מכבי חיפה תשחק הערב (22:00, ספורט4) בבירת גרמניה מול אוניון ברלין במסגרת שלב הבתיים בקונפרנס ליג. בעשורים האחרונים הורגלנו במשחקים מסוג זה, אבל זה לא תמיד היה כך. אחרי קום מדינת ישראל והכרזת העצמאות ב-1948 על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון, הייתה החלטה ממשלתית שלא לקיים מפגשי ספורט, ובעיקר משחקי כדורגל, בין ישראל לגרמניה המערבית, בוודאי שלא עם גרמניה המזרחית. הסיבה, כמובן, הייתה השואה.
האיסור הזה נשמר במשך שני עשורים. בסוף 1968 נפרץ המחסום, כשמזכירות מרכז הפועל, ארגון הספורט הגדול במדינה, החליט על קיום יחסי ספורט ידידותיים עם מערב גרמניה. מזכ"ל מרכז הפועל יוסף ענבר הכין תוכנית מפורטת, שהגדירה מה אסור ומה מותר במסגרת חידוש היחסים בספורט בין שתי המדינות, בשיתוף מנכ"ל רשות הספורט במשרד החינוך עשהאל בן דוד ועם משרדי ממשלה אחרים. משרד החוץ אישר את המהלך, אבל אנשים במשרד החינוך לא התלהבו. החשש היה שהציבור הישראלי, עדיין אינו בשל לצעד מרחיק לכת. הדברים, כך הוחלט, ייעשו בהדרגה, כדי להרגיל את הציבור הישראלי.
פריצת הדרך לחידוש היחסים הגיעה במשחק בין נבחרת הנוער של מערב גרמניה לקבוצת נוער בישראל. לא, זו לא הייתה נבחרת רשמית אלא קבוצה של... הקאנטרי קלאב. זה היה המשחק שהוביל לשבירת הסגר.
נבחרת הנוער של מערב גרמניה הגיעה למחנה אימונים במכון וינגייט מה - 28 בדצמבר 1968 עד 9 בינואר 1969. המאמן הגרמני היה אודו לאטק, וההכנה הייתה לאליפות אירופה בעיר לייפציג שבמזרח גרמניה. מזכיר הפועל רעננה מרטין דרוקר, שהיה יושב ראש הוועדה לחילופי משלחות נוער בין ישראל לגרמניה, היה מעורב בהבאת ואירוח הנבחרת הגרמנית בישראל. דרוקר פנה את כדורגלן העבר של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל יוסף גולדשטיין, שהיה האחראי על ענף הכדורגל בקאנטרי קלאב הראשון בארץ, בדרך מתל אביב להרצליה, סמוך לחוף מנדרין. ההצעה הייתה לארח ולקיים משחק ידידות בין נבחרת הנוער הגרמנית לקבוצת הנוער של הקאנטרי ששיחקה בליגת הנוער המחוזית של ההתאחדות לכדורגל.
גולדשטיין הבהיר כי אינו מערב בין פוליטיקה לספורט ואישר את קיום המשחק בתאריך 4 בינואר 1969. הוא חיזק את קבוצת הקאנטרי בשני שחקני מכבי נתניה מהקבוצה הבוגרת, גדעון מייטלס ואורי ברנדס, בנוסף לעצמו. לפני המשחק וסדרת הצילומים, בירך ראש המשלחת הגרמנית הרמן שאפלאץ, שהיה גם יושב ראש ועדת הנוער של מערב גרמניה, את מדינת ישראל. השי שקיבלו הגרמנים היה כובע טמבל ישראלי מהודר, אבל בחולצות של הנבחרת הגרמנית הם לא הורשו לשחק.
בין השחקנים הגרמנים נמנו שמות שמאוחר יותר הגיעו לטופ העולמי, כמו אולי הנס, פול ברייטנר, יורגן לורנץ וקלאוס אמריק. 500 צופים הגיעו למשחק, בו שפט כדורגלן העבר של הפועל תל אביב דני גולדשטיין. נבחרת הנוער הגרמנית ניצחה בקלות 0:6. בין הישראלים הצעירים שיחקו שלומי אבנון, מבעלי משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, ורענן שוהם, שנפל ב 1982 בקרב נגד הסורים ליד אגם קרעון. הנס, יורגן לואין והרברט לירקה כבשו שני שערים כל אחד.
בסיום כבר ידעו בשתי הקבוצות שזה יהיה המשחק שיפרוץ את הדרך ליחסי כדורגל בין ישראל לגרמניה. ב-2 בספטמבר 1969 יצאה נבחרת ישראל בהדרכת עמנואל שפר למשחק ידידות בגרמניה בעיירה ווידאן שליד דיסלדורף נגד הנבחרת האולימפית של גרמניה. המשחק הסתיים ב-1:1, כשאת השער לישראל כבש שייע פייגנבוים בדקה ה-66 ואימריך בדקה ה-90. בהרכב הישראלי נמנו יצחק ויסוקר, שרגא בר, צבי רוזן, דוד פרימו, מיקו בלו, שמוליק רוזנטל, רחמים טלבי, גיורא שפיגל, מוטל'ה שפיגלר , שייע פייגנבוים ויצחק שום.
בינואר 1970 באה לישראל בורוסיה מנשנגלדבאך במטוס מיוחד של הצבא הגרמני, עם המאמן המפורסם ידיד ישראל האנס וויסווילר . הגרמנים הביסו את נבחרת ישראל באצטדיון בלומפילד 0:6 לעיני 22 אלף צופים. בשנת 2018 כתב פרופסור מנפרד לאמר, פרופסור להיסטוריה עתיקה, ספר על תולדות הכדורגל בין גרמניה לישראל.