שבע שנים לתקרית בדרבי: החוק הוחמר, המשטרה נכנסה לתמונה - אבל ההרתעה מתה

נתונים בלעדיים חושפים כי ב-7 שנים שחלפו מאז הוחמרה הענישה בחוק איסור אלימות בספורט בעקבות פריצת אוהד הפועל לדשא ופיצוץ המשחק, פתחה המשטרה יותר תיקים שעניינם אלימות בספורט - אך סגרה למעלה מ-80% מהם. משפטנית: "הוכחה לסדר עדיפויות לקוי"

17/08/2021
ערן זהבי מדבר על התקרית עם אוהד הפועל תל אביב (צילום: יוסי ציפקיס. עריכת וידאו: קשת סידי)

בשנת 2008 חוקקה הכנסת את חוק איסור אלימות בספורט, במטרה להתמודד עם תופעה הקשה של האלימות בספורט, נוכח אירועים חוזרים ונשים של ביטויי אלימות וגזענות במגרשי הכדורגל והכדורסל בישראל.

בעקבות אירועי הדרבי התל-אביבי בשנת 2014 במהלכו פרץ אוהד הפועל לכר הדשא, פוצץ את המשחק, וניסה לתקוף פיזית את מי שהיה אז קפטן מכבי תל-אביב, ערן זהבי - הבינו המחוקקים כי לא די בחוק הקיימים. הם החמירו במעט את העונשים שניתן להטיל על מי שמורשע בעבירות לפי החוק, ואף הוסיפו סעיף ענישה מיוחד למי שמורשע במקרה של תקיפה שהתרחשה באירוע ספורט.

למרבה הצער, נתוני משטרת ישראל והפרקליטות שמובאים כאן לראשונה חושפים תמונה מדאיגה במיוחד ביחס ליכולת של מערכת אכיפת החוק ליישם בשטח את הוראות החוק, ולהביא לדין את מי שהופכים את מה שאמור להיות חוויה מהנה לכל המשפחה לשדה קרב.

עוד בוואלה!

ליגת העל: כל השינויים של חלון ההעברות, קיץ 2021, עד סגירתו

לכתבה המלאה
נתוני ההרשעות של עבירות אלימות אוהדים בספורט(צילום: ברני ארדוב)

מאז תוקן החוק לפני כ-7 שנים, נפתחו במשטרת ישראל 256 תיקים לפי חוק האלימות בספורט. מספר התיקים שנפתחו בכל שנה עלה בהדרגה במשך השנים, והגיע לשיאו בשנת 2019 עם 62 תיקים שנפתחו בשנה זו. בשנת 2020, עם התפרצות נגיף הקורונה ואיסור כניסת הקהל מגרשים, צנח שוב מספר התיקים שנפתחו לפי החוק, והגיע לשפל של 6 שנים.

מנגד, מגלים הנתונים כי 203 מהתיקים שנפתחו - כ-80% - נסגרו או נגנזו על-ידי המשטרה. נכון להיום, חוקרת המשטרה 3 תיקים בלבד שנפתחו בהתאם לחוק האלימות בספורט.

63% מהתיקים שנפתחו במשטרה מכוח חוק האלימות הספורט (161 תיקים) עוסקים באירועי תקיפה במקום בו מתקיים אירוע ספורט, עבירה שעל-פי החוק העונש המרבי עליה הוא עד שלוש שנות מאסר, אך 82% (131 תיקים) מהם כבר נסגרו או נגנזו. רק 17 תיקים שעניינם תקיפה במקום בו מתקיים אירוע ספורט הגיעו להכרעה שיפוטית במהלך 7 השנים האחרונות, אך מנתוני משטרת ישראל לא ניתן לקבוע כמה מהם הסתיימו בהרשעה או ענישה.

אז מה השתנה, בעצם? אוהדי הפועל תל אביב(צילום: אלי אשכנזי)

עוד מגלים הנתונים, כי משטרת ישראל פתחה רק 11 תיקים בגין התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, עבירה שהעונש עליה יכול להגיע עד שנתיים מאסר - אך אף לא אחד בשלוש השנים האחרונות. מבין 11 התיקים האלה, 9 נסגרו מחוסר ראיות, חוסר אשמה או קושי לאתר את העבריין, וה-2 הנותרים הגיעו להכרעה שיפוטית.

לדברי עורכת-הדין מעיין חיימוביץ המתמחה בדין הפלילי, מרצה ומכהנת במספר תפקידים בלשכת עורכי הדין "הנתונים מספרים את מה שאולי במערכות אכיפת החוק לא רוצים להדגיש, אבל אי אפשר להסתיר: אכיפת הסדר הציבורי ומניעת אלימות במגרשי הכדורגל והכדורסל פשוט לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של המערכת. מספר התיקים הנמוך היחסית שנפתח, וכמובן שהאחוז הגבוה של תיקים שנסגרו - מוכיחים כי במערכת עדיין לא הפנימו עד כמה חשובה האכיפה של החוק הזה בשביל להבטיח שגם נשים וילדים יוכלו להרגיש בטוחים במגרשים בישראל."

מרבית העבירות מכוח חוק האלימות בספורט מטופלות על-ידי התביעה המשטרתית, אך מעטות מהן בכל זאת מגיעות לפרקליטות, לרוב כעבירות נלוות לעבירות עיקריות אחרות. למרות זאת, מעניין לראות כי בכל 7 השנים האחרונות הגישה הפרקליטות 6 כתבי אישום בלבד שעניינם עבירות על-פי חוק האלימות בספורט - והשיגה הרשעה אחת בלבד, במסגרת תיק שבו סעיף העבירה הראשי בכתב האישום היה איסור הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט.

עוד עולה מהנתונים, כי בשנים 2018-2019 לא הגישה הפרקליטות ולו כתב אישום אחד שבו כללו סעיפי האישום עבירות מכוח חוק איסור אלימות בספורט, וכי ישנם 2 תיקים שעדיין מתנהלים בבית-המשפט בימים אלה.

  • ערן זהבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully