אחד האתגרים שעמם מתמודדות נשים רבות קשור בניהול הקריירה שלהן. חלקן אינן מודעות לעובדה שצריך לנהל את הקריירה, ובאופן מפתיע גם נשים מלאות אמביציה שכן עושות זאת, נעצרות בשלב מסוים ולא מצליחות להתקדם לתפקידי ניהול בכירים. אחת הסיבות היא הפער בין הכישורים המצוינים של הנשים לבין תפיסת הקריירה שלהן. אם יש משהו שניתן ללמוד מהתעמלות האולימפיות, זה איך לנהל קריירה שתביא להישגים. כי המתעמלות האולימפיות לא מתנהלות בקריירה, כמו נשים רבות אלא מנהלות אותה.
ומה ההבדל?
כדי להגיע להישגים גבוהים בקריירה ולעמדות בכירות לא פחות מכך, צריך לדעת קודם כל לאן אנחנו רוצות ורוצים להגיע. זוכרים את השאלה "מה תרצו להיות כשתהיו גדולים?" זה בדיוק זה. לרוב המתאמנות (וגם המתאמנים) די ברור מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, המדליסטית האולימפית אבישג סמברג אמרה: "תמיד רציתי להגיע לאולימפיאדה של 2020". ולינוי אשרם זוכת מדליית זהב להתעמלות אמנותית אמרה: "מגיל 12 אני מבינה שאני טובה, ואני מבינה שזה מה שאני צריכה לעשות".
כדי להגיע להישג, במקרה זה - האולימפיאדה ומדליות אולימפיות, צריך קודם כל לדעת שרוצים את זה, אחר כך, לעשות תכנית איך מגיעים לשם ואחרי שיש תכנית, ליישם אותה וזה ההבדל בין לנהל לבין לא לנהל. אז איך מנהלים קריירה?
- בשלב ראשון - חולמים. יש מי שהמילה חלום נשמעת עבורה גדולה מדי. אבל חלומות יכולים להיות מכל הסוגים. יש מי שחולמת על מדליה אולימפית ויש מי שחולמת על ג'וב מהסרטים. מה שבטוח זה שכל עוד חלום הקריירה לא ברור, לא ניתן יהיה להתקדם בה לשום מקום. וחלומות הם דלק מצוין כדי לשעוט קדימה - זוכי המדליות האולימפיות מוכיחים את זה הלכה למעשה.
- להשקיע ביכולות מקצועיות. כדי להתקדם, חשוב שנהיה מקצוענים וכדי להיות מקצוענים צריך כל הזמן להתפתח, ללמוד ולא פחות חשוב מכך, להקיף את עצמנו במומחים ומומחות שיעזרו לנו למנף את היכולות שלנו. ללינוי אשרם יש מאמנת איתה היא מתאמנת 9.5 שעות ביום, היא לוקחת שיעורי בלט, פיזיותרפיה ועיסויים. כל הדברים האלה מקדמים אותה ודוחפים אותה קדימה ובעיקר, מסייעים לה להצליח. בכל מקצוע יש את אנשי ונשות המקצוע שיכולים לדחוף אותנו קדימה, נשים רבות נוטות לא להשתמש בתמיכה מקצועית מסביב, בעוד שגברים אינם מהססים. מינוף קשרים בעזרת קבוצות נטוורקינג, ללמוד ממנטורים בארגון את המשחק הפוליטי, להסתייע באימון אישי כדי ללמוד להתבלט וגם להתגבר על חסמים, אפילו סטייליסט או סטייליסטית אישית זה מצרך מבוקש בקרב נשים קרייריסטיות. כל אלה הם תומכים שיכולים לקדם כל אחת בקריירה, רק צריך להשתמש בהם.
- זה לא נוח. בכל מערכות הבחירות האחרונות שהיו, דובר על כך שאין מספיק נשים בפוליטיקה ואכן, נשים רבות נמנעות מלבנות קריירה פוליטית מכיוון שהפוליטיקה הישראלית היתה עד היום קשוחה ובמילים לא עדינות, מטונפת. זה לא נוח, לא נעים ורבות בוחרות לא להכניס את עצמן לפוזיציה הזו. זו רק דוגמא אחת מני רבות לכך שנשים בוחרות לא להיכנס למקומות שיש בהם קושי, אולי בגלל התפקידים הנוספים שיש להן מעבר לעבודה, כמו ללדת ילדים ולשאת ברוב המקרים את תפקידי ניהול הבית. אולי הן מוותרות מראש, או מתחילות את הקריירה שלהן בשוק העבודה מתוך מחשבה שממילא הן תצטרכנה לעשות וויתורים והפסקות, אז למה להתאמץ?
- להקריב. כשמנהלים קריירה, יש הקרבות שצריך לעשות. לינוי אשרם שזכתה במדלית זהב להתעמלות אמנותית, מספרת שאין לה חיי חברה, לונה צ'מטאי סלפטר, חייבת לישון עשר שעות בלילה ועוד שעה וחצי בצהריים, לאחר אימונים מפרכים במהלך היום. קריירה היא דבר תובעני וחשוב לדעת שכדי להתקדם בה, צריך יהיה לעשות הקרבות, זה חלק מהעניין.
- איזון בית - עבודה. לונה צ'מאטי סלפטר ובן הזוג שלה שהוא גם המאמן שלה, שמו את הקריירה שלה במרכז מתוך החלטה מושכלת. נשים שמעוניינות לבנות קריירה ויש להן שאיפות, חייבות לנהל את השיחה הזו עוד בתחילת הקשר עם בן או בת הזוג, כדי שהכל יהיה ברור ומתוכנן. כשלא מדברים על הדברים - שם מתחילות הבעיות. לכן כדאי למנוע אותן מבעוד מועד.
וכמו במקרה של לונה צ'מאטי סלפטר חשוב לדעת שיש גם מהמורות בדרך וכישלונות, אבל אסור לנו לתת לזה לעצור אותנו. להיפך, אם נלמד איפה היה הכשל, נוכל להשתפר ולהמשיך לרוץ הלאה.
עינת וייסבורט היא מנכ"לית דרך אישה ויועצת אירגונית המתמחה בשיווין מגדרי