"אם טוטנהאם לא תזכה בתואר, זו לא טרגדיה. אם הם לא יגיעו לליגת האלופות - לא טרגדיה. אם יעופו בסיבוב הראשון בליגת האלופות - לא טרגדיה. אם ייפלו לשחק בליגה האירופית - לא טרגדיה. אולי לצ'לסי, לארסנל, לסיטי, ליונייטד, ולא יודע, ליברפול, זו טרגדיה. כל קבוצה צריכה להבין מה הציפיות שלה. אם השאיפות הן להיאבק על תואר או לזכות בליגת האלופות, אתה חייב לקנות שחקנים יקרים, אחרת תישאר באותה רמה. זה פשוט. השאלה שלי היא מה הציפיות של טוטנהאם?".
אנטוניו קונטה אחראי על הניתוח החד והמבריק הזה. בקור רוח אופייני, הוא לחץ על הנקודה הכי רגישה שיש. שאל את השאלה שכל אוהד טוטנהאם שואל את עצמו כבר 20 שנה או לכל הפחות 5,000 ימים מאז התואר האחרון (גביע הליגה ב-2008). הדברים הללו לא נאמרו על ידי קונטה אתמול. הוא אמר אותם בקיץ 2017 כשהיה מאמן צ'לסי. ארבע שנים וחצי אחרי וכמה חודשים אחרי שסירב להגיע לקבוצה כי לא השתכנע בחוזקת הפרויקט, קונטה מגיע לטוטנהאם כדי לענות על השאלה שהוא עצמו שאל.
קונטה הוא אחד שעושה מה שהוא רוצה או יותר נכון לא עושה מה שהוא לא רוצה. במילים שלו, הוא אוהב שחקנים יקרים ושונא לדרוך במקום. כשהבין הקיץ שהסינים סוגרים את הברז, ולא רק שלא יקנו לו שחקנים יקרים אלא גם מתכוונים למכור את רומלו לוקאקו, הוא עזב את אינטר. שלוש שנים לפני כן, הוא פוטר מצ'לסי על רקע מאבק שליטה מתמשך עם ההנהלה בנוגע למדיניות רכש. ועוד לפני כן, עזב את תפקידו כמאמן נבחרת איטליה כי התגעגע לאימון קבוצות, והתפטר מיובנטוס בקיץ 2014 "כי הרגיש שיהיה קשה להמשיך לזכות בתארים".
הוא אחד שבא בסערה ועוזב בסערה. השתולל, תרתי משמע, בכל מקום בו היה, אבל גם הביא תוצאות. שלוש אליפויות עם יובנטוס, אליפות וגביע (לא באותה עונה) עם צ'לסי, גמר אירופי ואליפות עם אינטר, רבע גמר יורו עם האזורי. בעשר השנים האחרונות, קונטה ביסס את מעמדו כאחד ממאמני טופ היבשת. הוא גם דרש וקיבל שכר בהתאם וכשעזב, לקח איתו סכומי עתק של פיצויים. התשוקה, הטירוף וכמובן התארים האפילו על הפתיל הקצר והבעיה לקבל מרות. קונטה הוא מאמן של שחקנים, לא של מנהלים.
בקיץ, קונטה אמר "לא" מוחלט לטוטנהאם. גם בשבועות האחרונים, על פי דיווחים באיטליה, חיכה להצעה שתגיע ממנצ'סטר יונייטד ואפילו הכין את עצמו לראיון. בעודו מחכה לטלפון שלא הגיע, התקשר אליו מכר מהעבר. פאביו פראטיצ'י נחשב למוח הכדורגל שהקים את יובנטוס מהריסות הקלצ'ופולי והפך אותה לאימפריה ששלטה בכדורגל האיטלקי בעשור הקודם. קונטה, כזכור, היה אחראי על ההצלחות בשנים הראשונות והשניים נותרו בקשר טוב. בימים האחרונים פראטיצ'י לחץ ולחץ. קונטה השתכנע.
מדוע סירב קונטה לטוטנהאם בקיץ? מה קרה בנובמבר שלא יכול היה לקרות ביולי? קונטה מיהר לספק הסבר בראיון הראשון שלו לאתר הרשמי של הספרס: "זה לא קרה בקיץ כי זה היה קרוב מדי לסיום מערכת היחסים שלי עם אינטר והרגשתי שזה מוקדם מדי ורגיש מדי לחזור לאמן", אמר האיטלקי. "הנחישות וההתעקשות של דניאל לוי השפיעו עליי. כשההזדמנות חזרה, בחרתי לקפוץ עליה בהתלהבות". אפשר רק לשער שגם שכר של 13 מיליון ליש"ט בחוזה לעונה וחצי עשה את העבודה.
קונטה לא היה היחיד שסירב ללוי ופראטיצ'י בקיץ. למעשה, טוענים שנונו אספיריטו היה האופציה השישית או השביעית. פראטיצ'י הגיע כדי לבנות מועדון אחרי שנים של ניהול מקצועי גרוע, ברובן לוי עצמו היה אחראי על הרכש. הסחבת המביכה במינוי המאמן בקיץ הציגה את פראטיצ'י באור שלילי. המינוי וההתנהלות גררו תגובות של אכזבה. ממוח כדורגל כמוהו ציפו ליותר. עבור נונו עצמו זו בכלל הייתה סיטואציה בלתי אפשרית. נקודת הפתיחה שלו הייתה רעה מאוד. "כאילו נכנס ערום לחדר ההלבשה", כתב ג'יימי רדנאפ.
נונו ירש סגל עייף, נאלץ להתמודד בעל כורחו עם סאגת הארי קיין (בלי שאף אחד שאל אותו מה דעתו) וקיבל רכש באיחור גדול. נונו פתח עם שלושה ניצחונות רצופים של 0:1 וזכה בתואר מאמן חודש אוגוסט. אחר כך, הספרס שלו קיבלו שלוש שלישיות רצופות מיריבות לונדוניות, נוצחו גם על ידי ווסטהאם והובסו בבית מול מנצ'סטר יונייטד.
המפגש בין נונו לסולשיאר כונה בלגלוג: El Sackiko. באנגליה תהו לפני המשחק מי מהשניים יפוטר. כשפראטיצ'י נטש את מקומו מאחורי הספסל בדקה ה-64 ונבלע בתוך המנהרה היה ברור לאן הרוח נושבת. אתמול היה מי שטען שטוטנהאם הפסידה בקרב, אבל ניצחה במלחמה - היא הרוויחה את קונטה.
קונטה אחרי נונו זה קודם כל ניעור. טוטנהאם נראתה כבויה ועייפה. מקום 18 בליגה במספר השערים, מקום 19 בסך האיומים ומקום אחרון במרחק שהשחקנים רצים. תהיו בטוחים שאצל קונטה הם ירוצו. קונטה מביא איתו את האנרגיות המטורפות שהיו לו כשחקן. הוא תזזיתי על הקווים בדיוק כמו בהתנהלות שלו מול הבוסים. באחד המשחקים באינטר, התעמת עם לאוטרו מרטינס שלא היה מרוצה כשהוחלף. עכשיו, קונטה זה לא מאמן ששחקנים מתעסקים איתו. אז איך פתרו את המחלוקת? קרב אגרוף ידידותי לעיני כל השחקנים באימון.
מעבר לזה, מועדון עם שאיפות צריך שם ענק על הקווים. נונו עשה ניסים בוולבס, אבל טוטנהאם זו רמה אחרת של ציפיות וגודל מועדון. בלי דמות סמכותית שמושכת אחריה אוהדים, שחקנים ומייצרת עניין, טוטנהאם נראתה לא רלוונטית. הפורטוגלי היה קורבן קל, אך מתבקש. אחרי ארבעה חודשים בלבד הוא שילם את המחיר. המאמן הקבוע שהחזיק הכי פחות זמן בטוטנהאם בעידן הפרמיירליג. אחרי נונו, היה חייב להגיע מישהו גדול. טוטנהאם האדירה את שמו של מאוריסיו פוצ'טינו ומנגד, לקחה את ז'וזה מוריניו אחרי השיא. זו הפעם הראשונה שהיא מספקת הצהרה במינוי ומביאה את אחד השמות הכי חמים שיש בשוק.
טוטנהאם היא מושא לקנאה מבחינת מתקנים ותקציבים שהיא מסוגלת להעמיד, אבל בדיחה ברמת התוצאות. 13 שנים בלי תואר זה המון זמן. הסגל טוב, התנאים מעולים, אבל הכל עומד במקום. כל פעם יש תירוץ אחר להתרסקות. קונטה הגיע כי ללוי ברור שהדרך למעלה מחייבת בשלב הראשוני מאמן מהטופ. השלב הבא, טענו ביממה האחרונה באנגליה, היא לזוז הצדה, לא להפריע ולתת לקונטה לעשות מה שהוא רוצה. קונטה, תהיו בטוחים, קיבל הבטחות לרכש עצום כבר בינואר. המעבר הצפוי שלו לשיטה של 3-5-2 הוביל לשמועות לפיהן יחפש בלם, שחקן קו ימין, קשר ועוד חלוץ לצד קיין ועל הדרך ייפטר מכל מיני ווינגרים שלא מתאימים לו לשיטה ולא באים לו טוב בעין.
התגובות למינוי היו נלהבות. "ברוך השב לפרמיירליג. הקריירה שלו מדברת בעד עצמה. הוא הצליח בכל מקום, מאמן יוצא מהכלל", פרגן פפ גווארדיולה. "אני שונא להגיד את זה, אבל איזה מינוי של טוטנהאם", צייץ ססק פברגאס, מסמליה המודרניים של היריבה ארסנל. לצד המחמאות, יש מי שרואה את המינוי כמבחן עבור המערכת. כמו שקונטה "ביקש" ב-2017, טוטנהאם הגדירה סטטוס. עכשיו מדובר במועדון עם שאיפות. אז נא להתנהג בהתאם. "טוטנהאם צריכה סבלנות והדבר האחרון שהיא צריכה זה להמשיך לפטר מאמנים על ימין ועל שמאל כל פעם שמשהו לא עובד", כתב רדנאפ בטור אישי ל"סקיי".
"הרבה אוהדי טוטנהאם מאושרים מהמינוי. קונטה מאמן מהשורה הראשונה, ווינר סדרתי, שעשה עבודה מעולה בצ'לסי ובאינטר. הוא מכיר את המשחק מבפנים ומבחוץ. זו החתמה מבריקה. כשיש לך מאמן כזה, אתה צריך לתת כל שחקן שהוא רוצה כדי לשחק בשיטה שהוא רוצה. אי אפשר להתערב לו - הוא עושה דברים בדרך שלו. החיבור המחודש עם פראטיצ'י חייב לעבוד. הם צריכים לראות שהם מושכים לאותו כיוון, אחרת יהיה אסון".