"זה בהחלט משחק שפתח עידן חדש במכבי תל אביב"

30 שנה אחרי ה-0:4 המהדהד בדרבי, אלי דריקס ואמיר שלח נזכרים ביום שהוביל למהפכה בשנות ה-90, לקטיעת בצורת בת 13 שנה ללא אליפות צהובה ונצרב בדפי ההיסטוריה: "המשחק שעשה עבורנו את התפנית"

רענן ברנובסקי
23/11/2021
תקציר: מכבי תל אביב - הפועל תל אביב 1:1 (ספורט1)

כמעט לכל מועדון יש משחק או שניים שנצרבו בדפי ההיסטוריה, כאלו שכל אוהד יזכור בצורה מדוייקת איפה הוא היה ומה הוא עשה בזמן אותו משחק. אם תשאלו אוהד מכבי תל אביב איפה הוא היה בדיוק היום (שלישי) לפני 30 שנה, ב-23.11.1991, הוא קודם כל יעלה חיוך על פניו ומיד יתחיל לתאר בפרטי פרטים את אותו 0:4 מיתולוגי בדרבי על הפועל תל אביב.

זה לא היה עוד ניצחון יוקרתי ובתוצאה מאוד לא שכיחה, כמעט היסטורית, במסגרת הדרבי התל אביבי, אלא היה זה ניצחון על הקבוצה שהייתה במקום הראשון בטבלה ערב המחזור השביעי - ובהרבה מובנים היה זה משחק מכונן בהיסטוריה של מכבי תל אביב, בדרך לעונה שבסיומה נקטעה בצורת של 13 שנה ללא אליפות צהובה.

"זה היה יותר מניצחון של שלוש נקודות. זה בהחלט משחק שפתח עידן חדש למכבי תל אביב", נזכר בחיוך חלוץ העבר אלי דריקס. "זה היה משחק שהכניס אמונה במערכת, אצל השחקנים והקהל שיש משהו משהו חדש, משהו חזק באמת. אני אומר שזה המשחק שעשה תפנית עבורנו לעשור הזה של שנות ה-90. לקחנו אליפויות, גביע, זכינו בדאבל והיו המון ניצחונות וחגיגות, גם במשחקים באירופה".

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
"משחק שעשה תפנית לכל העשור". דריקס במרכז החגיגה הצהובה(צילום: מעריב, עדי אבישי)

"לאורך כל שנות השמונים מכבי תל אביב לא זכתה באליפות ולמעט שני גביעים שבהם זכינו ב-87 וב-88, היה תסכול גדול מאוד במועדון", המשיך דריקס בניסיון להסביר מה היה כל כך מיוחד באותו דרבי, "ובעונה הזאת שאנחנו מדברים עליה התחלנו בצורה לא ממש טובה. הגענו לדרבי הזה מהמקום השלישי, כשהפועל היו מדורגים ראשונים. הדרבי הזה סימן עבורנו ועבור האוהדים את המהפך שחל במועדון. המשחק הזה נתן לכולם את הכוח והאנרגיות לקראת שנות ה-90 הגדולות של המועדון. ניצחנו את הדרבי בצורה משכנעת 0:4, היתה אווירה מטורפת, בלומפילד היה מפוצץ עם 21 אלף אוהדים - אז היו יציעי בטון, היה חשמל באוויר בשני הצדדים ואפשר היה להרגיש משהו מיוחד כבר מהרגע שיצאנו מחדר ההלבשה. עלינו למקום הראשון ובעצם לא זזנו ממנו מאותו רגע ועד הזכייה באליפות".

דריקס, שהיה אז מוותיקי הסגל, גם נזכר בשינוי שהביאו צמד המאמנים אברהם גרנט ועוזרו עמנואל אופיר: "הם הגיעו אחרי 13 שנה בלי אליפות והרבה שחקנים כבר התחילו לשמוע שהם לוזרים. העבודה שלהם היתה קודם כל בפן המנטלי. אברהם ידע לחלק את הקבוצה לחלקים, ולעבוד עם כל חוליה בנפרד. הם ידעו לשדרג כל שחקן ושחקן ובאמת מהמשחק הזה טסנו לאליפות עד הסוף".

"שבוע קודם ניצחנו 1:8 את הפועל ירושלים באצטדיון רמת גן והבקעתי שלושער, אבל לפני הדרבי גרנט קורא לי לשיחה ואומר לי: 'אלי, אולי לא כדאי שתפתח?'. אני מכיר את הראש של אברם ועמנואל אופיר שהיה איתו. הקהל היה בטוח שאני אפתח ושרו לי לאורך כל החצי הראשון וגם במחצית השנייה. גם בהפועל בטח ציפו שאפתח בהרכב, אבל אברם ועמנואל הבינו שיהיה משחק עיקש וטקטי ותכננו ששתי הקבוצות יאכלו אחת את השנייה בחצי הראשון, יוציאו את האנרגיות ואני אעלה בחצי השני עם העוצמות שלי ונפרק אותם. כך היה, חוץ מזה שכבר בחצי הראשון הובלנו 0:2 אחרי עצמי של הרשליקוביץ' ועוד גול של אבי נמני".

דריקס נכנס כמחליף בדקה ה-66 והפך לכוכב של המשחק עם צמד קטלני שקבע 0:4 מהדהד: "כשקמתי להתחמם, הרגשתי שהאצטדיון מתפוצץ. כל הקהל היה בטירוף וזה הכניס בי אנרגיות אדירות. אברם היה מורחק וישב באיזור הסטרילי ליד שער 7, מאחורי הספסלים. אחרי שהתחממתי כמה דקות, אמרתי לעמנואל אופיר שתיכף המשחק מסתיים ואם הוא ואברם לא מכניסים אותי, אני עושה חילוף לבד. נכנסתי כמו שהם ציפו ממני, עם הרבה עוצמות ופיזיות. המשחק עוד היה חי, ואז כבר פירקנו אותם".

חגיגה ביציעים ועל כר הדשא. אבי כהן הירושלמי ואלי דריקס בדרבי(צילום: פלאש 90, משה שי)

גם עבור הבלם אמיר שלח הדרבי הזה צרוב עד היום בזיכרון: "מבחינתי המשחק הזה הוא ציון דרך בקריירה. זה אחד המשחקים שתמיד ידברו עליהם ויזכרו אותם לטובה. מבחינתי זה היה הדרבי הראשון שלי בהרכב - אולי היו דרבים גם בעונה הקודמת עם צביקה רוזן, אבל אותם אני מעדיף לא לזכור".

"אחרי המשחק הזה עברנו את הפועל ומשם רצנו לאליפות היסטורית", המשיך שלח. "אני לא זוכר יותר מדי רגעים מהמשחק עצמו. מה שאני כן זוכר ובחיים לא אשכח זה את הרגע הזה שיצאנו מחדר ההלבשה לכר הדשא, בלומפילד היה מפורק והיתה הרגשה של חגיגה. אם אני זוכר נכון, אז היציעים היו חצי חצי, מצד אחד הכל כחול-צהוב והצד השני אדום-לבן כמובן. מבחינתנו לשמחתי, היתה חגיגה גם ביציעים וגם על כר הדשא".

שער עיתון "מעריב" בבוקר שאחרי ה-0:4. שלח ונמני הצעירים(צילום: מעריב)

הבלם שתפס באותה עונה מקום של קבע בהרכב ניסה להסביר מה היה כל כך מיוחד במשחק הזה: "הגענו לעונה הזו אחרי 13 שנים ללא אליפות. קיבלנו את השוק הזה מהקהל, זה משהו שאני תמיד אזכור וחוץ מזה התוצאה, 0:4, זה לא משהו שקורה בהרבה דרבים וזה התפוצץ לנו ככה במגרש. גם הגענו מהמקום השלישי, עברנו את הפועל ורצנו לאליפות, אז מעבר לעובדה שמדובר בשנה שלמה שהיא ציון דרך, המשחק הספציפי הזה שבו עלינו למקום הראשון אחרי שפתחנו לא טוב את העונה, עם הפסדים לבית"ר תל אביב ולבני יהודה ועם שערים שספגנו מול נתניה ומול יבנה, נתן גושפנקא לשחקנים שזו העונה שלנו והשאר היסטוריה".

שלח אולי לא זוכר את המשחק לפרטי פרטים כמו דריקס, אבל הוא בהחלט מבין כיצד גיבור ה-0:4 לא שוכח וסיכם עם חיוך על פניו: "אלי עלה כמחליף והבקיע צמד, אז ברור שהוא יזכור כל רגע בדרבי הזה. את העבודה הקשה אני עשיתי למטה והוא רק בא וחיכה לכדורים".

שחקני מכבי תל אביב בטקס מיוחד לכבודם שנערך בחודש אפריל האחרון(צילום: אריאל שלום)

הרכב מכבי תל אביב: אלכסנדר אובארוב, אבי כהן, אמיר שלח, אלכסנדר פולוקארוב, יעקב הלל, עמית לוי, נועם שוהם, ניר קלינגר, איציק זוהר (אורי מלמיליאן, 84), אבי נמני, מאיר מליקה (אלי דריקס, 66).

הרכב הפועל תל אביב: פיטר קראמנס, דוד הרשליקוביץ' (רפי שמואל, 59), חיים בכר, יעקב אקהויז, אחמד מוסא, מוסטרל, אלי כהן (פליקס חלפון, 46), רמי ארמה, משה סיני, משה אייזנברג, חזי שירזי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully