האם ליאו מסי מסוגל לעשות את זה בערב קר וגשום בסטוק? כולם מכירים את התהייה המשעשעת הזו, אבל שאלה מסקרנת עוד יותר היא כיצד היה משתלב מסי בהרכב סטוק עצמה. את זה אנחנו לא נדע לעולם, כמובן, אבל ניסוי די דומה מתקיים כעת בדרום איטליה, שם הצטרף פרנק ריברי לסלרניטנה.
על הנייר, השידוך הזה די אבסורדי מבחינה טקטית, כי העולה החדשה חרטה על דגלה התנזרות מכדור. המאמן פבריציו קסטורי, שועל קרבות ותיק בן 67, הדריך אינספור קבוצות בליגות נמוכות, וחי תודעתית אי שם בימי קאטנאצ'ו של שנות ה-80'. את ההישג העצום הקודם הוא רשם כאשר העלה את קארפי הזעירה לליגה הבכירה ב-2015 בזכות הגנה יציבה, ובעונה שעברה הוא שיחזר את התסריט עם סלרניטנה - רק בגרסה קיצונית אפילו יותר.
"קחו את הכדור, אני אסתפק בנקודות", הוא השיב תמיד על הביקורת שהופנתה כלפיו. והחבורה שלו נתנה כמעט תמיד ליריבות לנהל את העסק. במשך כל העונה שעברה היא הסתפקה ב-38 אחוזי החזקת כדור בממוצע, וכבשה 46 שערים בלבד ב-38 מחזורים - המאזן הגרוע ביותר בחלק העליון של הטבלה. המתכון היה פשוט - לשמור על התיקו ולנסות לגנוב ניצחון. זה עבד מעבר לחלומות הפרועים ביותר של האוהדים, והחבורה של קסטורי סיימה במקום השני כדי לשוב לסרייה A לראשונה מאז ההרפתקה הקצרה הקודמת, אי שם בעונה הבודדת ב-1998/99 עם ג'נארו גאטוזו הצעיר במרכז המגרש ומרקו די ואיו בחוד.
"כמו מראדונה בנאפולי"
עם הגישה הזו, ועם התקציב הנמוך ביותר בליגה, פרשנים לא היו אופטימיים בלשון המעטה לגבי סיכוייה של סלרניטנה לשרוד העונה, ויש לה צרה נוספת. מאחר והמועדון נשלט על ידי נשיא לאציו קלאודיו לוטיטו, הוא חייב להימכר בהקדם למישהו אחר - כי הרי אסור לאדם אחד להחזיק בשתי קבוצות באותה ליגה. למעשה, לוטיטו לא צפה את הבעיה כי הוא לא בדיוק תכנן לעלות, והחיפושים אחרי רוכש פוטנציאלי התבררו כלא טריוויאליים. אם שום דבר לא יסתדר עד דצמבר, ההתאחדות פשוט תזרוק את סלרניטנה באמצע העונה. ואז עבר בראשו של המנהל הספורטיבי אנג'לו פביאני הרעיון המבריק - ריברי מסוגל לסייע לו בשתי החזיתות.
אם תחתים סלרניטנה את הצרפתי בן ה-38, היא גם תשנה מיידית את תדמיתה כקבוצה המשעממת ביותר בגלקסיה, וגם תהיה אטרקטיבית הרבה יותר מבחינת הקונים. לשמחתו, הפניה נענתה בנכונות גבוהה לנהל משא ומתן, והכל התקדם במהירות. "ריברי יביא לסלרניטנה מה שדייגו מראדונה הביא לנאפולי", הצהיר פביאני, ועורר זעם לא מבוטל בקרב אוהדי נאפולי, השכנה הצפונית שנמצאת במרחק 50 קילומטרים בלבד מסלרנו. אלא שלמנהל הספורטיבי לא היה אכפת מהם. הוא רצה להעביר מסר חד לריברי - וזה עבד. הצרפתי הבין שזה בדיוק האתגר שהוא חיפש.
"לא יכול לחיות בלי כדורגל אמיתי"
ביוני עוד קיווה הכוכב להישאר בפיורנטינה, שם בילה שנתיים לא רעות. הבחירה בפירנצה נעשתה אחרי עזיבת באיירן מינכן ב-2019 בין היתר בזכות ההמלצה החמה של החבר הקרוב לוקה טוני - האיש שקרע פעם רשתות בחולצה הסגולה. ריברי אהב את החיים באיטליה, ואהב לתרום מניסיונו לחברים הצעירים, בעיקר לסקורר המחונן דושאן ולאחוביץ'. "פרנק נתן לי המון עצות, ניהל איתי שיחות כל הזמן, והיה כמו אח גדול עבורי", סיפר לאחרונה הסרבי, שהצטער מאוד על עזיבתו. בעצם, כל חדר ההלבשה של פיורנטינה היה מעוניין שריברי ימשיך, וכך גם האוהדים, להם לא הספיקו חודשים ספורים לצפות בביצועיו מקרוב לפני שהיציעים התרוקנו בזמן מגפת קורונה.
אלא שלהנהלה היו תכניות אחרות, היא משכה זמן, והייתה עסוקה בעיקר בסאגת מינוי המאמן - גאטוזו שסיכם במאי עזב בטריקת דלת ביוני עוד לפני שהחוזה נכנס לתוקף. "היה שקט מצדם, ובסופו של דבר זה הרגיש כמו חוסר כבוד", אמר בעצב ריברי שהפך לשחקן חופשי. הוא ממש לא רצה לתלות את הנעליים, במיוחד עכשיו כאשר הקהל חזר למגרשים. כסף במפרץ הפרסי או בסין לא עניין אותו מעולם. "אני לא יכול לחיות בלי הלחץ לפני המשחק, בלי אדרנלין, בלי כדורגל אמיתי. לא אפסיק עד שהגוף יגיד לי שהוא לא יכול יותר", הצהיר הצרפתי בתחילת דרכו בפיורנטינה, ושום דבר לא השתנה מבחינתו. קטאר לא הייתה אופציה בשבילו. הוא שמר על הכושר בקיץ בהמתנה לאתגר חדש.
הצבעים מזכירים את מץ
אופציות מגוונות הוזכרו. ורונה רצתה להשאיר אותו בצפון איטליה, גם הרטה ברלין גיששה. פתיח קראגומרוק הטורקית, שבונה סגל מסקרן עם יוצאי הליגה האיטלקית כולל לוקאס ביגליה, מהדי בנעטיה, פאביו בוריני ואמיליאנו ויויאנו, הביעה עניין רב מאוד. ואולם, דווקא סלרניטנה מצאה חן במיוחד בעיניו של ריברי. הוא התייעץ שוב עם טוני, וקיבל את ברכת הדרך. "אמרתי לו ששיחקתי באיצטדיון ארקי של סלרניטנה, וזה מקום שגורם לך להתרגש. הוא אלוף שרוצה לשחק טוב, לנצח וליהנות. סלרניטנה נכנסה לליבו כי יש שם חום ואהבה. זה המקום הנכון בשביל פרנק, וזה נכון גם להיפך - פרנק הוא האיש הנכון בשביל סלרניטנה", אמר חלוץ העבר שלא ישכח אף פעם את שלוש השנים המשותפות שלהם במינכן.
כן, יש שם חום ואהבה. כ-10 אלף אוהדים קיבלו את פניו של ריברי כאשר הוצג באצטדיון בתחילת החודש. "יש לנו משימה משותפת אחת - להישאר בליגה", הצהיר המאסטרו, ונזכר בוודאי כיצד שיחק בפעם הקודמת בקבוצה שנלחמה על חייה. מץ נתנה לו את ההזדמנות הראשונה בחייו בליגה הבכירה, ב-2004, כאשר הוא כבר היה בן 21 אלמוני שבילה עד אז בליגה השלישית. המדים של סלרניטנה, בצבעי בורדו, דומים להפליא לאלה של מץ - וריברי מדגיש תמיד שלא שכח את השורשים. הוא גדל במשפחה עניה, וחיבור לאוהדי סלרנו בדרום האיטלקי טבעי מאוד עבורו. זה מרגיש כמו סגירת מעגל, והחוזה נחתם לעונה עם הארכה אוטומטית במידה והקבוצה תשרוד.
"יש למי לבשל"
והשינוי שחולל ריברי באמת היה קיצוני. לפני שהגיע, ברחה סלרניטנה כהרגלה מכל משחק יצירתי. בתבוסה 4:0 לרומא במחזור השני, היא השלימה באופן מדהים 91 מסירות בלבד, וסיימה אותו עם 20 אחוזי החזקת כדור. הצרפתי נכנס לבכורה קצרה כמחליף במחזור השלישי בטורינו, וראה את חבריו החדשים מפורקים שוב 4:0. כאשר פתח בהרכב במחזור הרביעי והשלים מחצית מול אטאלנטה, זה כבר נראה קצת אחרת - ונגמר עם מספר מהלכים סבירים והפסד 1:0 בלבד. אתמול, במפגש הביתי עם ורונה שעדיין מצטערת שריברי סירב לה, כבר היו לעולה החדשה 50 אחוזי החזקת כדור, והיא חזרה מפיגור כפול לתיקו 2:2. יש נקודה ראשונה.
ריברי הגביה את הכדור החופשי שהוביל לשער המצמק, החל את ההתקפה שהניב את השוויון, ובאופן כללי יצר חמישה מצבי הבקעה. הוא ממשיך לרקוד על המגרש, ואם הכול יתחבר, הרי שסלרניטנה ממש לא תרד ללא קרב. היא החתימה בהשאלה את סימי, החלוץ הניגרי שהפציץ אשתקד 20 שערים במדי קרוטונה, וקיבלה בהשאלה מסמפדוריה גם את בוגר הנבחרות הצעירות פדריקו בונאצולי. "יש לפרנק למי לבשל", טוען טוני. ההצגה מתחילה. רק שיישאר בריא.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק