סיוט ליל קיץ: חלון ההעברות האומלל ביותר בתולדות ברצלונה

הקטאלנים איבדו את מסי, ביזו את קומאן, זרקו את אילאיש, מכרו את אמרסון שבועות אחרי ההצגה החגיגית, העניקו לאתלטיקו את גריזמן, לא הצליחו להיפטר משחקנים מיותרים ולקינוח החתימו את לוק דה יונג, בצעד שנראה כמו התעללות מכוונת באוהדים. זה לא ברתומאו, זה כבר לאפורטה

מסיבת העיתונאים בה ליאונל מסי נפרד מברצלונה (עריכת וידאו: ירדנה עבודי פוקס)

העסקים של אתלטיקו מדריד עם ברצלונה נשמעים כמו מדע בדיוני, וזאת בלשון המעטה. לפני שנתיים, מכרה אתלטיקו את אנטואן גריזמן לבארסה תמורת 120 מיליון יורו. בחלוף שנה, היא קיבלה ממנה את לואיס סוארס חינם, וזכתה איתו באליפות. ועכשיו, היא מקבלת בחזרה את גריזמן בהשאלה, עם התחייבות לרכישה בהמשך.

למעשה, כל הקיץ של ברצלונה הפך להזוי, טרגי וקטסטרופלי באופן היסטורי. הנשיא הנוכחי ז'ואן לאפורטה יכול להאשים את קודמו, ג'וספ מריה ברתומאו, באסון הכלכלי אליו דירדר את המועדון - ויש, כמובן, צדק רב בדבריו. ואולם, גם לנוכח המצב הקשה שירשה ההנהלה הקיימת, חייבים להודות כי פעולותיה בחודשים האחרונים היו גרועות בכל קנה מידה. סדר הפעולות היה לקוי, הנסיונות לאזן את הספרים היו פתטיים, ולא הניבו את התוצאה הרצויה. לו היה לאפורטה משנה את האסטרטגיה, הוא היה משיג תוצאות שפויות וחיוביות הרבה יותר.

עוד בוואלה!

"ביי ביי!": בקטלוניה נפרדו מגריזמן, צרפת תומכת במעבר

לכתבה המלאה
לו היה משנה את האסטרטגיה, הוא היה משיג תוצאות שפויות וחיוביות הרבה יותר (צילום: רויטרס)

אפשר היה להעזיב את גריזמן קודם

למועדון היה ברור מזמן כי הישארותו של ליאו מסי תלויה ביכולת להיפטר מהשכר שהרוויחו כוכבים אחרים בחוזי העתק שלהם, ובראשם גריזמן. כבר באמצע יולי נפוצו בתקשורת הדיווחים על משא ומתן מתקדם עם אתלטיקו, במסגרתו היה אמור סאול לעשות את הדרך ההפוכה. המהלך הזה נתקל בבעיות, גם כי סאול סבר שיוכל לקבל שכר גבוה יותר ולהתקדם מקצועית רחוק יותר בפרמייר-ליג. אתמול הוא אכן קיבל את מבוקשו כאשר צ'לסי זכתה בשירותיו בהשאלה. ואולם, אם היה זה המכשול המרכזי, מדוע לא הוצעה כבר אז אופציית ההשאלה בפשוטה של גריזמן לאקסית המיתולוגית שלו? המצוקה המיידית והדחופה ביותר של בארסה היתה בגזרת השכר, והעברתו של הצרפתי למדריד לפני חודש - אפילו בהשאלה ללא תמורה כלשהי - היתה מאפשרת, בצירוף קיצוצי השכר של הוותיקים, להחתים את מסי על חוזה חדש. במקום זאת, הן ההעזבה של גריזמן והן הקיצוצים הגיעו ב-31 באוגוסט, אחרי שהפרעוש כבר ערך את הופעת הבכורה בפריז.

ג'רארד פיקה היה תחילה הוותיק היחיד שהתפשר על גובה שכרו מתוך מחוייבות עמוקה לבארסה, והוא עשה זאת באופן אירוני בדיוק ביום בו מסי חתם בסן ז'רמן. נדיבותו, שזכתה לשבחים רבים, איפשרה לבארסה לרשום בהתאחדות חלק מהשחקנים החדשים - ממפיס דפאי, אריק גרסיה ואמרסון. המגן הימני הברזילאי, אשר מחצית מכרטיסו כבר היה שייך לקטלונים כאשר כיכב בבטיס, הוצג בתחילת אוגוסט עם המון יחסי ציבור, אך עוד לפני שהחודש נגמר הוא כבר נמכר לטוטנהאם, אחרי שקיים שלושה משחקים בלבד במדי בלאוגרנה. הבכורה שלו בהרכב הפותח התקיימה רק ביום ראשון האחרון מול חטאפה, ונשאלת השאלה הטבעית - מדוע בוזבז חודש כה קריטי, מקצועית וכלכלית, כדי לשלב בסגל שחקן שניתן היה להעזיב? טוטנהאם היתה שמחה לקבל את אמרסון במחיר מבצע של 25 מיליון יורו כבר מזמן. במקום זאת, נדמה כי רונאלד קומאן תירגל את הברזילאי החדש במערך רק כדי לגלות באיחור שהוא בכלל לא יהיה חלק ממנו.

בוסקטס ואלבה מרגישים מרומים?

אמרסון לא ידע על הכוונה למכור אותו כאשר הוצג באופן חגיגי, ובאופן כללי ניכרת תחושה כי שחקנים לא מעטים בסגל הולכו שולל. הסיבה העיקרית להסכמתו של קון אגוארו לחתום בקאמפ נואו היתה הרצון לשחק לצידו של החבר הקרוב מסי, והחלוץ הארגנטיני לא העלה בדעתו שקיימת אפשרות ריאלית לעזיבתו. כעת הוא נותר מתוסכל, ולא לחינם הוצב אחרון בתור השחקנים החדשים שנרשמו בהתאחדות. על מנת לעשות זאת, הופעל לחץ כבד מאוד על סרג'יו בוסקטס וג'ורדי אלבה ללכת בעקבותיו של פיקה ולהפחית דרמטית את שכרם. הם עשו זאת אתמול, אגוארו הפך רשמית לשחקן בארסה, ואז - רק אז! - הופיעו לפתע הדיווחים הראשונים על עסקת גריזמן. מובן מאליו כי לו היה הצרפתי הולך לאתלטיקו יום קודם לכן, לא היה שום צורך בקיצוצים מצידם של אלבה ובוסקטס - כי הרי את מסי אי אפשר להחזיר בכל מקרה. מעניין כיצד הם מרגישים עכשיו עם העלילה הזו.

אבל למה אפשר לצפות מהנהלה שבחרה לבזות פומבית את מאמנה. בתום העונה הקודמת, הודיע לאפורטה קבל עם ועדה שהוא מעוניין להחליף את קומאן, אך לא בטוח שיימצא מועמד מתאים - ואז אולי יישאר ההולנדי בלית ברירה. מדובר בהתנהגות חסרת רגישות באופן קיצוני ביותר, אשר פגעה על הדרך במעמדו של קומאן גם בחדר ההלבשה. הוא נשאר, אך על תקן ברווז צולע, כאשר כולם יודעים שאין לו גיבוי אמיתי מהבוסים. במקביל, הוא נאלץ להתכונן לעונה בתנאים של חוסר ודאות מוחלט. זה התחיל תחת הרושם כי מסי יחתום על חוזה חדש, ונגמר אפילו במכירתו של אמרסון.

עלול להיות אסון גדול יותר מעזיבת מסי. אילאיש (צילום: GettyImages, David Ramos)

פרשת אילאיש - בכייה לדורות

סביר כי לסאגת המאמן היתה השפעה ישירה על שחקן נוסף שנזרק אתמול רשמית מהמועדון - וזו עלולה להיות האבידה הכואבת מכולן. אילאיש מוריבה, הקשר הדומיננטי בן ה-18, אחד החניכים המבטיחים ביותר שצמחו בלה מאסיה בשנים האחרונות, קיבל מקומאן הזדמנויות להוכיח את עצמו, ועשה זאת. "הייתי רוצה שהוא יבלה כאן את כל הקריירה ויהווה מודל לחיקוי עבור הדורות הבאים", הצהיר אביו של אילאיש, אוהד מושבע של בלאוגרנה, שכבר ביטל לפני שנתיים את החתימה במנצ'סטר סיטי לטובת חוזה מקצועני בבארסה. אילאיש, שהצטלם עם מסי כילד, צייץ בפברואר בהתרגשות על התגשמות החלום לשחק לצידו. הוא מעריץ את בוסקטס ואת אנדרס אינייסטה, וקשה היה לפקפק בנכונותו להמשיך להתפתח בקאמפ נואו - אבל לא בכל מחיר.

כאשר ראו את היחס לקומאן, ואת הבעיות הרבות במועדון, החליטו אילאיש ומשפחתו להקשיח את העמדות במשא ומתן על החוזה החדש. בתגובה, הוגדר הקשר הצעיר פומבית כרודף בצע, ובמשך קיץ שלם התנהל קמפיין תקשורתי שלילי מצד לאפורטה, אשר מטרתו היתה לרסק את תדמיתו. במקום לנסות למצוא פשרה הגיונית עם הכשרון שעשוי להיות אחד השחקנים הטובים בעולם בדורו, בחרה ברצלונה לעשות לו רצח אופי, לא כללה אותו במשחקי ההכנה, ואף איימה לשלוח אותו ליציע לשנה שלמה. כל הגשרים נשרפו לחלוטין, וכעת עשה אילאיש את דרכו ללייפציג תמורת 16 מיליון יורו בלבד. בטווח הבינוני והארוך, זה עלול להיות אסון גדול יותר מעזיבת מסי. אילאיש הלך, אבל את סמואל אומטיטי ואת מיראלם פיאניץ' חסרי התועלת לא הצליחה ההנהלה להזיז לשום מקום.

לוק דה יונג - התעללות מכוונת באוהדים?

ואז, כאילו במטרה לזרות עוד מלח על הפצעים, הגיעה גם עסקת לוק דה יונג. החלוץ בן ה-31 קרע בזמנו רשתות בליגה ההולנדית, אבל נכשל לחלוטין בבונדסליגה במדי מנשנגלדבאך ובפרמייר-ליג במדי ניוקאסל. צירופו לסביליה בקיץ 2019 התקבל בהפתעה, והמאמן ג'ולן לופטגי ספג לא מעט ביקורת על כך שהעדיף את דה יונג על פני מונס דאבור. ב-69 משחקי ליגה במועדון האנדלוסי כבש השחקן הגמלוני 10 שערים בלבד, והוא חד-גוני יחסית - חלוץ מטרה מהסוג הישן, שאינו נייד וזקוק לאספקת כדורים לרחבה. בקיצור, הוא אינו מתאים לסגנון של בארסה, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון כי שותפו אמור להיות מרטין ברייטווייט. צירופו במקום גריזמן מרגיש כמו התעללות מכוונת באוהדים, על מנת להדגיש עד כמה עמוק השפל. לאפורטה יכול להמשך לקלל את ברתומאו, אבל על כל אירועי הקיץ האומללים הוא חתום בעצמו.

זה היה אקורד הסיום לקיץ הגרוע ביותר של ברצלונה. הקיץ בו איבדה ללא תמורה את הכוכב הגדול בתולדותיה ואת הסמל האולטימטיבי. הקיץ בו העבירה ליריבה הישירה בהשאלה את השחקן שרכשה ממנה תמורת שיא מועדון שנתיים קודם לכן. הקיץ בו השפילה את המאמן והשאירה אותו בכל זאת. הקיץ בו זרקה לכל הרוחות שחקן בית מבטיח במיוחד. הקיץ בו לא הצליחה להעזיב את השחקנים בעלי השכר השמן שאין להם עתיד מקצועי במועדון. כן, קיץ כזה ראוי להסתיים בהחתמת חיזוק מהספסל של סביליה, בשניה האחרונה של חלון ההעברות. האם מכאן העסק יכול רק להשתפר? ימים יגידו. בינתיים אין לאוהדים סיבות לאופטימיות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully