טל בן חיים בכה: "אמא שלי שנפטרה נתנה את הכול למעני, אני עדיין חי אותה"

הבלם האגדי בן ה-39 הודיע על פרישה מכדורגל והצטרפות לצוות המקצועי של הנבחרת: "תמיד הרגשתי שאני שגריר של המדינה בחו"ל. הגעתי לאן שהגעתי בזכות הוריי, שליוו אותי ותמכו בי בכל צעד שעשיתי. לעולם לא אגמל מהאהבה אליהם"

  • טל בן חיים
מסיבת העיתונאים לפרישת טל בן חיים (צילום: ניב אהרונסון, עריכת וידאו: ניר חן)

טל בן חיים הודיע היום (רביעי) רשמית על פרישה מכדורגל בגיל 39. הבלם האגדי, שמדורג שני במספר ההופעות בנבחרת ישראל בכל הזמנים עם 96, נפרד הקיץ מבית"ר ירושלים והתמנה לתפקיד בצוות של וילי רוטנשטיינר בנבחרת ישראל.

עוד בוואלה!

תחנה אחרונה: פרידה מאגדת טל בן חיים הפורש

לכתבה המלאה
מסיים פרק מפואר. טל בן חיים (צילום: אודי ציטיאט)

בן חיים, שיחגוג 40 במרץ הקרוב, גדל בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב במדיה שיחק מגיל 6, ועלה לבוגרים כבר בגיל 16. הוא שיחק שש שנים בקבוצה הבוגרת של הצהובים עימה זכה באליפות ב-2003 ובגביע ב-2002, לפני שעבר לבולטון האנגלית.

אחרי שלוש שנים מוצלחות חתם בצ'לסי, שם זכה לקרדיט תחת ז'וזה מוריניו אך דווקא לאחר הגעתו של אברהם גרנט כמחליפו נדחק לשולי הספסל והמשיך לנדוד בין מנצ'סטר סיטי, סנדרלנד, פורטסמות', ווסטהאם וקווינס פארק ריינג'רס. בתום תשע שנים באנגליה, חתם בן חיים בסטנדרד ליאז' ב-2013, אך שוב לא זכה לעדנה תחת מאמן ישראלי, הפעם גיא לוזון, ואחרי גיחה נוספת לאנגליה במדי צ'רלטון, חזר ב-2015 למכבי תל אביב.

בקדנציה השנייה שלו אצל הצהובים הסתפק בן חיים בזכייה אחת בגביע הטוטו בשלוש שנים, אחריהן עבר לבית"ר ירושלים בשורותיה חתם לשנתיים, ובקיץ שעבר האריך את חוזהו בעונה אחת. במדי הנבחרת שיחק בן חיים 15 שנים, רשם 96 הופעות (כאמור מקום שני בדירוג ההופעות בכל הזמנים אחרי ה-101 של יוסי בניון) ושער בודד, ואף שימש באופן זמני כקפטן הנבחרת אחרי פרשת זריקת הסרט של ערן זהבי.

פרידה מרגשת. בן חיים עם רוטנשטיינר (צילום: אודי ציטיאט)

בן חיים נשא נאום ואמר: "הזיכרון הראשון שלי מכדורגל הוא מגיל 6 כשהלכתי עם אבא שלי ואחי לשחק כדורגל ביום שישי. אבא שלי אמר לי שאני קטן מדי לשחק וצריך לחכות עד שאגדל. בפרצוף נעלב הלכתי לקיר ובעטתי בכדור במשך שעות. הבטחתי לעצמי שאשקיע הכול כדי שאוכל לשחק עם הגדולים. התמונה הזו חקוקה לי בראש גם אחרי 33 שנים. ההתמדה הזו ליוותה אותי לאורך כל חיי והביאה אותי לאחד המועדונים הנחשקים בעולם הכדורגל, צ'לסי.

"אני מסתכל על השנים שעברו ויודע שכדורגל תמיד היה כרוך בוויתורים על הרבה דברים כיפים ובכוח רצון. אבא שלי צדק, לא הייתה לי ממש קוארדינציה, אבל הייתי עקשן ונחוש לנצח גם בגיל שש. באיזשהו שלב ביקשתי מאבא שלי שירשום אותי למכבי תל אביב, הוא הסביר לי שזה בזבוז זמן ורק אחרי ששיגעתי אותו הוא התרצה. שיחקתי במכבי תל אביב מגיל 6 עד 22, עליתי לבוגרים והגשמתי חלום והפכתי לקפטן הכי צעיר שהיה במועדון. הגעתי למולדת הכדורגל אנגליה, לפרמיירליג, הייתה לי הזכות לשחק מול השחקנים הטובים בעולם, להתאמן אצל המאמנים הטובים בעולם ולשתף פעולה עם הטובים בעולם.

"כל הזמן המשכתי ללמוד מהם והמון, היה הרבה מה ללמוד מהם. הדרך שלי הייתה מאתגרת ולא קלה, מעולם לא עשיתי לעצמי הנחות. הייתי טוטלי בכל מה שעשיתי. ויתרתי על הרבה דברים כדי להגיע לרמות האלה ואני לא מצטער על שום דבר לרגע. אין דרך אחרת להצליח, אני לא מכיר דרך אחרת. תמיד הייתי מספיק צנוע כדי ללמוד ולהשתפר. תמיד הרגשתי בחו"ל שאני שגריר של המדינה, שאנשים בארץ צופים בי. רציתי שיידעו בחו"ל שיש במדינה שלנו שחקנים טובים שיכולים לשחק מעבר לים. הגעתי לליגה האנגלית בזכות נבחרת ישראל בה שיחקתי לראשונה בגיל 19. שיחקתי בנבחרת ורשמתי 96 הופעות.

לא הצליח לעצור את הדמעות. בן חיים (צילום: אודי ציטיאט)

"את ההזדמנות הראשונה נתן לי נילסן המנוח, במה שפתח לי מסע ארוך ומרגש. הרבה שאלו אותי מה רגע השיא בקריירה הוא תמיד היה אחד: קפטן הנבחרת, ללא קשר לניצחונות ולהפסדים. הרגע בו מנגנים את ההמנון ואני הקפטן. השירה של הקהל, העידוד והתמיכה בכל משחק, אין לזה תחליף. היו לי הרבה הצלחות ולא מעט אכזבות, פגשתי אנשים מעניינים, נחשפתי לתרבויות שונות ואת כולם חיברה האהבה לכדורגל. כששיחקתי בבולטון יצאנו למשחק חוץ מול ארסנל, הגענו למלון ביום שישי אחרי הצהריים ושמו אותי בחדר עם שחקן טוניסאי.

"חצי שעה לפני ארוחת הערב, הוא הוציא שטיח והתפלל. אני מוציא כיפה, יין לקידוש ועושה קידוש. תארו לכם את הסיטואציה. הכדורגל לוקח אותך למקומות לא צפויים ונותן לך הזדמנות לשמח אנשים. אחרי מסע שנמשך 33 שנים, הגיע הזמן להודיע על פרישה מכדורגל, מאהבת חיי. התשוקה שלי לכדורגל לא נגמרה, להפך. אם לא הפציעות שלי, הייתי ממשיך לשחק. השנה האחרונה הייתה קשה עבורי, פציעות, קורונה, עצירות של האימונים והמשחקים, ואז הבשורה הקשה מאוד שאמא שלי חלתה בסרטן הדם. אבא היה איתה לאורך כל התקופה.

"שני העוגנים שכל החיים היו לצידי ותמכו בי לאורך כל הדרך מגיל צעיר, אמא שלי היקרה שהייתה לוקחת אותי לאימונים באוניברסיטה בתל אביב, מכינה אוכל לי ולאחי אוכל לפי התפריט שתליתי על המקרר. אבא, שהיה לוקח אותי לכל אימון ומשחק והתאים את החיים ללוח הזמנים שלי. אומרים שילד צריך רק מבוגר אחד שיאמין בו ולמזלי התברכתי בשניים כאלה, אמא ואבא. אמא שלי נפטרה לפני שלושה חודשים, 22 ימים ו-17 שעות. אלה מספרים שמתאימים למי שנגמלו מסם מסוכן או התמכרות מסוכנת. אני זוכר כל יום, כל דקה, כל רגע ואין לי שום כוונה להיגמל לאהבה לאמא שלי, דבר לא יכול להחליף את זה.

אביו של טל בן חיים, עמנואל הנרגש (צילום: אודי ציטיאט)

"אני שוב מודה לאמא שלי על כל מה שהיא עשתה בשבילי ויודע שהיא שומעת אותי. תודה על שנים של נתינה, על כך שתמיד שמה אותי ואת הקריירה שלי לפני הכול. אבא יקר שלי, תודה על כל מה שעשית ונתת בשבילי. אין סיכוי שבלעדיך הייתי מגיע לאן שהגעתי. בלי התמיכה, העצות, החברות, יא חביב אלבי, אני אוהב אותך יותר מאשר את עצמי. תודה גם לאחים שלי, שהרימו אותי לאן שצריך ולאשתי היקרה והאהובה מיכל שעברה איתי ערים ומדינות, היא ארזה בתים ביומיים וגידלה את הילדים לתפארת. עשית הכול כדי לאפשר לנו להגיע הכי רחוק שאפשר.

"אומרים שאסור להביא את העבודה הביתה, אבל אני לא ידעתי לעשות את ההפרדה. הבנת אותי ושמת אותי ואת הקריירה שלי במקום הראשון, זה לא מובן מאליו. הטיפוס לכל פסגה היה איתך ובזכותך. תודה לכל המאמנים שאימנו אותי לאורך הקריירה, השתדלתי ללמוד מכולם. תודה לכל השחקנים ולמועדון מכבי תל אביב ולבית"ר ירושלים. אני עובר לאתגר הבא במקום שתמיד היה שיא הקריירה שלי. קיבלתי מנבחרת ישראל המון והגיע הזמן להחזיר. אני מאמין שעם כל הניסיון שצברתי לאורך השנים יש לי מה לתרום ואני יכול לעזור בקידום שחקני ההגנה. כאשר וילי הציע לי את התפקיד, ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, לעבוד עם שחקנים צעירים, לפתח אותם ולשפר אותם בכל הפרמטרים. בקיץ אימנתי מספר שחקנים וראיתי את השיפור אחרי כמה אימונים. החלטתי שזה מה שהכי מתאים לי. אני מקווה שהכדורגל הישראלי גאה בי כפי שאני תמיד הייתי גאה לייצג אותו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully