אנגליה עדיין סוערת מההפסד בגמר היורו לאיטליה, ואומנם רבים טובים מביעים תמיכה בשחקני הנבחרת ומודים להם על הטורניר החיובי והמוצלח ועל הלחימה והכבוד שהחזירו לכדורגל המקומי - אבל באנגליה ממשיכים להתעסק בפן השלילי סביב הגמר.
הדבר הראשון הוא כמובן הפנדלים והסוגיה סביב הבועטים. אתמול ניתחו לעומק באנגליה את ההחלטה של המאמן גארת' סאות'גייט לתת דווקא למחליפים הקרים מרכוס רשפורד וג'יידון סאנצ'ו לבעוט, ולאחר מכן לבוקאיו סאקה הצעיר לבעוט את הפנדל החמישי.
ב"דיילי מייל" מפרסמים היום (שלישי) ש"שחקני נבחרת אנגליה היו בשוק מההחלטה של סאות'גייט לתת לסאקה בן ה-19 לבעוט את הבעיטה החמישית והמכריעה... השחקן היה בספק להיכנס לסגל של אנגליה לטורניר, ועדיין הועדף לבחור את הבעיטה המכריעה לפני שחקנים כמו סטרלינג או גריליש... השחקנים היו בהלם שבחור צעיר כזה הוצב בעמדה שכזאת, להכריע את גורל הנבחרת אחרי 55 שנה בלי תואר".
ז'וזה מוריניו ורוי קין תהו למה הוותיקים לא בעטו, ואף ביקרו אותם שלא לקחו אחריות. ג'ק גריליש הגיב בזעם וצייץ "רציתי לבעוט!" אבל טען שהמאמן היה זה שבחר אחרים. כעת ב"דיילי אקספרס" טוענים ש"גריליש הפנה את האשמה על המאמן".
בנוסף, באנגליה עדיין נסערים מהפריצה הגדולה לוומבלי לפני הגמר, כשאלפי אוהדים פרצו את הגדרות, דחפו מאבטחים ונכנסו למשחק הגמר בלי כרטיסים, התיישבו על המעברים ויצרו גם מפגע תברואתי (צפיפות אסורה בקורונה) וגם סכנה אמיתית לאור חסימת המדרגות.
הדבר יצר עוול לרוכשי הכרטיסים, שרבים מהם גילו שהכיסאות שלהם נתפסו על ידי אוהדים פורצים, וב"דיילי מייל" אף מדווחים ש"בני המשפחות של השחקנים סיפרו שהם בטראומה אמיתית מהקרבה לאוהדים הפורעים, ושעבר עליהם סיוט עם רגעי פחד אמיתיים". ב"מייל" נכתב ש"תמוה למה כולם מדברים על הפנדלים, אבל מחדל שכזה עובר בהשלמה".
ב"גרדיאן" נכתב ש"התשוקה האנגלית הראתה את הצד המכוער שלה... ההתרגשות לפני המ/שחק הייתה הרבה יותר מסוכנת מהאכזבה שאחרי ההפסד. הציפייה העליזה של אנגליה הייתה מטרידה. וומבלי ביום ראשון אחר הצהריים היה מקום נטול חוק. משעות הבוקר המוקדמות הייתה רפיון, שגרם לתחושה זדונית. כך היה גם באזורים רבים אחרים במדינה: ריקודים בעירום, כוסות בירה מושלכות באוויר, שירה קולנית - הכל נראה בין נהנתנות מאושרת לעבריינות אלימה".