מקדמי הדבקה: קבוצות ה-NBA שביצעו מהפכה בדרך לצמרת

הלייקרס הבריקו אבל לא פתרו את סימן השאלה הגדול, הסלטיקס הכינו את הקרקע בדרך לרגע האמת שלהם, ההיט נראים כמו קבוצה מהניינטיז שהתפלחה לעידן הנוכחי והבולס מאיימים להפוך לקבוצה גדולה ייחודית. אסף רביץ מנתח את המהלכים שלהן הקיץ

אסף רביץ
ים מדר מתאמן בניו יורק לקראת ליגת הקיץ של ה-NBA (מתוך טוויטר)

בתחילת החודש נפתח השוק החופשי של עונת 2021/22 ב-NBA. כרגיל, הימים הראשונים כללו מבול של החתמות, אך ללא יותר מדי מעברים של שחקנים משמעותיים. בסך הכל, רוב הקבוצות עבדו נכון בשבועות האחרונים. הגדולות התחזקו בפריפריה באופן חכם, רובן דאגו גם להחתים את הכוכבים שלהן לשנים ארוכות, הקבוצות בבנייה המשיכו לאגור נכסים, קשה להצביע על חוזים שנראים מופרכים.

המפסידות של הקיץ בינתיים הן בעיקר הקבוצות שלא עשו מספיק, כמו דאלאס ופורטלנד. אל מול מיעוט השינויים היחסי, כמה קבוצות בלטו בפעלתנות ששדרגה את מעמדן. הפעם אתמקד בארבע קבוצות שביצעו שינויים משמעותיים ויהיה כדאי לשים אליהן לב בשנה הבאה.

עוד בוואלה!

עם שני מפגשי ענק בליל הפתיחה: פורסם לוח המשחקים של עונת ה-NBA

לכתבה המלאה
ארבעה מהשחקנים הקשוחים בליגה בקבוצה אחת. באטלר (צילום: רויטרס)

מיאמי

ההצטרפות של קייל לאורי ופי ג'יי טאקר לקבוצה של ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו מעלה לראש בעיקר מילה אחת: קשיחות. אלה ארבעה מהשחקנים הקשוחים בליגה בקבוצה אחת. אם ויקטור אולדיפו יגיע כשיר ובכושר טוב לשלבים המכריעים של העונה, אריק ספולסטרה יוכל להעמיד חמישייה שלאף אחד לא יתחשק לשחק נגדה.

אחד הדיונים האינסופיים בקרב אוהדי ה-NBA הוא מה היה קורה אם קבוצות משנות ה-90' ההגנתיות והקשוחות היו פוגשות את הקבוצות של היום. מיאמי החדשה תוכל להיות הדבר הקרוב ביותר לבחינה אמיתית של השאלה הזאת, במבט ראשון היא נראית כמו קבוצה מהניינטיז שהתפלחה לעידן הנוכחי. כל סל נגדה ירגיש כמו הישג.

הבעיה היא שזאת נראית קבוצה מהניינטיז גם בכל הקשור לקליעה מבחוץ. באם ובאטלר לא זורקים שלשות בכלל, טאקר זורק רק מהפינות עם שחרור איטי מאוד, אולדיפו קולע באחוזים רעים מאוד בשנים האחרונות. מי שאמורים לחפות על כך הם שאר שחקני הרוטציה - לאורי, דאנקן רובינסון, טיילר הירו, אולי גם מרקיף מוריס שהקליעה שלו לא יציבה אבל טובה ביחס לשחקן פנים.

יהיה לו קשה לשחק עם כל מומחי ההגנה שלו ביחד. אריק ספולסטרה (צילום: GettyImages)

המשמעות היא שספולסטרה יצטרך לבחור בין קשיחות לריווח, יהיה לו קשה מאוד לשחק עם כל מומחי ההגנה שלו ביחד. זה נכון במיוחד לשלישייה באטלר, באם וטאקר, שספולסטרה יצטרך על הפרקט מול הקבוצות הגדולות במזרח. שני הראשונים הם כוכבי הקבוצה, השלישי כנראה יהיה השומר הטוב ביותר של מיאמי על קווין דוראנט ויאניס אנטטוקומפו.

לכן, יהיה מסקרן במיוחד לבחון את משחק ההתקפה של ההיט במהלך העונה הרגילה. ספולסטרה יודע לבנות קבוצות התקפה איכותיות מחומר לא שגרתי, ולמרות שאלת הקליעה מבחוץ הוא יקבל שחקני התקפה איכותיים מאוד. באטלר הוכיח בבועה שהוא יכול להיות הסקורר המוביל של קבוצה גדולה, לאורי הוא מנהל משחק שרק הולך ומשתבח שיודע לתפקד כסקורר משני, באם ירגיש הרבה יותר בנוח כאופציה שלישית שלוקחת מה שההגנה נותנת, רובינסון הוא אולי מומחה השלשות בתנועה הבכיר בליגה, דיפו היה אולסטאר לא כל כך מזמן ואת מה שהירו מסוגל ראינו בבועה, כשהוא היה רוקי. זאת קבוצה שעמוסה בסקוררים ובמוסרים איכותיים שכולם יהיו מחויבים לשיטה של אחד ממאמני ההתקפה המבריקים בליגה.

הולך עד הסוף עם בניית סגל למאבקי צמרת. ארתוראס קרנישובאס (צילום: GettyImages)

שיקגו

ומה יותר ניינטיז מהאפשרות ששיקגו תחזור להיות רלוונטית? מאז ימי מייקל ג'ורדן, הייתה הבלחה אחת בתקופת השיא הקצרה של דרק רוז בה הבולס נאבקו ברצינות על אליפות. בכלל לא בטוח שהגרסה החדשה של שיקגו תשנה את המצב, אבל מגיעות לארתוראס קרנישובאס כל המחמאות על כך שהוא הולך עד הסוף עם בניית סגל למאבקי צמרת. תוך חצי שנה הוא הביא לקבוצה את ניקולה ווצ'ביץ', לונזו בול ודמאר דרוזן, שלושה שחקני חמישייה איכותיים מאוד, שניים מהם אולסטארים, במחיר סביר ומעלה. הם מצטרפים לזאק לאבין, אולסטאר נוסף, כדי ליצור את אחת הרביעיות החזקות בליגה.

אם שיקגו תהיה קבוצה גדולה, היא לא תהיה קבוצה גדולה סטנדרטית. אין בה אף שחקן טופ 10, אף שחקן שהוביל בעצמו קבוצה להצלחות, אבל יש לה שלושה שחקני התקפה משובחים ושונים מאוד אחד מהשני. לאבין הוא שחקן שבעיקר יוצר לעצמו מצבי זריקה, והפך בשנה האחרונה לאחד הסקוררים היעילים בליגה; דרוזן הוא מאמני חצי המרחק, שחקן מלוטש שיודע ליצור לעצמו ולאחרים זריקות טובות; ווצ'ביץ' הוא סנטר שאפקטיבי גם בצבע וגם על קו השלוש, כך שכמעט מול כל שומר הוא ימצא מיס-מאץ' לנצל.

לצידם ישחק לונזו בול, אחד המוסרים הטובים בעולם, שחקן שאוהב לנהל התקפות מעבר, להניע כדור בהתקפה ולאחרונה גם לקלוע שלשות חופשיות. התפקיד של המאמן בילי דונובן יהיה לבנות התקפה מנצחת מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שהוא קיבל. לא רק לתת לכל אחד לבוא לידי ביטוי, אלא למצוא דרך בה השחקנים מפרים אחד את השני.

הפך בשנה האחרונה לאחד הסקוררים היעילים בליגה. זאק לאבין (צילום: GettyImages, Jonathan Daniel)

שיקגו תזדקק להתקפה חזקה במיוחד, כי ההגנה שלה כנראה לא תהיה ברמה דומה. אף אחד משלושת הכוכבים שלה לא נחשב לשחקן הגנה גדול. בעוד שארבעת שחקני החוץ בחמישייה יהיו בגודל דומה ולכולם פוטנציאל הגנתי סביר, סימן השאלה יהיה ווצ'ביץ'. באורלנדו הצליחו לבנות סביב הסנטר הכבד קבוצת הגנה טובה, אבל מה יקרה כשיריבות יתקפו אותו בפיק נ' רול באופן עקבי?

פרט לכוכבים, שלושת שחקני הרוטציה המרכזיים הנוספים הם שחקני הגנה טובים: לונזו, פטריק וויליאמס הצעיר, שבשיקגו מקווים שיתפתח לשומר איכותי על פורוורדים, ואלכס קארוסו שהוכיח בלייקרס שהוא אחד השומרים הטובים בליגה על גארדים, ושבאופן כללי ניתן לסמוך עליו בפלייאוף.

אבל הבולס יזדקקו לעוד שחקני הגנה איכותיים בסגל, ואולי ינסו להשיג כאלה בעזרת שני הצעירים ההתקפיים שנשארו להם. לאורי מרקאנן הוא שחקן חופשי מוגבל וכבר די ברור שלא ימשיך, אבל אולי ניתן להשיג עליו משהו בסיין אנד טרייד. קובי וויט הוא גאנר עם פוטנציאל, זה משהו ששיקגו פחות צריכה אז לא אופתע אם במהלך העונה קרנישובאס ינסה להחליף אותו בשחקן או שחקנים הגנתיים לעמדות הכנף והפנים.

ללייקרס לא נותר מקום להחתמות מעבר לחוזי מינימום (צילום: אתר רשמי, מתוך טוויטר)

הלייקרס

אחרי הטרייד על ראסל ווסטברוק, עליו כבר כתבתי, הלייקרס נותרו כמעט ללא שחקנים בסגל וכמעט ללא יכולת להציע לשחקנים משהו מעבר לחוזי מינימום. לכן, היכולת למלא את הסגל בשמות מעניינים זה הישג מרשים של רוב פלינקה. להילה של המועדון ושל לברון ג'יימס יש חלק חשוב בהישג הזה, אבל גם לפעלתנות של פלינקה, שבימים הראשונים של השוק החופשי נדמה היה שכל כמה דקות הוא מצליח להחתים שחקן חדש. תוך יומיים סגל של ארבעה שחקנים הפך לסגל של 12 שחקנים עם רזומה משמעותי בליגה, פתאום השאלה היא איך כל השמות הדי גדולים האלה יקבלו דקות.

הצוות המסייע של הלייקרס גם מגוון מאוד. הוא כולל כמה שחקני הגנה טובים, כמה מומחי שלשות וכמה גארדים שיוסיפו כוח אש התקפי מהספסל. הגארדים ההתקפיים יוצרים את הצרות הכי טובות עבור פרנק ווגל: מאליק מונק, קנדריק נאן וטיילן הורטון-טאקר יושבים כולם על אותה משבצת של שחקן שישי. כולם צעירים מוכשרים, שני הראשונים ממש לא היו אמורים להיות זמינים בסכומים בהם חתמו בלוס אנג'לס, נאן היה אחד הרוקיס המובילים בליגה לפני שנתיים. הבעיה היא שיהיה קשה למצוא דקות לכל השלושה בקבוצה שכבר יש בה את ווסטברוק, סביר להניח שלפחות אחד מהשלושה ימצא את עצמו מתוסכל מתפקידו בקבוצה.

התקשה מאוד הגנתית בפלייאוף בשנים האחרונות. כרמלו אנתוני (צילום: GettyImages, Abbie Parr)

פרט לשלושת הגארדים האלה, השחקנים שחתמו הם וותיקים שרובם נמצאים מעבר לשיא, מה שמוביל לסימן השאלה הגדול של הסגל הזה. כי אחרי שמתפזר עשן ההחתמות, אלו עדיין ברירות מחדל. קשה למצוא בצוות המסייע של הלייקרס מישהו שניתן להרגיש בטוחים לגבי היכולת שלו לספק 20-25 דקות טובות למשחק מול יריבת פלייאוף איכותית.

עברו כמה שנים מאז שטרבור אריזה היה משמעותי בפלייאוף, ובשנה החולפת הוא נראה רע; כרמלו אנתוני התקשה מאוד הגנתית בפלייאוף בשנים האחרונות; דוויט הווארד לא יכול לשחק לאורך זמן לצד ראס ואנתוני דיוויס, הריווח יהיה מזעזע; מארק גאסול בשלהי הקריירה ובכלל לא בטוח שיחזור לקבוצה; לווין אלינגטון אין כמעט ניסיון פלייאוף ומעט הניסיון שלו לא מרשים, לא ברור אם הוא מסוגל לשמור על מישהו כיום; קנת' בייזמור מאוד לא יציב בקליעה ובקבלת החלטות; שלושת הגארדים מאוד לא מוכחים. ווגל יזדקק ל-20-25 דקות האלה לפחות מארבעה שחקנים מהרשימה הזאת. הוא כבר בנה קבוצת הגנה גדולה משחקנים שלא ידענו שהם כאלה פעם אחת, הפעם יהיה הרבה יותר קשה.

שדרוג לעומת קמבה ווקר של השנתיים האחרונות. דניס שרודר (צילום: רויטרס)

בוסטון

בוסטון לא כיכבה בימים הראשונים של השוק החופשי כמו שלוש האחרות בכתבה הזאת, אבל לאט ובטוח הייתה אחת הקבוצות העסוקות בקיץ הזה. בתחילתו הסלטיקס עברו מהפכה אמיתית, כאשר דני איינג' פרש לאחר 18 שנים בהנהלת המועדון, המאמן בראד סטיבנס החליף אותו בתפקיד ומינה את אימה יודוקה למאמן החדש.

בהמשך הייתה תחלופה לא זניחה גם בגזרת השחקנים, כאשר קמבה ווקר, אוון פורנייה וטריסטן תומפסון עזבו בעוד שדניס שרודר הגיע בהנחה גדולה, אל הורפורד חזר וג'וש ריצ'רדסון וכריס דאן הצטרפו לאחר עונות אבודות. שני האחרונים הם שחקני הגנה טובים עם יכולת יצירה משנית בהתקפה, ריצ'רדסון כבר היה שחקן משמעותי בליגה והדעיכה שלו לא ברורה, אולי בוסטון תתברר כסיטואציה הנכונה עבורם.

כמו כל הקבוצות שהגיעו רחוק בבועה, גם הסלטיקס חוו עונה קשה אחריה, עונה שבדיעבד כנראה הייתה קשורה גם לשחיקה של איינג' וסטיבנס. התוצאה היא שלא ממש סופרים כרגע קבוצה שכבר הגיעה פעמיים לגמר המזרח עם השחקנים הבכירים הנוכחיים. אבל אולי כדאי כן לספור את בוסטון. שרודר הוא שדרוג ביחס לקמבה של השנתיים האחרונות, הורפורד עדיין מספק יכולות מגוונות ומנהיגות שיש למעט מאוד שחקני פנים ובסגל של יודוקה יהיו כמה צעירים מבטיחים מאוד שנראים בשלים לקפיצת מדרגה נוספת.

סוף סוף יבצע את הקפיצה המיוחלת למועמד לגיטימי ל-MVP? ג'ייסון טייטום (צילום: GettyImages)

לסטיבנס יהיו גם אפשרויות לחזק את הסגל במהלך העונה, בין היתר בעזרת טרייד אקספשן די גדול. אחת הסיבות המרכזיות לעונה המאכזבת של בוסטון הייתה שג'ייסון טייטום לא ביצע את קפיצת המדרגה המיוחלת למועמד לגיטימי ל-MVP. בשבועות האחרונים של העונה, כולל בסדרה מול ברוקלין, הוא כבר נראה כמו השחקן הזה, ואולי הצעד הנוסף בסך הכל המתין שנה.

הימים האחרונים עמדו בסימן המשכיות. מרכוס סמארט והסנטר המוכשר רוברט וויליאמס קיבלו חוזים לא מוגזמים לארבע שנים, כאשר טייטום וג'יילן בראון כבר חתומים על חוזים ארוכים. יחד עם פייטון פריצ'ארד וארון נייסמית', שלאחר עונת רוקי וליגת קיץ מרשימות נראים כמו שחקני רוטציה טובים בהתהוות, יש לסלטיקס שישייה מבטיחה מאוד של שחקנים שחתומים לפחות לעוד שלוש שנים. חמישה מהם בני 24 ומטה.

בזכות רזומה הפלייאוף העשיר שלהם, קל לשכוח שטייטום ובראון בסך הכל בני 23 ו-24, בהתאמה, גיל שבו רוב השחקנים הבכירים רק מתחילים להיכנס לשיא הקריירה ויש להם עוד הרבה לאן להתקדם. בשנים האחרונות בוסטון נעה בין משאלה להצלחה עכשווית לבין בנייה עתידית, הבסיס הצעיר עשוי לכוון את סטיבנס להשתמש בנכסים השונים שלו - צעירים, בחירות דראפט, מקום שניתן לפנות מתחת לתקרת השכר, כדי להגיע לשיא בעוד שנתיים-שלוש, בתקווה שברוקלין ומיאמי המבוגרות יתחילו לדעוך עד אז. אם סופרסטאר צעיר יחסית יחפש טרייד בשנים האלה, בוסטון תוכל להיות אחד היעדים הבכירים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully