ההצגה הכי טובה בספרד: ריאל מדריד מספקת אקשן אינסופי

במסגרת ההצגה המרגשת באצטדיונה של לבנטה, גרמה המסירה של דייויד אלאבה לקארים בנזמה בדקה ה-5 לכל אוהד ריאל מדריד להתמוגג. היה זה כדור גאוני, בדיוק של מילימטר, שבנה יצר מצב התקפה מכלום - והחלוץ הצרפתי אכן הפיק ממנה את המקסימום עם הבישול לגארת בייל.

באופן כללי, התרומה ההתקפית של אלאבה מעמדת המגן השמאלי הייתה אדירה. הוא ניהל מהלכים רבים, נע לא פעם למרכז כדי ליצור יתרון מספרי, והיה מעורב גם בשער השיוויון של ויניסיוס שקבע 3:3. מצד שני, מבחינה הגנתית סיפק האוסטרי הופעה קטסטרופלית. הוא לא תמיד הספיק לחזור לעורף, החורים צצו בתדירות מדאיגה, כדור הרוחב של חורחה דה פרוטוס לשער השני של לבנטה הגיע הישר משם, והדובדבן שבקצפת היה "הבישול" האומלל לרובר אחרי הגבהה שגרתית של כדור חופשי, אשר כמעט עלה לריאל בהפסד.

הקיצוניות הזו אפיינה את ריאל כולה. קחו, למשל, את קאסמירו. הבישול לשער הראשון של ויניסיוס, בכדור עומק שטוח פנומנלי, היה אחד היפים בקריירה של הקשר הברזילאי והזכיר אפילו את צ'אבי אלונסו. מאידך, הוא קרס בהתמודדות עם ההתקפות המהירות של המארחת במחצית השנייה. לזכותו ייאמר שהוא לא קיבל סיוע חבריו, ודווקא במחצית הראשונה זה עבד טוב הרבה יותר בזכות איסקו.

כן, איסקו. ויניסיוס יגרוף, כמובן, את רוב הכותרות והמחמאות בזכות הצמד והכניסה הנהדרת כמחליף, אבל איסקו הוא נקודת האור הגדולה ביותר שהלבנים יכולים לזכור מהמשחק. האיש, שהפך בשנים האחרונות לסוג של שחקן עבר מיותר לחלוטין, קם לתחיה בזכות התפקיד החופשי שהעניק לו קרלו אנצ'לוטי. חסרונם של טוני קרוס ולוקה מודריץ' היטיב מאוד עם הספרדי, שהיה הכוכב האולטימטיבי על הדשא במחצית הראשונה. הוא לא רק דייק כמעט בכל המסירות וסחט הכי הרבה עבירות - הוא גם ביצע הכי הרבה תיקולים וניצח בהרבה הרבה מאבקים על הכדור.

בתקופתו של זינדין זידאן, הופעה כזו הייתה בגדר מדע בדיוני. זה לא סוד כי זיזו לא סומך על שחקנים שיכולים להזכיר לו את עצמו - לא רק איסקו נדחק בשיטתיות החוצה בסנטיאגו ברנבאו, אלא גם חאמס רודריגס. סגנון המשחק שלו מאורגן ומבוקר יחסית, ללא פליימייקר טבעי. לפי זידאן, היצירתיות אמורה להגיע בעיקר מהאגפים. איסקו איבד את הביטחון העצמי ואת חדוות המשחק, והתכוון לעזוב את ריאל בקיץ, אבל חזרתו של המנטור האהוב שינתה לחלוטין את התמונה.

כי הרי לאורך העונה שעברה נפוצו הדיווחים כי הספרדי מבוקש דווקא באברטון, אותה אימן אנצ'לוטי. האיטלקי היה הבוס הראשון של איסקו בריאל. למעשה, הקשר היה הרכש הראשון שלו בקיץ 2013, כאשר הוחתם ממלאגה תמורת 30 מיליון יורו על תקן היהלום החדש של הכדורגל הספרדי. הוא היה אז רק בן 21, וכל עתידו היה לפניו. שתי העונות הראשונות, עם אנצ'לוטי על הספסל, אכן היו חיוביות מאוד ברובן. 49 משחקים בהרכב היו לאיסקו בליגה לפני שהאיטלקי הועזב בקיץ 2015 - והוא אפילו לא התקרב לסטטיסטיקה הזו עם זידאן.

כעת הוא כבר בן 29, החוזה השמן שלו מסתיים בקיץ הבא, וריאל נתקלה בבעיה בניסיונותיה למכור אותו. ואז בא אנצ'לוטי והבהיר שהעזיבה בכלל לא רלוונטית. "איסקו הוא שחקן פנטסטי, ויש לי זיכרונות נהדרים ממנו", אמר האיטלקי עוד כאשר עבד בגודיסון פארק. עם שובו לבירת ספרד, קיימו השניים שיחה ידידותית, ואיסקו קיבל את ההבטחה לה המתין. הוא לא יהיה באנקר, כמובן, אבל יהיו לו הזדמנויות להוכיח את עצמו בתפקיד שהוא אוהב. לפיכך, אין שום סיבה לנדוד למחוזות אחרים. במהלך הקיץ, פרסם הקשר תמונות מאימוני הכושר שלו, כולל ריצות אחרות. הוא הגיע לפתיחת העונה כשיר כמו לפני שמונה שנים, עם משקל אופטימלי והמון רצון טוב. אתמול הוא הראה זאת - והתוצאה הייתה מעודדת. אפשר לומר שריאל הרוויחה שחקן חדש.

היה קצת מאכזב ולא הוגן מבחינת איסקו שהוא הוחלף מיד אחרי שריאל נקלעה לפיגור, במיוחד כי מרקו אסנסיו שנכנס במקומו לא הצליח להשפיע על המשחק כמוהו, אבל יש גם כאן סיבות לאופטימיות. זידאן נטה לשמור חילופים לדקות האחרונות, אבל אנצ'לוטי הגיב במהירות - ובכל הקשור לכניסה של ויניסיוס במקום אדן הזאר הוא פגע בינגו. באופן כללי, ריאל הפגינה גמישות מחשבתית בחלק הקדמי. כמו נגד אלאבס במחזור הראשון, היא יצרה מצבי הבקעה רבים ומגוונים, והלהיבה את האוהדים עם קצב נהדר.

היה זה משחק שובה עין, עם בנזמה במספר תפקידים בו זמנית. הארכת החוזה עד 2023 רק עשתה לו טוב - יעידו על כך שני שערים ושני בישולים במחזורי הפתיחה. אנצ'לוטי החזיר לעניינים את בייל, ונתן גם לו - כמו לאיסקו - להבין שהוא חלק אינטגרלי מהתוכניות. מתקבל הרושם כי בסגל הנוכחי לא יהיו אאוטסיידרים שנדחקים לשוליים. המאמן ידוע בגישתו החיובית, וזה הנכס החשוב ביותר שלו מאז הימים העליזים במילאן. זו הסיבה בגללה העדיף פלורנטינו פרס להחזירו, ויש סימנים חיוביים.

עם זאת, ההגנה צריכה להיבנות מחדש אחרי עזיבתם של סרחיו ראמוס ורפאל וראן, וזה תהליך שעשוי לקחת זמן. השיבוץ של אלאבה כמגן שמאלי הוא כנראה אילוץ לאור פציעותיהם של פרלאן מנדי ומרסלו, והאוסטרי עשוי להשתלב בעתיד במרכז ההגנה - אם כי הצלחתו לא מובטחת גם שם. השילוב של אדר מיליטאו עם נאצ'ו נראה בעייתי בשני המחזורים הראשונים, ומימין יקוו האוהדים כי דני קרבחאל יישאר בריא לאורך העונה.

בינתיים, העסק נראה כמו מסננת, וללבנטה הייתה הזדמנות להבקיע שערים נוספים, במיוחד אחרי ההפסקה. גם כך, היא כבשה שלישיה מול ריאל לראשונה בתולדותיה, וזה לא דבר של מה בכך. כל עוד העורף כה פגיע, מבטיחים משחקיה של ריאל המון אקשן בשני הצדדים, ורשתות רועדות. זה יהיה כיף לחובבי הכדורגל הניטרליים, במיוחד בליגה הספרדית שמתאפיינת בירידה מתמדת בממוצע ההבקעות. ריאל - ובמידה לא מבוטלת גם ברצלונה - חריגות בנוף, והן צפויות לשמר את רמת העניין.

אם במהלך העונה יצליח אנצ'לוטי לייצב את העורף מבלי לפגוע בקצב המשחק בחוד, ינצל את הסגל שעומד לרשותו עם רוטציות וחילופים, וימצה חלק ניכר מהפוטנציאל של איסקו, ויניסיוס, רודריגו ובייל, הרי שריאל תהפוך לפייבוריטית לזכייה באליפות. אם ההגנה תמשיך לקרטע, הלבנים עלולים לספוג גם לא מעט השפלות. בכל מקרה, משעמם זה לא יהיה. בהתחייבות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק