לא לכל אגדה יש סוף טוב: סרינה וויליאמס חוגגת 40 ועדיין חולמת

הכול הלך לילדה מקומפטון קשה: היא גדלה בסביבת פשע, התחרתה בענף שנתפס כלבן ואליטיסטי, התאמנה אצל אביה חסר הידע, חוותה תקריות גזעניות ואחרות, אחותה נרצחה והיא בעצמה כמעט מתה. למרות זאת היא הפכה לגדולה מכולן, אבל עכשיו קשה לראות אותה נפרדת כמו שחלמה באמת

  • סרינה וויליאמס
רועי פרייס

ב-19 בנובמבר יופץ בארצות הברית הסרט "משפחה מנצחת" (תורגם מ-King Richard). סרט עלילתי שיספר על מי שהפך כנראה למאמן הספורט המצליח בכל הזמנים, ריצ'רד וויליאמס, שאחראי כמאמן ל-122 תארי יחידות (מהם 29 תארי גרנד סלאם) ועוד 28 בזוגות. נדמה שכבר הכול סופר על האבא של ונוס וסרינה, שבשנים האחרונות לקח צעד אחורה וכבר לא מגיע לטורנירים כדי לתמוך בהן, אבל אולי וויל סמית' ותקציב הפקה של 50 מיליון דולר יצליחו להוציא עוד משהו מאחד מסיפורי הספורט הטובים בכל הזמנים, אם לא הטוב שבהם.

סרינה וויליאמס חוגגת היום 40 וזה בדיוק הזמן להתבונן על הקריירה המפוארת שלה ואולי על הרגע הזה ב-2017 ממנו כבר לא חזרה להיות ה-סרינה המאיימת.

וויליאמס, שטורניר הגרנד סלאם הראשון בקריירה שלה היה אי שם באליפות אוסטרליה 1998, זכתה כבר ב-23 תארי גרנד סלאם כשרק מרגרט קורט זוכה באחד יותר ממנה, אחד שספק אם סרינה אי פעם תזכה בו. למעשה, מאז שזכתה באליפות אוסטרליה ב-2017 כשהייתה בשלב מוקדם מאוד של ההיריון, האמריקאית לא זכתה באף טורניר גרנד סלאם למרות שהשתתפה ב-13 כאלה והגיעה לארבעה משחקי גמר. באופן מדהים דווקא הטניסאית הכי מנוסה שיש חטפה בראש פעם אחר פעם בכל אחד ממשחקי הגמר אליהם הגיעה. בווימבלדון 2018 זה נגמר עם 6:3, 6:3 מול אנג'ליק קרבר, באליפות ארצות הברית באותה שנה היא הפסידה 6:2, 6:4 לנאומי אוסקה בגמר הבלתי נשכח, בווימבלדון 2019 היא חטפה 6:2, 6:2 מסימונה האלפ ובאליפות ארצות הברית ב-2019 היא נוצחה 6:3, 7:5 על ידי ביאנקה אנדרסקו הקנדית. ארבעה משחקי גמר, ארבע יריבות שונות, אפס מערכות לזכותה וככל הנראה סתימת הגולל על החלום הגדול להשתוות לקורט כשיאנית זכיות תארי הגרנד סלאם בכל הזמנים.

עוד בוואלה!

אין גדולה: בואו נראה כמה אתם יודעים על סרינה וויליאמס

לכתבה המלאה

הטריילר לסרט "משפחה מנצחת"

הדרך הלכה ונהייתה קשה יותר כשהגיח דור חדש של טניסאיות, אנדרסקו ואוסקה ביניהן, שכבר לא חששו ממנה ועשו לה כבוד כמו הדור שקדם להן. לאוסקה, אנדרסקו ועוד צעירות רבות יש הערכה עצומה כלפי סרינה ורובן העריצו אותה כילדות ואף הודו בכך, אבל אין להן את הזיכרונות שיש לטניסאיות מבוגרות מהן מול סרינה. הן לא חטפו ממנה בראש עשרות פעמים ולכן עולות למגרש כשהן מאמינות בעצמן וביכולת שלהן ולא חושבות שההפסד הוא גזירה משמיים או נבואה שתגשים את עצמה ברגע שקצת פחות יילך להן במשחק.

סרינה וויליאמס, הטניסאית האיכותית ביותר בהיסטוריה של המשחק, עברה מהרגע בו אחזה מחבט לראשונה בקומפטון דרך קשה ומסויטת בדרך על התהילה, אבל כשהשתלטה על הצמרת היא לא עזבה אותה. לא היו הרבה טניסאים או טניסאיות או בכלל ספורטאים מעניינים כמו וויליאמס. או שאהבת אותה או ששנאת אותה, כך או אחרת לא נשארת אדיש אליה ולמה שקורה איתה. קשה לדמיין טניסאית שעברה כל כך הרבה אירועים כמוהה עוד מגיל נוער. כבר אז אבא שלה, שמגיל צעיר קבע שהיא תהיה טובה יותר מאחותה ונוס, החליט שהאחיות לא ישתתפו בטורנירי נערות כי זו לא הדרך הנכונה להתפתח. ריצ'רד, שצפה בטלוויזיה בווירג'ינה רוזיצי הרומנייה זוכה ב-40 אלף דולר אחרי זכייה בטורניר וכך החליט שיכניס את בנותיו לעסק, נאלץ לשלם לגנגסטרים כסף כדי שישמרו על הבנות כשהיו ילדות על מנת שלא יעשו להן כלום בשכונה בזמן שכדורים נורו מעל מגרש הטניס בו התאמנו.

אחת התקריות הראשונות בהן היו מעורבות האחיות הייתה באינדיאן וולס ב-2001. זה התחיל כשוונוס פרשה מהמשחק לפני אחותה בחצי הגמר ארבע דקות לפני שהמשחק היה אמור להתחיל. יום למחרת סרינה התמודדה בגמר מול קים קלייסטרס וכשוונוס וריצ'רד נכנסו אל האצטדיון הם ספגו קריאות בוז, גם סרינה חטפה בוז במהלך המשחק, בו ניצחה 6:4, 4:6, 2:6. ריצ'רד טען שאנשים שם צעקו שיפשטו את עורו ואמר: "האנשים הלבנים באינדיאן וולס, כל מה שהם רצו להגיד לנו לאורך הדרך סוף סוף יצא החוצה: 'כושון, תתרחק מפה, אנחנו לא רוצים אותך כאן'". במשך 14 שנים שתי האחיות החרימו את הטורניר הענק ולא השתתפו בו וגם סירבו לקדם אותו עד שב-2015 סרינה חזרה וב-2016 גם אחותה.

סרינה מימין עם אחותה ונוס ונשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן (צילום: GettyImages, Gary M. Prior)

מאז היו עוד אינספור תקריות: בגמר אליפות ארצות הברית מול סמנתה סטוסור, בחצי הגמר מול קים קלייסטרס, כמובן בגמר מול נאומי אוסקה, אינספור דברים גזעניים שנאמרו עליה ועל אחותה, רמיזות לכך שאביהן מכריע מראש מי תנצח במשחקים ביניהן ועוד ועוד. אם זה לא מספיק, אז וויליאמס גם הייתה במצב קשה מאוד אחרי הלידה של בתה אולימפיה אחרי שקריש דם התגלה בגופה וכמעט גרם למותה. עוד אירוע טראומתי התרחש ב-14 בספטמבר 2003 כשאחותה למחצה יטונדה הוואניה טרה פרייס, שגם הייתה המנהלת של שתי האחיות, נרצחה בגיל 31 בגלל טעות בזיהוי בקרבות מאפיות כששהתה בקומפטון.

הפספוס ושברון הלב הגדול ביותר בקריירה של סרינה, בין אם תודה בכך ובין אם לאו, היה ההפסד לרוברטה וינצ'י בחצי גמר אליפות ארצות הברית ב-2015. וויליאמס, שהגיעה אל הטורניר כשהיא יכולה להשלים לראשונה בקריירה גרנד-סלאם (כלומר זכייה בכל ארבעת תארי הגרנד סלאם בשנה קאלנדרית אחת), דבר שרק שטפי גראף עשתה ב-1988, לא עמדה בלחץ המאסיבי שהופעל עליה בניו יורק ואחרי שזכתה במערכה הראשונה, הפסידה 2:6, 6:4, 6:4 לאיטלקייה שהייתה אז בת 32, מדורגת 43 וזכתה ליחס של פי 300! לניצחון במשחק ההוא. זו הייתה אחת ההפתעות הגדולות ביותר בטניס במאה ה-21. זו הייתה השנה בה הקהל בניו יורק עודד ודחף את סרינה כמו שלא עודד ותמך בה מעולם, כולם התגייסו לצורך המשימה. זאת הייתה הפתעה עד כדי כך גדולה שווינצ'י עצמה התקשרה לסוכן הנסיעות שלה לילה לפני כן כדי להזמין טיסה חזרה הביתה, גם היא לא האמינה.

בגיל 40 ואחרי כמה שנים לא מוצלחות בקנדה המידה שלה, קשה להאמין שסרינה תזכה לסוף מהאגדות, דבר שמעט מאוד טניסאי צמרת זכו לו. הבחירה בטניס היא תמיד קשה מאוד, האם לפרוש בשיא למרות שאתה מרגיש שאתה עדיין יכול לזכות בתארים נוספים, או להמשיך לשחק ולהסתכן בכך שתהפוך לקצת פאתטי ותקלקל את המורשת והקריירה שלך. במובן הזה גם סרינה לא שונה משאר השחקנים והשחקניות. מרטינה נברטילובה המשיכה לשחק וזכתה בתארי זוגות גם בגיל 49, אבל היא יחידת סגולה. שטפי גראף האגדית פרשה בגיל 30 עם 22 תארי גרנד סלאם, מרטינה הינגיס הייתה ילדת פלא, פרשה וחזרה כשחקנית בינונית מאוד.

סרינה עם ונוס והאבא ריצ'רד וויליאמס בקומפטון, 1991 (צילום: GettyImages, Paul Harris)
האחיות וויליאמס עם רוד לייבר (צילום: GettyImages, Ken Levine)
סרינה עם האבא/מאמן ריצ'רד (צילום: GettyImages, Paul Harris)

מאמנו לשעבר של פיט סמפראס, פול אנאקון, סיפר ב"ניו יורק טיימס" את התהליך שעבר האמריקאי, שזכה ב-14 תארי גרנד סלאם, לפני הפרישה. סמפראס עבר תהליך עם עצמו אחרי הזכייה באליפות ארצות הברית ב-2002 וניסה להבין האם הוא רוצה להמשיך לשחק. הוא התאמן, נשאר בכושר ותהה האם יש לו מקום. ואז יום אחד ב-2003 הוא התקשר אל אנקון והודיע לו שזה נגמר. הוא היה בן 32. "אני לא יודע איך אתה מסוגל להיות טניסאי מנצח ובכל זאת לא לשחק עוד משחק אחד, אבל פיט היה חד משמעי", אמר אנאקון.

אנדי מארי עבר פציעה קשה מאוד ב-2017, ישב הרבה זמן בחוץ והיה נראה כבר ששיחק את משחקו האחרון בקריירה. לאחר מכן הוא חזר ומאז הוא משחק, אבל זה לא קרוב למה שהיה פעם ואלמלא כרטיסים חופשיים שהוא מקבל לטורנירים בזכות שמו, ספק אם לא היה נעלם לגמרי מהרדאר.

מאמנה של סרינה מורטוגלו דיבר לאחרונה על כך שסרינה בכלל לא שוקלת פרישה: "היא עדיין רוצה לשחק ואוהבת לשחק, עדיין רוצה לזכות בתארי גרנד סלאם". רצונות לחוד ומציאות לחוד ובגיל 40 הסיכוי של סרינה לזכות בגרנד סלאם מתחיל להיראות די קלוש לאור העומק שיש בסבב והאיכות, ובעיקר העובדה שהגוף שלה כבר לא כשהיה. ולכן גם סיום הקריירה מהאגדות, כלומר זכייה בגרנד סלאם ה-24 והשוואת השיא של מרגרט קורט, נראה רחוק מאוד כרגע. בספורט יחידני לא תמיד קריירות הרואיות מסתיימות כמו בהוליווד ובסיבוב ניצחון, או כמו שאמרה טניסאית העבר פאם שרייבר: "קשה לי להאמין שהיא תהיה מסוגלת לנצח בשבעה משחקים ברציפות שוב ולזכות בעוד טורניר גרנד סלאם". עכשיו סרינה צריכה להוכיח שכולם טועים, והפעם זה יהיה קשה מתמיד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully