עונה על הציפיות? דירוג עשר הקבוצות הטובות באירופה אחרי פתיחת העונה

יורו 2020 הפך להיסטוריה, כוכבי העל כבר התרגלו למדים החדשים, וקבוצות העל באירופה החלו במסע המחודש לתהילה. כאשר חודש וחצי של כדורגל כבר מאחורינו, אפשר להתחיל ולהבין מי נמצאת בכושר שיא ומי עדיין שקועה בהכנות. נכון לאוקטובר 2021, אלה עשר הקבוצות החזקות באירופה.

הקבוצה היחידה בארבע הליגות הבכירות באירופה עם מאזן מושלם. התכולים מרבים להבקיע (ניצחו פעמיים 0:4 בשבועיים האחרונים) ובצד ההגנתי ספגו שני שערים בלבד. לוצ'יאנו ספלאטי יכול לזקוף לזכותו שני משחקים מרשימים, כאשר אחד מהם כלל לא הסתיים עם שלוש נקודות. במחזור הפתיחה של הליגה האירופית, הנאפוליטנים התארחו בלסטר והצליחו לחזור מפיגור כפול ל-2:2, אך עם כל הכבוד לשועלים, רגע השיא היה ה-1:2 הביתי על יובנטוס. הקבוצה מדרום איטליה נהנתה לחשוף פני יריבתה את כל הבעיות שגרמו לביאנקונרי להישאר מחוץ לעשירייה, ובעיקר הרוויחה משתי טעויות של ההגנה בדרך למהפך.

מי שבולט במיוחד הוא ויקטור אוסימן, שהגיע בקיץ 2020 מליל תמורת סכום שיא של המועדון. אשתקד, החלוץ הניגרי התקשה להתאקלם והסתפק בעשרה שערים, אך את העונה הנוכחית הוא התחיל בכושר מדהים ובמאזנו שישה שערים בכל המסגרות, כולל צמד באותו המשחק מול לסטר. דריס מרטנס עדיין לא שותף העונה עקב פציעה, אך הקבוצה עדיין משחקת כדורגל התקפי ואטרקטיבי, והפתיחה הנפלאה לעונה בהחלט מזכה אותה במקום של כבוד לצד ענקיות היבשת.

הרוסונרי ממשיכים במסע ההתאוששות והחזרה לקדמת הבמה המקומית והאירופית מאז שסטפנו פיולי הגיע לקבוצה לפני שנתיים. גם ללא זלאטן איברהימוביץ', שעקב פציעה שותף למשחק אחד בלבד העונה, המילאנזים מצליחים להחזיק מעמד ורק נגד יובנטוס בחוץ הם שמטו נקודות במסגרת המקומית. בראהים דיאס המושאל מריאל מדריד הופך לשחקן מפתח בקבוצה, שמציגה שילוב מסקרן בין שחקנים צעירים ומנוסים.

לראשונה מזה שמונה עונות, מילאן משתתפת השנה בליגת האלופות, ולמרות שהיא הפסידה לליברפול ואתלטיקו מדריד, היא בהחלט הוכיחה היא שייכת לרמה הזו. הקבוצה שזכתה בשבעה גביעי אירופה הובילה במחצית באנפילד אך לא החזיקה מעמד, בעוד נגד הקולצ'ונרוס היא נאלצה לשחק במשך שעה בעשרה שחקנים ונכנעה רק לאחר פנדל תמוה שנשרק לחובתם עמוק בתוספת הזמן. אולי לשמינית גמר האלופות הם לא יגיעו, אך הם בהחלט מסוגלים לקרוא תיגר אמיתי על תואר האליפות, ואולי אפילו לזכות בסקודטו ראשון מאז 2011.

הסגל של אלופת ספרד לא חווה טלטלה גדולה בקיץ, אך אם צריך לקבוע, אפשר להגיד שהוא נעשה יותר חזק. אנטואן גריזמן חזר, רודריגו דה פול ומתאוס קוניה חברו, ובגזרת העוזבים המשמעותיים אפשר לסמן רק את סאול. עם זאת, העסק נראה מעט יותר חורק מבשנה שעברה. גריזמן המתין להופעה השישית כדי להבקיע, אנחל קוראה להט באוגוסט אך נעלם בספטמבר, ורק צמד מאוחר של לואיס סוארס מול חטאפה מנע מהקולצ'ונרוס רצף של שלושה משחקים ללא ניצחון ליגה.

לאתלטיקו תשעה שערים בשבעה מחזורים, לא מאזן נורא בהתחשב לקבוצה שלא ידועה בתצוגת התקפיות. לעומת זאת, בצד ההגנתי היא ספגה שישה שערים. מדובר בכמות לא רעה עבור קבוצה ממוצעת, אך כאשר מדובר ביחידה הלוחמת של דייגו סימאונה, שספגה רק 25 בכל העונה שעברה, יש מקום לשיפור. הניצחון הדרמטי על מילאן נתן לא מעט אוויר לנשימה, אך בחודש הקרוב לסימאונה מצפים מספר אתגרים: מפגשים ביתיים בליגה מול ברצלונה וסוסיאדד (המדורגת מעליה) ומשחק באנפילד מול ליברפול.

הסגל הנוצץ כבר קיים, כריסטיאנו רונאלדו השתלב בטבעיות, אך האופוריה של תחילת העונה דעכה במהרה. נגד יאנג בויז, השדים האדומים שיחקו כמו אנדרדוג מרגע ההרחקה של ארון ואן ביסאקה, ושילמו על כך בהפסד דרמטי. לאחר מכן הגיע שבוע עם שני הפסדים ביתיים, נגד ווסטהאם בגביע הליגה ומול אסטון וילה בליגה, שזכור בעיקר בגלל החמצת הפנדל המאוחרת של ברונו פרננדש.

הקבוצה של אולה גונאר סולשיאר כבר הראתה ניצוצות העונה, עם חמישייה מול לידס ורביעייה מול ניוקאסל ואף גילתה אופי עם ניצחונות דרמטיים על וולבס, ווסטהאם ו-ויאריאל, אך כדי להתקדם במעלה הדירוג ובטבלת הליגה היא צריכה לשמור על יציבות. אחרת, זו תהיה עוד עונה ללא תואר משמעותי, עוד עונה מבוזבזת משנות השיא של רונאלדו.

ההפסד לשריף היה ללא ספק משפיל, אך גם המשחק האחרון לא יכול להאפיל על השינוי שחווה ריאל העונה. הכדורגל ההגנתי והשמרני שאפיין את הקדנציה השנייה של זינדין זידאן התחלף בסגנון התקפי ונועז של קרלו אנצ'לוטי, שלעתים נראה נהדר. במסגרת הליגה, הבלאנקוס הבקיעו עד כה שלושה שערים למשחק, בעוד הממוצע שלהם בעונה שעברה עמד על 1.76 כיבושים בלבד. קארים בנזמה נמצא בכושר שיא עם תשעה שערים ושבעה בישולים בכל המסגרות, כאשר גם ויניסיוס מראה סימנים של התקדמות, והוא כבר לא כל כך מבוהל כשהוא מגיע מול השער.

המעבר לגישה התקפית חתום על שמו של אנצ'לוטי, ולראיה המשחק הדרמטי בוולנסיה. כאשר ריאל פיגרה 1:0 נגד העטלפים, האיטלקי הוציא את כל שחקני הקישור, הכניס במקומם את רודריגו ולוקה יוביץ' והכריז: אני רוצה לנצח, ומוכן אפילו להפסיד 2:0, העיקר שלא ייגמר 1:0. ההימור השתלם כאשר ויניסיוס ובנזמה הבקיעו שני שערים מאוחרים שסידרו מהפך ואת המקום הראשון בטבלה, עליו היא שמרה עד היום. בחודש הקרוב מצפה למדרידאים קלאסיקו בקאמפ נואו ומפגש מול הנמסיס, שחטאר דונייצק. אם הלבנים יעברו בהצלחה את שני המבחנים הללו, אולי הם גם יפלסו את דרכם לחמישייה הראשונה בדירוג.

תומאס טוכל בנה בעונה שעברה תלכיד נפלא בסטמפורד ברידג', כזה שקשה להכניע, והקיץ הוסיף אליו את אחד החלוצים הטובים בעולם, רומלו לוקאקו. העונה החלה בצורה נהדרת עם ניצחונות מרשימים על טוטנהאם וארסנל, ובנוסף החזיקה מעמד בעשרה שחקנים בליברפול. צ'לסי נראתה כמי שמצדיקה את הטייטל המחייב שלה - אלופת אירופה. עם זאת, השבוע האחרון הינו תמרור אזהרה רציני.

זה התחיל עם הפסד למנצ'סטר סיטי, עליה גברו הכחולים בשלושת המפגשים תחת טוכל אשתקד, אך הפעם ההפסד 1:0 עשה עם הגרמני חסד. אלופת אנגליה שטפה את המגרש בלונדון, לא אפשרה לאלופת אירופה להגיע למצבים משמעותיים, והראתה שהיא פשוט עדיפה עליה. לאחר מכן, הגיע הפסד מאכזב ליובנטוס הפצועה, שסיכם שבוע ללא נקודות ושערי זכות. לבלוז מצפה לוח משחקים די נוח בחודש הקרוב, והם יצטרכו לקחת את ההזדמנות הזו כדי לעלות לפסגה בזמן שיריבותיה לצמרת נאבקות זו בזו במפגשים ישירים.

הניצחון על מנצ'סטר סיטי והנקמה על ההדחה בחצי הגמר בשנה שעברה בהחלט שחררה לחץ רב בעיר האורות, אך הפרויקט השאפתני עדיין סובל מכמה חבלי לידה וטרם הגיע למצב האידיאלי והאופטימלי. אחרי מסע הרכש ההיסטורי בקיץ האחרון, הפריזאים יכולים להתהדר בסגל הנוצץ בעולם, אך כמה משחקני הסגל עדיין נמצאים בשלבי היכרות והסתגלות למצב החדש. נכון שזה לא בא לידי ביטוי בתוצאות בליגה, שכן גם בצרפת מאזן מושלם אחרי שמונה משחקים לא הולך ברגל, אבל כמה סימני שאלה טרם קיבלו תשובה. ליאו מסי, שעד שלישי נע בעיקר בין שלט החילופים ליציע, הטביע את חותמו לראשונה עם שער אופייני, וגם אשרף חכימי השתלב בצורה נפלאה.

לעומתם, ג'ורג'יניו ווינאלדום משחק הרבה פחות מאז פגרת הנבחרות, כאשר פתיחת העונה הנהדרת של אנדר הררה ואידריסה גיי ודאי לא סייעה לו. סרחיו ראמוס הפצוע טרם ערך את הופעת הבכורה, ומצבו הרפואי אולי מסמן כי פלורנטינו פרס לא שגה במשא ומתן. ג'יאנלואיג'י דונארומה כשיר לחלוטין, אך הוא חווה על בשרו כמה קשה לקבע מעמד כשוער ראשון כשהיריב על העמדה הוא קיילור נבאס. לזכותה של סגנית אלופת צרפת ייאמר שגם כאשר היא לא מביסה, היא מצליחה להתעלות ולנצח בדקות האחרונות. פ.ס.ז' השיגה את הניצחון מול מנצ'סטר סיטי, אך אי אפשר לטעות - היא לא שלטה במשחק. השלב הבא בהתפתחות של הקבוצה היא להיות דומיננטית גם מול יריבות ישירות בקרב על הגביע עם האוזניים הגדולות, כי בעוד מאוריסיו פוצ'טינו יכול להמשיך ולהתהדר במאזן הנהדר בליגה, הקבוצה עדיין צריכה להתגבש.

היא לא הביאה את כריסטיאנו רונאלדו, רומלו לוקאקו או ג'ק גריליש, אך ליברפול החלימה, ואם נזכרים ביכולת שלה לפני העונה שעברה, מבינים שזה אולי חשוב יותר מכל החתמה. וירג'יל ואן דייק חזר כאילו מעולם לא היה פצוע, וגם ג'ואל מאטיפ וג'ו גומז המבריאים נותנים ליורגן קלופ מקום לרוטציות בהגנה, פריבילגיה שלא הייתה לו אשתקד. המייטי רדס הבקיעו שלושה שערים בכל ארבעת משחקי הליגה האחרונים, כך שגם חוליית ההתקפה, שלעתים דובר כי היא מיצתה את עצמה, מראה שהיא עדיין לא הולכת לשום מקום.

מוחמד סלאח הבקיע חמישה שערי ליגה, סאדיו מאנה שלושה, וכך גם דיוגו ז'וטה, שממשיך לבלוט אחרי עונת התאקלמות מבטיחה בשנה שעברה. אפילו רוברטו פירמינו שהושמץ לא מעט הבקיע צמד כמחליף נגד פורטו. המרסיסיידרס שמדורגים מעל כל היריבות הטבעיות בטבלה הרשימו לא מעט, אך דווקא במשחק היחיד נגד יריבה ישירה, הם יצאו עם נקודה אחת וטעם חמוץ. כאשר צ'לסי הגיעה לביקור באנפילד ונותרה בעשרה שחקנים למשך יותר ממחצית, המארחת לא הצליחה לכבוש והסתפקה ב-1:1 שעוד עלול לעלות ביוקר בהמשך.

בדומה לבלוז, גם עבור אלופת אנגליה המפגש בסטמפורד ברידג' עשוי להתברר כמכונן לקראת המשך העונה. אף חלוץ לא הגיע לאצטדיון האתיחאד, וגבריאל ז'סוס, היחיד שעוד נחשב למספר 9 אמיתי בסגל, כבש את שער הניצחון ובכלליות פתח את העונה בצורה ברגל ימין. רק ריאד מאחרז הבקיע יותר מהברזילאי עבור הסיטיזנס בכל המסגרות העונה, והוא יצטרך להמשיך כך כדי לשרוד כמה שיותר את הרוטציות הבלתי נגמרות של פפ גווארדיולה.

בנוסף, יש לציין לטובה את ההשתלבות במועדון של ג'ק גריליש, שלראשונה בקריירה משחק בקבוצה גדולה. האנגלי הצליח להביא איתו את מגע הקסם מאסטון וילה, והוא בהחלט נראה ברמה של קבוצה שמכוונת לזכייה בכל התארים. הסיטיזנס אמנם הפסידו לפריז סן ז'רמן 2:0 בליגת האלופות, אך הם איימו יותר ומה שהיה חסר להם זה רגל מסיימת ובעיקר מזל, כפי שהיה אפשר לראות בסדרת ההחמצות במחצית הראשונה. בעונה שעברה סיטי צלעה בפתיחת העונה ומשם דהרה לאליפות, אולי אותו שער של גבריאל ז'סוס בלונדון יזניק אותה לריצה דומה גם העונה.

יוליאן נאגלסמן עוד יצטרך להוכיח זאת בשלבים המאוחרים של העונה, אך אם לשפוט על פי ההתחלה, הכישרון העולה בעולם האימון הצליח בינתיים להשכיח את עזיבתו של האנזי פליק. המאמן שהגיע מלייפציג הצליח לשלב בקבוצה את הנדוניה שהביא עימו, דאיו אופמקאנו, כאשר גם מרסל זאביצר ערך מספר הופעות כמחליף. לאור העובדה שרוברט לבנדובסקי לא עוצר (טוב, מול גרויטר פירת הוא לא הבקיע...), הזרקור צריך ללכת ללירוי סאנה.

שחקן הכנף הגיע אשתקד בתרועה רמה ממנצ'סטר סיטי, אך ההשתלבות לא הייתה חלקה. כנראה שכל מה שסאנה היה צריך זו עונה כדי להתאים את עצמו למערכת. סאנה שיחק העונה יותר דקות מכל שותפיו לאגף, והוא היה מעורב ב-11 שערים ב-10 משחקים בכל המסגרות. אם ימשיך כך, הוא יהיה הרבה מעבר לגיבוי לסרג' גנאברי וקינגסלי קומאן.

מאז מחזור הפתיחה שהסתיים ב-1:1 במנשנגלדבאך, הבווארים רמסו כל יריבה שעמדה בדרכה. תוך שלושת ימים, אלופת גרמניה ניצחה 1:4 בלייפציג ו-0:3 בברצלונה עם שני מפגני עוצמה שמוכיחים כי לפחות כרגע, מדובר בקבוצה החזקה באירופה.