האוהדים יקנו בית"ריסט? חוגג צריך קודם כל לקנות את האוהדים

השקת ה"בית"ריסט v.i.p " ביום חמישי האחרון יצרה אנטיגוניזם כל כך גדול מצד אוהדי בית"ר ירושלים, שבמועדון לא בדיוק יודעים איך מתמודדים עם זה, במיוחד לאור העובדה שבשבועיים האחרונים, לאחר צירופי שחקני רכש, האנרגיות מול הקהל השתנו. השורה התחתונה היא מאוד פשוטה - משה חוגג, שמביא לא מעט כסף מהבית, רוצה שהקהל ייקח חלק גדול יותר בנטל, זה לגיטימי. גם דרישה של 1,250 שקל עבור מנוי ביציע מרכזי סבירה לחלוטין, אוהדים יכולים לעמוד בזה. השאלה היא רק הדרך והטיימינג בהם עושים את הדברים.

לחוגג כרגע אין מנדט מהקהל למהלכים גרנדיוזיים. הוא יצא למהלך משתלם עבור מי שיגיע עם ילד או שניים למגרש, הבעיה היא שצעירים, רווקים או סתם כאלה המגיעים לבד, חשים שאותם עושקים. אלה ששילמו 850 בפעם האחרונה בקיץ בו נרכשו עלי מוחמד, מיכאל אוחנה וליוואי גרסיה כשגדי קינדה היה חלק מהסגל, לא מבינים איך הפעם הם צריכים לשלם 1188 שקל פלוס 5 שקלים לכל משחק. על מה הם צריכים לשלם 50% יותר, בעונה בה פלייאוף עליון ייחשב הצלחה מסחררת עבור המועדון? ומה קורה אם חוזרים לעונת קורונה והמשחקים מתקיימים ללא קהל? האוהד לא קנה מנוי למשחקים, הוא קנה חברות במועדון אוהדים שמאפשרת לו לקנות כרטיס בזול, לא מגיע לו פיצוי? לאוהדים יש שאלות וכרגע אין תשובות.

אבל אלה לא רק הסכומים, אלא גם העניינים הטכניים והפרוצדוראליים. בתוך כל הדבר הזה, האוהד מתחייב לבית"ריסט, לא למנוי. אין קשר בין התשלום לבין המנוי, מי שרוצה להגיע למשחקים צריך לשלם בנפרד 5 שקלים בכל משחק. אחד היתרונות במנוי, מעבר למחיר, הוא הפשטות להימנע מכל הסרבול מסביב ופשוט להגיע למגרש ולהיכנס, ללא תהליכים מיותרים במהלך השבוע או לפני המשחק. אם כל ההשקה הזאת הייתה משווקת כאופציה בנוסף למנוי הכול היה נראה אחרת, אך ברגע שנמנע מהאוהד לרכוש מנוי במחיר אליו התרגל בעונה בה השאיפות הן מאוד צנועות, הדרך לאנטגוניזם קלה.

חוגג לא רוצה לעשות רע, הוא באמת מאמין שזה דבר נכון. הוא גם צודק בכך שאוהדי בית"ר צריכים לקחת חלק גדול יותר בנטל, אך לא בדרך הזאת. בעלי בית"ר תמיד מזכיר את כמות המנויים וההכנסות במכבי תל אביב ומכבי חיפה, אך בשני המקרים מדובר בתוצאה של מועדונים שגם בשנים הכי קשות, בקיץ השאיפה והרכש שנעשה היו במטרה להיאבק על אליפות, היציבות הזאת היא מה שגרמה לאנשים באופן קבוע לקנות מנויים ולהמשיך לתמוך במועדון.

בית"ר? הקבוצה שפלירטטה עם התחתית בעונה שעברה שואפת לנסות ולגרד פלייאוף עליון. היא לא משדרת שום שאיפות או מטרות הדומות למועדונים הגדולים, היא אפילו לא שמה את ידה על שחקן ישראלי בכיר כשהיו הרבה בשוק הקיץ, כזה שיכול להיות הפנים של השינוי. חוגג עצמו אמר שבעשר השנים הקרובות מכבי תל אביב ומכבי חיפה ייקחו אליפות, אולי אפילו באר שבע תצטרף. בית"ר לא שם, וכשאתה לא שם, אתה לא יכול ליזום דברים גדולים, במיוחד כשהקהל לא איתך.

זאת הייתה שנה מקצועית קשה לבית"ר. הפערים מהגדולות גרמו לאוהדים להתייאש, עסקת השייח' הביכה את המועדון, חוגג במלחמה עם לה פמיליה, גם המשחק עם ברצלונה, שהיה אמור להיות הדובדבן של המהלך הזה, בוטל. כרגע אין יותר מדי אוהדים שמאמינים לחוגג, ומנקודת המבט הזאת הוא צריך להסתכל על הדברים. צריך להתחיל לאט, לעשות דברים פשוטים, להחזיר את האמון ורק לאחר מכן, לאט ובטוח, לנסות וליזום דברים. אם רוב הקהל היה מאחורי חוגג ומאמין בו, גם הבית"ריסט v.i.p לא היה עושה כזה רעש. בסופו של דבר, הכול ענין של טיימינג. חוגג צריך לקחת צעד אחורה ולחכות לטיימינג המתאים למהלכים כאלה. לפני כן, הוא צריך להחזיר את האמון.

בית"ר סיימה ביום חמישי מחנה אימונים עם אופטימיות זהירה. מצד אחד, יש שביעות רצון גדולה מארווין קומאן והכניסה שלו לעניינים, יחד עם הרעב והמחויבות של השחקנים, אך אלה הרבה פעמים תחושות מבלבלות של הכנה. ייקח זמן להבין מה באמת שווה בית"ר הנוכחית, במיוחד נוכח העובדה שלא הבקיעה שער אחד במשחקי ההכנה.

גם הרכש של בית"ר הוא חידה גדולה, זה יכול להתפוצץ או לקרוס. שלושה ישראלים שירדו ליגה צורפו, הם רעבים להילחם על הקריירה, אך גם איבדו לא מעט ביטחון. שני זרים שהוחתמו הם פוטנציאל לחזור לעצמם ולהיות איכותיים בליגה הזאת, אך עדיין מדובר בשניים שלא פגעו בשנתיים האחרונות.

בסופו של יום, בית"ר בנתה איזשהו מרקם עם תלות אדירה ברעב שיחזור לג'סי ובואצ'י פלוס הבלם הזר שיצורף. בית"ר שמה הכול עליהם, הם הסיכוי והם הסיכון. בנוסף, היא תהיה חייבת לעבות את הסגל בעוד בלם וקשר ישראלים ולקוות שקומאן יוציא מהשחקנים בליגה את האנרגיות שהוציא בהכנה.