היי פייב: החמישיות של ליברפול ובאיירן במוקד דירוג העוצמה החודשי

כמו בחודש הקודם, גם אוקטובר כלל בתוכו פגרת נבחרות שבמובן מסוים קטעה את הרצף של ענקיות היבשת, אך נדמה כי למרות מיעוט המשחקים, לכל קבוצה היה איזשהו רגע מכונן בחודש האחרון, רגע שחידש לנו משהו שלא ידענו בחודש שעבר. אך לפני הצלילה לדירוג, צריך לדבר על הקבוצה שלפני חודש הייתה קרובה יותר לחמישיה הראשונה מאשר יציאה מהדירוג, אך היא בכל זאת הצליחה לאבד את המקום בעשירייה.

מנצ'סטר יונייטד נראתה פחות טוב מיריבתה כמעט בכל משחק החודש, כולל היחיד בו יצאה עם ידה על העליונה. עם כל הכבוד לניצחון על אטאלנטה, יש איזשהו גבול עד כמה אפשר להסתמך על יכולת הקלאץ' של כריסטיאנו רונאלדו. אם היה אפשר לסלוח על ה-4:2 בלסטר ולהוריד את הקבוצה מספר מקומות בדירוג, התבוסה הביתית לליברפול כבר הייתה יותר מדי. אז לצערם של השדים האדומים, יש היום באירופה לפחות עשר קבוצות יותר טובות ממנה.

הקרב על הייצוג האיטלקי ברשימה היה לא פשוט. אינטר הייתה טובה לפרקים אך לא שמרה על יציבות, יובנטוס הראתה סימני התאוששות אך נחלה הפסד כואב ומשמעותי לססואולו, ועל כן הקבוצה מדרום איטליה הצליחה לשמור על מקומה לאור העובדה שהיא עדיין הרבה מעליהן בטבלה. אחרי שסיפקה תצוגות תכלית בפתיחת העונה, הקבוצה של לוצ'יאנו ספאלטי "גירדה" שני ניצחונות דרמטיים בהפרש של שער אחד על פיורנטינה וטורינו, כאשר בשני המפגשים לורנצו אינסינייה מחמיץ מהנקודה הלבנה.

מי שהמשיך בפתיחת העונה המצוינת הוא ויקטור אוסימן, שכבש את שער הניצחון מול "טורו", הבקיע באירופה מול לגיה ורשה, ואף היה קרוב להכריע את המשחק בו קבוצתו שמטה נקודות ליגה ראשונות - ב-0:0 נגד רומא. נאפולי מבססת את עצמה כמועמדת ראויה ללכת עד הסוף בליגה האירופית, ואם היא תצליח להישאר כוח מוביל במירוץ האליפות באיטליה, יהיה קשה להזיז אותה מהרשימה.

במחזור סוף השבוע האחרון באיטליה, שש מתוך שבע המובילות (נאפולי, אינטר, רומא, אטאלנטה, לאציו ויובנטוס) שמטו נקודות. היחידה שניצחה? מילאן,וגם זה קרה רק אחרי דרמה גדולה. הרוסונרי הובילו 0:2 במחצית בבולוניה, אך ראו את המארחת משווה אחרי שזלאטן איברהימוביץ' הבקיע שער עצמי לא אופייני. רק אחרי שבולוניה נותרה בתשעה שחקנים הצליחה מילאן להבקיע שני שערים מאוחרים (כולל אחד של זלאטן לצד הנכון) ולנצח 2:4.

ההתעוררות הזו השאירה את רצף הניצחונות בליגה של סטפנו פיולי בחיים, וכעת הוא עומד על שישה. את כל זה עושה מילאן כשהיא מתמודדת עם מכת פציעות קשה. איברהימוביץ' כידוע מיעט לשחק העונה, אך גם השוער הנהדר מייק מניאן פצוע לתקופה ארוכה, בראהים דיאס שהתחיל מצוין את העונה מחוץ למגרשים, ואפילו תאו הרננדז, שמיצב את מעמדו כאחד המגנים השמאליים הטובים בעולם, חלה בקורונה והחמיץ מספר משחקים.

אם מילאן מצליחה לנצח משחקים בלי שחקנים כל כך חשובים, אולי יש לה את האופי כדי ללכת עד הסוף העונה. אז למה היא לא עולה בדירוג? כי אי אפשר להתעלם מהאכזבה בליגת האלופות. אם ההפסדים לליברפול ואתלטיקו מדריד (לאחר פנדל מפוקפק) עוד התקבלו בהבנה לאור חוסר הניסיון של הסגל במפעל, ההפסד בפורטו לא עבר חלק בגרון והוא כנראה חרץ את גורל הקבוצה בעונת החזרה למפעל היוקרתי.

שלוש עונות אחרי המסע הבלתי נשכח לחצי גמר ליגת האלופות, ייתכן כי ההולנדים הקימו את הקבוצה החדשה שתטיל אימה על היבשת. בעוד את החודש הקבוצה באמסטרדם התחילה עם הפסד ביתי מפתיע לאוטרכט, לקראת סוף החודש היא העניקה לאוהדיה שתי תצוגות ביתיות שהם לא ישכחו זמן רב. זה החל עם 0:4 מדהים על דורטמונד של ארלינג הולאנד בליגת האלופות, ונמשך עם 0:5 ענק על היריבה המושבעת, פ.ס.וו של ערן זהבי. ההולנדים מחזיקים במאזן שערים מטורף של 2:37 בליגה (+35), כאשר המאזן הטוב אחריהם הוא של פיינורד, +12. בליגת האלופות ההולנדים קרובים להבטחת המקום בשלב הבא, עם מאזן מושלם של תשע נקודות והפרש שערים של 1:11.

שחקן ששווה לשים עליו עין באייאקס הוא אנתוני. הברזילאי בן ה-21 נראה כמו מי שבעתיד הלא רחוק יימכר בעשרות מיליונים ואף יוכל להשתלב בהרכב של הסלסאו. עם זאת, הוא רק חלק אחד בתוך רביעיית ההתקפה המחשמלת של אייאקס הכוללת את הרכש מפיינורד סטיבן ברחהאוס, החלוץ סבסטיאן האלר ודושאן טאדיץ' הבלתי נגמר. אגב, כל חבריי הרביעיה הבקיעו בהצגה מול איינדהובן, שהוכיחה עד כמה הקבוצה מאוזנת, בריאה, ולא נשענת על כוכב אחד. עם הגנה שכמעט ולא סופגת והתקפה שלא מרפה, אף קבוצה לא תרצה לפגוש אותם בשלב הנוקאאוט.

הצד החיובי: ההתקפה מתפקדת, אנטואן גריזמן חזר לעניינים. האקס שהתקאמבק לא בלט במיוחד עם חזרו למטרופוליטאנו, אך נדמה שאותו שער שוויון בסן סירו בסוף ספטמבר הוריד ממנו את הלחץ. אמנם הוא הורחק נגד ליברפול, אך בכל זאת יש לתת לו קרדיט על כך שהחזיר את הקבוצה מפיגור כפול עם צמד עוד לפני המחצית. לצד גריזמן, נדמה ששחקנים נוספים קמים לתחייה העונה. תומא למאר מציג את עונתו הטובה בקבוצה אחרי שכבר תויג כפלופ, וז'ואאו פליקס נראה נהדר נגד ברצלונה בתצוגה הדומיננטית שהסתיימה "רק" ב-0:2. בחוד ההתקפה, לואיס סוארס רק משתבח. האורוגוואי הבקיע נגד ברצלונה והחזיר את קבוצתו מפיגור כפול ל-2:2 בקרב הצמרת מול סוסיאדד החזקה.

הצד השלילי: המבצר הפך לפגיע ויש סדקים בהגנה. נדיר מאוד לראות את הקולצ'ונרוס סופגים חמישה שערים בשני משחקי בית. נגד סוסיאדד, השוער יאן אובלק היה רחוק מלהיראות כאחד השערים הטובים בעולם. בשער הראשון של הבאסקים, השוער הסלובני לא יצא טוב לכדור רוחב, והשער השני הגיע מבעיטה חופשית שהוא בהחלט אמור לעצור. אם דייגו סימאונה רוצה להיאבק עד הסוף על תואר האליפות, הוא יצטרך לייצב את ההגנה ולהוכיח כי ה-3:2 לליברפול וה-2:2 מול סוסיאדד היו מקריים בלבד.

הבלאנקוס התחילו וסיימו את חודש אוקטובר בטעם חמוץ, אך את מה שהגיע בין לבין הם לא יישכחו הרבה זמן. זה התחיל עם 0:5 ענק באוקראינה על שחטאר דונייצק, שסגר חשבון על ההפסד הכפול בעונה שעברה, ונמשך עם 1:2 מתוק על ברצלונה בקלאסיקו. נגד קבוצתו של מנור סולומון, ויניסיוס להט עם שער ושני בישולים בעוד לוקה מודריץ' סיפק בישול אדיר שהוכיח פעם נוספת מדוע הוא עדיין אחד הקשרים הטובים בעולם, גם בגיל 36. בקלאסיקו, קרלו אנצ'לוטי סוף סוף הוריד את הקוף מהגב וניצח לראשונה בקאמפ נואו כמאמן הבלאנקוס, כאשר הוא נהנה משני שערים של נציגי חוליית ההגנה - דויד אלאבה ולוקאס ואסקס.

עם זאת, כאמור, היו גם מעידות החודש. ימים ספורים אחרי ההפסד המביך לשריף, ריאל יצאה לפגרת הנבחרות עם הפסדה היחיד בליגה עד כה, 2:1 לאספניול, במשחק בו היא בהחלט לא הייתה ראויה לנקודות. את החודש היא נעלה עם חזרה לקרקע אחרי הקלאסיקו וסיימה ב-0:0 ביתי מול אוסאסונה המפתיעה. בחודש נובמבר מצפים לה לא מעט מבחנים שעשויים לבשר לאן מועדות פניה בהמשך העונה, כמו משחק שני מול שחטאר דונייצק, מפגש מול ראיו וייקאנו (הקבוצה שהובילה לפיטורי רונאלד קומאן מברצלונה) וקרב צמרת מרתק מול סביליה.

עם כל סוללת הכוכבים שהתגבשה בעיר האורות, לפריזאים עדיין דברים לא הולכים חלק. זה לא אסון, אבל במצב הנוכחי אי אפשר להגיד שהם קרובים להיות הטובים בעולם. החודש נפתח עם הפסד ליגה ראשון, 2:0 בראן, בו ליאו מסי, ניימאר וקיליאן אמבפה פתחו אך איכשהו נשארו בצל של גאייטן לאבורד. זה נמשך עם 1:2 קשה בבית על אנז'ה, בו המארחת הייתה זקוקה לפנדל מפוקפק לקראת הסיום כדי לצאת עם הניצחון.

בליגת האלופות, הפארק דה פראנס נכנס להלם כאשר לייפציג עלתה ל-1:2, אך צמד של מסי מנע מבוכה וקבע 2:3 בסיום. אגב, מהמשחק ההוא מאוריסיו פוצ'טינו יכול לצאת מעודד מבחינה התקפית מכיוון שבאותו הערב שיתוף הפעולה בין מסי לאמבפה נראה טבעי וחלק מתמיד. הכוכב הצרפתי מצליח, לפחות בינתיים, להשאיר מאחור את סוגיית עתידו ולהתמקד ממה שקורה על המגרש.

את אותם דברים קשה להגיד על ניימאר, שספג ביקורות אחרי ה-0:0 ב"לה קלאסיק" החם מול מארסיי. בדומה לאמרה המוכרת בקרב האוהדים הישראלים "רק תביאו את הדרבי", גם בפריז דרשו מהכוכבים לנצח את היריבה מהדרום בקרב שהוא הרבה מעבר למשחק כדורגל, אלא מייצג הבדלים בין תרבויות. מקבוצה עם כל כך הרבה איכויות כמו פריז היה מצופה להשיג ניצחון שלישי ברציפות בסטאד וולודרום, אך הם הסתפקו בנקודה.

את ספטמבר סיימה אלופת אירופה בטעם רע עם הפסדים מאכזבים למנצ'סטר סיטי ויובנטוס, באוקטובר היא נותרה מושלמת בכל המסגרות. במשחק נגד מאלמו, בו כצפוי הבלוז לא התקשו וניצחו 0:4, תומאס טוכל איבד את רומלו לוקאקו וטימו ורנר שנפצעו. עם זאת, במשחק הבא לא היה נראה שהקבוצה חסרה במיוחד את שני החלוצים שלה, והיא התפוצצה עם 0:7 על נוריץ'. נכון, העולה החדשה לא ממש נראית שייכת לפרמיירליג, אך להבקיע שביעייה ללא חלוץ זה בכל זאת מרשים.

עם זאת, את הזרקור שווה לשים על האיש בצד השני של המגרש, אדואר מנדי. השוער הסנגלי שהפך תוך זמן קצר מאנונימי לגיבור בסטמפורד ברידג', סיפק הצגה אדירה במשחק החוץ נגד ברנטפורד (מגרש בו מעדו ארסנל וליברפול), הציל כמה שערים בטוחים כולל ניסיון מספרת בתוספת הזמן והיה האחראי הראשי ל-0:1 הקשה.

שחקן מפתיע נוסף הוא המגן השמאלי בן צ'ילוול, שהרוויח מחדש את מקומו בהרכב ורק החודש הבקיע שלושה שערי ליגה. נכון לכתיבת הטור, צ'לסי מוליכה את הטבלה באנגליה. אמנם נותר עוד זמן רב עד לסיום העונה, אך אם הכחולים יצליחו לזכות באליפות ראשונה מאז 2017, זה יהיה בזכות המשחקים האלה, המוקשים שצריך לנטרל לא בדרך היפה, אלא בדרך הקשה. כעת, ללא לוקאקו, טוכל יקווה לצלוח את נובמבר המאתגר שכולל מפגשים מול לסטר, יובנטוס ומנצ'סטר יונייטד תוך פחות מעשרה ימים.

פפ גווארדיולה יכול להיות מרוצה מאיך שקבוצתו נראתה החודש. הסיטיזנס היו טובים ב-2:2 באנפילד נגד ליברפול, ולמעשה הם היו עדיפים במשך חלק ניכר מהמשחק. בהמשך, אלופת אנגליה הביסה בבלגיה את קלאב ברוז' 1:5, במגרש בו פ.ס.ז' נעצרה על 1:1. מול ברייטון, שפתחה את העונה בצורה מרשימה, היא הובילה 0:3 אחרי חצי שעה בדרך ל-1:4 גדול.

אם צריך לבחור את שחקן החודש של הקבוצה, זה ככל הנראה יהיה פיל פודן. הפרויקט האישי של פפ ממשיך לבסס את מעמדו כשחקן הרכב, על אף שמדובר בשחקן בית שנאבק מול סוללת כוכבים בעשרות מיליוני פאונד. הכוכב הצעיר כבש שלושה שערים ובישל שניים החודש, אך לצערו הוא גם היה היחיד שהחטיא פנדל בדו קרב מול ווסטהאם, שהוביל להדחת קבוצתו בשמינית גמר גביע הליגה, תואר אותו תאבד סיטי אחרי ארבע זכיות רצופות.

שחקן נוסף שבלט לחיוב הוא ברנרדו סילבה. הפורטוגלי, שמעט דעך בעונה שעברה ואף הוזכר כמועמד לעזיבה כחלק מרענון אפשרי של הסגל, הוכיח שהוא עדיין נכס משמעותי לקבוצתו. נגד ליברפול הוא פרץ בסלאלום מחצי מגרש שכמעט והסתיים בבישול, ומול ברנלי הוא כבר עלה על לוח התוצאות. בקבוצה עם שחקנים פציעים בקישור כמו אילקאי גונדואן וקווין דה בראונה, פפ זקוק לסילבה ולא יכול להרשות לעצמו לוותר עליו. אך אחרי כל המחמאות האלה, איך קרה שסיטי דווקא ירדה בדירוג? האמת, זה לא באשמתה, אלא "באשמת" הקבוצה שבמקום הראשון.

הצד החיובי: ההתפוצצויות מול לברקוזן ובנפיקה. הבווארים הגיעו לקרב צמרת ב"באיי ארנה", ואחרי שהובילו 0:1 בזכות שער מוקדם של רוברט לבנדובסקי, מהדקה ה-30 עד ה-37 הם רמסו את היריבה עם ארבעה שערים בדרך ל-0:5 מחצית ו-1:5 בסיום. פעם בכמה חודשים באיירן מינכן נכנסת למוד "ברזיל - גרמניה", בו למשך כמה דקות היא פשוט נראית מעל הענף.

אתם יכולים לשאול את וולפסבורג שספגה חמישייה מלבנדובסקי בתשע דקות, אתם יכולים לשאול את לברקוזן שכעת חוותה זאת על בשרה, ואתם גם יכולים לשאול את ברצלונה. אחרי מספר ימים, אלופת גרמניה הגיעה לליסבון ללא מאמנה יוליאן נאגלסמן שנדבק בקורונה, וניצחה 0:4 כאשר כל השערים הגיעו בבליץ בין הדקה ה-70 ל-84. בתשעה משחקי ליגה, באיירן הבקיע כבר 33 שערים, ובכושר כזה, מדובר בקבוצה הטובה בעולם. האמנם?

הצד השלילי: באיירן מינכן הפסידה פעמיים בחודש, לא דבר של מה בכך. אם מההפסד 2:1 לפרנקפורט עוד אפשר להתעלם, ההדחה המבישה מהגביע הגרמני לא יכולה לעבור בשתיקה. הבווארים הגיעו למנשנגלדבאך, פתחו בהרכב חזק וספגו 5:0 כואב שגנז את חלום הטרבל. אף אחד לא יערער על מעמדו של נאגלסמן, אך הוא יכול לשאול את יורגן קלינסמן וניקו קובאץ' מה קרה להם אחרי שספגו חמישייה כמאמני באיירן. נגד גלדבאך, ההגנה הבווארית ובמיוחד צמד הבלמים דאיו אופמקאנו ולוקאס הרננדז היו פשוט מחרידים. בשער הראשון, הכדור עבר בין רגליו של אופמקאנו החולמני והגיע לקוואדיו קונה שכבש.

בשער הרביעי, אופמקאנו והרננדז השאירו את הכדור זה לזה, ובסוף מי שהשתלט על הכדור הוא בריל אמבולו שנותר פנוי והבקיע מול מנואל נוייר המיואש. והאמת? זה היה יכול להיגמר גם בשביעייה. כשהתוצאה הייתה רק 0:1, אופמקאנו פשוט נתן לשחקן יריב לחלוף על פניו, ואיכשהו זה הסתיים בהחמצה. כמה דקות לאחר מכן, שוב זה היה אופמקאנו ששגה. הבלם הצרפתי לא תיזמן טוב קפיצה לנגיחה, השאיר שחקן פנוי מול נוייר, והפעם האחד על אחד הסתיים בהצלה של השוער. אז עם כל הכבוד לחודש הנהדר של באיירן, קשה להגיד שכקבוצה שהובסה 5:0 יותר טובה בכושרה הנוכחי מקבוצה שניצחה באותה תוצאה.

שבעה שערים ושני בישולים - זה המאזן המדהים של מוחמד סלאח בארבעה משחקים במדי ליברפול באוקטובר. מעל כולם בולט כמובן השלושער ב-0:5 הענק על מנצ'סטר יונייטד, אך זה היה רק הדובדבן שבקצפת. כמה ימים לפני הניצחון באולד טראפורד, האדומים ניצחו במגרש קשה נוסף, וואנדה מטרופוליטאנו, כאשר צמד של המצרי נתן לקבוצתו 2:3 חשוב על אתלטיקו מדריד.

בנוסף, סלאח סיפק רק החודש שני מועמדים לשער העונה, עם סלאלום אדיר נגד מנצ'סטר סיטי ובפעולה אדירה על שטח קטן נגד ווטפורד. הכוכב שעקף את דידייה דרוגבה והפך למלך השערים האפריקאי בתולדות הפרמיירליג נמצא בשיא כושרו, למרות שהוא מספק מספרים מדהימים מאז שהגיע לאנפילד ב-2017. כל הסופרלטיבים כבר נאמרו, אך העלייה של ליברפול למקום הראשון בדירוג היא לא רק בזכותו.

נדמה שהעונה יורגן קלופ מצליח להוכיח בכל שבוע מחדש כמה הוא ענק וכמה הקבוצה בנויה בצלמו. בפתיחת העונה דובר על כך שהחיסרון של ליברפול במירוץ האליפות הוא שהקישור שלה אפור יחסית ליריבותיה במאבק. הפתרון? נאבי קייטה, שנראה כמו שחקן אחר לחלוטין מזה שראינו בליברפול עד הקיץ. הסבלנות עם הקשר הגינאי סוף סוף משתלמת, והשערים נגד הקולצ'ונרוס והשדים האדומים הם רק בונוס עבורו.

בשני הניצחונות הגדולים הללו, קלופ נתן המקום בקישור לג'יימס מילנר, שחקן שעליו נאמר כי הוא כבר לא שייך לרמות הללו, אך גם ההחלטה הזו התבררה כמבריקה. רוברטו פירמינו, שכבר איבד את מקומו בהרכב לדיוגו ז'וטה, חזר בענק עם שלושער נגד ווטפורד. נדמה שליברפול נמצאת בתקופה שבה הכל עובד לפי התכנית. אחרי ה-0:5 על יונייטד, רוב השיח עסק במפסידה, בעיקר לאור מעמד המאמן והמשבר בו נמצאת הקבוצה. אך מה שאנשים שוכחים זה שהייתה עוד קבוצה על המגרש, הקבוצה הטובה בעולם.