעילות באותה נקודה שבה הפסקת אותה, והקבוצות הישראליות פשוט לא יודעות להתמודד עם זה, בעיקר הגדולות (אלה שיש להן נציגים בנבחרות או משחקות באירופה).

יכול להיות שבשבועות הקרובים יתברר שהדבר הכי טוב שקרה להפועל באר שבע העונה היה לעוף מאירופה מול אנורתוזיס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully