"לו מישהו היה אומר לי לפני כמה שנים שאשחק בבוא היום נגד ליאור רפאלוב, לא הייתי מאמין לו. זה היה האליל שלי", חייך לא מכבר שארל דה קטלארה. ומכך אפשר ללמוד כמה דברים.
ראשית, הקשר הישראלי הותיר רושם עצום בברוז' - הוא היה אחד השחקנים הפופולריים ביותר ביציעים, ומודל לחיקוי עבור חניכי האקדמיה. שנית, דה קטלארה בן ה-20 הוא בחור צנוע באופן יוצא דופן, וגם עכשיו, כאשר בטחונו העצמי נוסק לשחקים, הוא לא שוכח את המקורות ואת הספקות שליוו אותו בילדותו. שלישית, הכוכב העולה של ברוז' הוא אוהד שרוף של הכחולים-שחורים. הוא גדל ליד האיצטדיון, הלך למשחקים מאז שהוא זוכר את עצמו, שימש כמביא כדורים. מבחינת הקהל, הוא פשוט אחד מהם, ולכן האהבה כלפיו לא יודעת גבול.
היה נסיך ושודרג למלך
ההצלחה המסחררת של דה קטלארה היא הדבר המשמח ביותר בעיר הציורית. פחות משנתיים חלפו מאז ערך את הופעת הבכורה במדי קבוצתו האהובה, וכל ברוז' מטורפת עליו. בהתחלה קראו לו הנסיך, בגלל שמו. במהרה, התחלף הכינוי למלך. כך מדברים עליו גם העיתונאים המקומיים - המלך שארל. ואחרי שהבקיע את שער הניצחון בזמן פציעות במשחק החוץ מול זניט בליגת האלופות באוקטובר שעבר, הופיע לא הרחק מביתו גראפיטי מושקע מאוד, עם כתר שצויר על האות C בשמו.
זה לא היה הרגע הדרמטי הראשון שלו. את שער הבכורה במדי ברוז' הבקיע דה קטלארה בדקות האחרונות בחצי גמר הגביע הבלגי בפברואר 2020, והאופוריה היתה גדולה - עד שהיא הפסידה בגמר לאנטוורפן משער של... כן, רפאלוב, כמובן. היה קצת אכזרי להחמיץ כך את התואר הראשון, אבל זמן קצר לאחר מכן כבר חגג דה קטלארה אליפות. בעונה שעברה, הגיע האליפות השניה ברציפות, והפעם הוא כבר היה שחקן מפתח, עם ארבעה שערים, שישה בישולים, והופעות נפלאות במגוון רחב של תפקידים.
מכדרר, מוסר, סקורר
אף אחד עדיין לא יודע מה העמדה האופטימלית מבחינת דה קטלארה. מצד אחד, הוא סקורר לא רע, יש לו חושים מפותחים ברחבה, הוא יודע לסיים התקפות בנגיעה אחת, ולכן לעתים תכופות הוא מוצב כחלוץ מרכזי, אך זה לא בהכרח הדבר הנכון. כי מצד שני, הוא זריז, תחבולן ובעל שליטה פנטסטית בכדור - וזה דבר נדיר לשחקן שמתנשא ל-192 סנטימטרים. היכולות האלה איפשרו לו להצטיין כקיצוני שמאלי, ובמשחקים נגד יריבות נוחות אפילו שיבץ אותו המאמן פיליפ קלמנט כמגן שמאלי.
ומצד שלישי, התכונות הבולטות ביותר של דה קטלארה הן כנראה ראיית משחק ומסירה משובחת לכל הטווחים. הוא עצמו נהנה במיוחד להיות חתום על "הבישול שלפני הבישול" - וזו, כידוע, המוחמיות מספר אחת של קווין דה בראונה. ולכן, בחוגים מסוימים רואים בו יורש טבעי לפליימייקר הגאון ממנצ'סטר סיטי. המלך שארל צעיר ממנו בעשור, ובבוא העת עשוי לקבל ממנו את המושכות במרכז המגרש בנבחרת.
המכלול הזה הופך את דה קטלארה לשחקן מהנה במיוחד לצפייה, והפופולריות שלו שוברת שיאים לא רק בברוז'. מבחור אלמוני למדי ב-2019, הוא הפך ללהיט בלגיה ב-2020, ונבחר בסיומה לספורטאי הצעיר המבטיח ביותר בכל הענפים. לצורך העניין, מאז נוסד הפרס לפני 23 שנה, זכו בו חמישה כדורגלנים בלבד, כולל רומלו לוקאקו ב-2009. הראשונה, ב-1998, היתה קים קלייסטרס, וזה קצת סמלי בכל הקשור לדה קטלארה, כי הוא היה טניסאי מוכשר מאוד בילדותו, זכה בטורניר המחוזי בגיל 10, אבל אז העדיף להתמקד בכדורגל, בעיקר בגלל האהבה העזה לקלאב ברוז', אבל גם בשל עלויות נמוכות יותר עבור הוריו הגרושים.
זהר מול מסי וניימאר
כי ההורים, עם כל התמיכה שהעניקו לצאצא, לא ממש ראו בספורט כלשהו עתיד מקצועי. האב, שעובד כרופא בבית החולים בברוז', הדגיש תמיד את הצורך לקבל השכלה גבוהה, כדי להבטיח את עצמו כלכלית. ואכן, עד לא מכבר למד שארל משפטים באוניברסיטה, ונאלץ להפסיק את הדרך אל התואר רק כאשר התברר שזה כבר ממש לא מסתדר עם לוח הזמנים של כדורגלן. ההצלחה הזו הפתיע גם אותו עצמו, כי במשך שנים הוא לא נחשב לנער הכי מבטיח באקדמיה, ואף סבל מפציעות רבות בגלל פרצי הגדילה התכופים, בסיומם צמח מילד קטן לגובהו הנוכחי.
הגדילה הזו גרמה לו להיות רזה מדי, ועד לא מכבר שקל דה קטלארה רק 72 קילוגרמים. אז הוא הלך לעבוד שעות נוספות בחדר כושר, ובמהלך העונה שעברה כבר הגיע ל-79 קילוגרמים עם הרבה יותר שרירים - מה שמאפשר לו להתמודד טוב יותר עם שחקני הגנה חסונים. הוא השתדרג, התברג, וברוז' כולה מתחילה להיות עוצמתית יותר בזכותו, גם בליגת האלופות. בעונה שעברה הוא כבש בצמד המפגשים מול זניט, אבל הנצחונות האלה הספיקו רק למקום השלישי בבית. העונה, הוא כבר להט במחזור הפתיחה נגד פריז סן ז'רמן.
כל העיניים היו על ליאו מסי, קיליאן אמבפה וניימאר שהיו אמורים על הנייר להביס את אלופת בלגיה, אבל דווקא דה קטלארה היה המצטיין במגרש בתיקו 1:1. ואז, במחזור השני, הוא בישל והיה מעורב בשער נוסף בדרך לניצחון הסנסציוני 1:2 בלייפציג. כעת מצפים לו שני מפגשים מול מנצ'סטר סיטי, וברוז' מגיעה אליהם כשהיא מקדימה את הקבוצה של דה בריינה בטבלה. מה יכול להיות מסקרן יותר מקרב ראש בראש של הכוכב מול יורשו המיועד?
הנבחרת זקוקה לדם חדש
ובינתיים, הם עשויים לשתף פעולה לראשונה על הדשא. רוברטו מרטינס שיבח מאוד את דה קטלארה כאשר זימן אותו לקראת המשחקים הסופיים בליגת האומות והצהיר: "שארל היה נהדר מול פ.ס.ז', וזו הזדמנות גדולה עבורו. הוא מסוגל להביא ערך מוסף לנבחרת באגף השמאלי". זוהי, נכון לעכשיו, המשבצת האפשרית עבורו הערב בחצי הגמר מול צרפת בטורינו. בתקשורת מצפים בשקיקה לבכורה האפשרית של היהלום החדש, כי ההופעה הקודמת כמחליף בזמן פציעות לפני שנה במשחק ידידות מול שווייץ לא ממש נחשבת.
אין ודאות שזה יקרה, אבל כולם מודעים היטב עד כמה הנבחרת זקוקה להצערה. בלגיה היתה הנבחרת המבוגרת ביותר ביורו 2020, וצריך להזרים דם חדש למערכת על מנת לפתח מומנטום חיובי. מרטינס הספרדי עשוי אף לקבל השראה מלואיס אנריקה שלא מהסס לזרוק צעירים למערכה - ובמיוחד מהבכורה המטריפה של גאבי בן ה-17 מול איטליה אתמול. אם הוא מסוגל לעשות זאת אחרי שבעה משחקים בלבד בברצלונה, מובן שגם לדה קטלארה יש סיכוי לזהור כשהוא נמצא בכושר פנטסטי.
סוף סוף כוכב גדול מברוז'?
אוהדי ברוז' משתוקקים לראות אותו בפעולה, במיוחד כי בדור הזהב של בלגיה לא היה להם נציג משלהם. דה בריינה גדל בגנט ואז בגנק, גם דריס מרטנס הוא בוגר גנט, וינסנט קומפאני ולוקאקו הם בוגרי אנדרלכט, אקסל ויטסל הוא איש סטנדרד ליאז', אדן הזאר התחיל בצרפת, ראג'ה נאינגולן באיטליה, יאן ורטונגן וטובי אלדרוויירלד צמחו באייאקס. את ברוז' ייצג איכשהו תומא מונייה, אבל גם הוא הגיע למועדון בגיל 20 ולא למד באקדמיה שלו. הוא ממש לא מקומי. דה קטלארה כן, והנסיקה גם לא שינתה אותו.
הוא עדיין גר עם אימו, אחיו ואחותו, כמעט לא יוצא לבילויים, וממשיך להיות הילד הכי טוב והכי חביב בסביבה. הוא אפילו נרתע מללכת למאפיה המקומית כי נמאס לו מהבקשות להצטלם לסלפי. הוא שומר על רגליו על הקרקע, ולא מתרגש מרצף הטלפונים שמקבל סוכנו. "אני יודע שאצטרך לעזוב בשלב מסוים, אבל זה לא אמור לקרות בקרוב. אין סיבה שלא אשחק בברוז' עוד שלוש שנים", הוא אומר, וההצהרות האלה רק גורמות לאוהדים לאהוב אותו יותר. זה מחזק בעיניהם את העובדה כי אין ראוי ממנו להנהיג את הדור הבא של בלגיה.
הדרך לפסגות האלה עוד ארוכה, אבל הפוטנציאל עצום - וייתכן שהצעד הבא ייעשה נגד אלופת העולם הערב. אם הכל ילך כשורה, דה קטלארה יגשים בהדרגה את כל חלומותיו, ואנחנו נקבל את כוכב העל הראשון שבחדרו תלוי פוסטר של ליאור רפאלוב.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק