כל אוהד ספורט יודע שלפעמים הקבוצה שלך מנצחת, ולפעמים היא מפסידה. אבל להפסיד פעמיים באותו ערב, לאותה יריבה, כאשר אחד מאותם הפסדים הופך לאירוע בלתי נשכח ומשנה את ההיסטוריה של שני המועדונים המעורבים ואולי של ליגה שלמה - זה כבר משהו שלא נתקלים בו בכל יום.
פיניקס סאנס ומילווקי באקס יוציאו הלילה (בין שלישי לרביעי) לדרך את סדרת גמר ה-NBA ולמרות שעל פניו לא מדובר בשתיים שנחשבות ליריבות מסורתיות או גדולות במיוחד בליגה, הרי שהן קשורות זו לזו כבר למעלה מחצי מאה והכל בגלל מטבע של 50 סנט.
ב-19 במרץ 1969 ניצחה מילווקי 110:117 את פיניקס במשחק שנערך באריזונה, אלא שהדרמה האמיתית התחוללה כ-4,000 קילומטר משם, במשרדו של קומישינר ה-NBA באותה עת, ג'. וולטר קנדי. בתחילת אותה עונה, הליגה גדלה ל-14 קבוצות, עם הצטרפותם של הסאנס והבאקס וכפי שקורה לא פעם לקבוצות חדשות, שתיהן התקשו להבריק.
בשלב זה, כמה ימים לפני תום העונה הסדירה, כבר היה ידוע שפיניקס תסיים עם המאזן הגרוע במערב (היא ניצחה לבסוף רק 16 משחקים מתוך 82) ומילווקי עם המאזן הגרוע במזרח (סיימה ב-55:27). באותם ימים עוד לא הומצאה שיטת הלוטרי ועל פי הכללים, שתי הבחירות הראשונות הלכו אוטומטית לשתי הקבוצות שסיימו במקום האחרון. הדרך להכריע ביניהן? הטלת מטבע במשרדו של הקומישינר. הפרס שחיכה לזו שתבחר ראשונה בדראפט 1969? וואו, חתיכת פרס.
יום לאחר הטלת המטבע, 25 נקודות של לו אלסינדור הובילו את UCLA לניצחון קשה על דרייק בחצי גמר טורניר המכללות. יומיים לאחר מכן, הפנומן סיים עם 37 נקודות וסחף את הקבוצה מקליפורניה לתואר שלישי ברציפות. לכולם היה ברור שהאיש שיהפוך בעתיד לקארים עבדול ג'באר ולאחד משחקני הכדורסל הטובים בהיסטוריה יהיה זה שייבחר ראשון. השאלה הייתה רק מי תזכה לבחור בו.
ג'רי קולאנג'לו, האיש שהנהיג בשנים האחרונות את נבחרת ארצות הברית בכדורסל ומי שזכה בעברו לא פחות מארבע פעמים בתואר "מנהל השנה ב-NBA", עזב את שיקגו בולס ועבר בתחילת אותה עונה לקבוצה החדשה בפיניקס, שם מונה בגיל 29 בלבד לג'נרל מנג'ר הצעיר בתולדות הספורט האמריקאי.
לקראת הטלת המטבע, הוא הרגיש שהוא רוצה שגם הקהל החדש של הסאנס יהיה מעורב ופרסם בעיתון סקר שהזמין את האוהדים לעזור לו להחליט: האם לקרוא Heads (עץ) או Tails (פלי) כשהמטבע נזרק לאוויר. "51.2 אחוז מהמשיבים הלכו עם Heads", נזכר קולאנג'לו בראיון שנערך עמו ב-2018, עת הסאנס חגגו 50 שנים של תסכול והיו בעיצומו של עוד תהליך בנייה שנראה אז עגום וחסר תוצאות לחלוטין.
אז בשיחת הטלפון המשולשת, עם הקומישינר קנדי ונציגי הבאקס, קולאנג'לו אכן קרא "Heads". קנדי זרק את המטבע ביד ימין, תפס אותו באותה יד ואז הפך אותו על גב היד השנייה והכריז: "Tails, הבאקס ניצחו". צעקות שמחה נשמעו מצד אחד של הקו, בעוד הסרטון שהנציח את הפנים ההמומות של קולאנג'לו והמאמן ג'וני קר השבורים הפך לקאלט של דיכאון בקרב אוהדי פיניקס לאורך השנים.
"זה היה רגע שפשוט ריסק אותי", הודה קולאנג'לו באותו ראיון. "תחשבו על התנועה הקטנה הזו של הפיכת המטבע, ועל כל מה שהיא ייצגה מאז. זה היה הפסד טראומטי. נכנסתי לרכב ונסעתי ברחבי פיניקס במשך שעות, בניסיון לחשוב מה הלאה. בסופו של דבר, הגישה שלי הייתה שעכשיו פשוט נצטרך להוכיח את עצמנו בדרך הקשה יותר".
וזו אכן הייתה דרך קשה יותר. הרבה יותר קשה. כי אחרי שהבאקס בחרו כצפוי בקארים, נאלצה פיניקס להסתפק בניל ווק. הכוכב היהודי של אוניברסיטת פלורידה היה שחקן לא רע. הוא שרד ב-NBA שמונה עונות, אותן סיים עם 12.6 נקודות ו-7.7 ריבאונדים בממוצע, אבל הוא "אף פעם לא היה סנטר שבאמת התאים לרמה של הליגה", כפי שאמר בראיון ללוס אנג'לס טיימס האיש שהקים את הסאנס, ריצ'רד בלוך.
אחרי חמש עונות בפיניקס נשלח ווק בטרייד לניו אורלינס ג'אז ומשם לניקס (שם הפך לצמחוני והוריד 10 ק"ג ממשקלו), לפני שעבר לשחק שנה אחת במדי ונציה האיטלקית. ואז, ב-1978, הוא הגיע להפועל רמת גן. אלו היו ימי הזוהר של האורדונים, שהיו אז הקבוצה השנייה בטיבה בישראל ונהנו משירותיו של ווק במשך שלוש עונות. "בסוף שנות ה-60, הוא הוביל את ה-NCAA בריבאונדים ואני באחוזים מהשדה, ובסוף הגענו לאותה קבוצה בישראל", מספר חברו לקבוצה ואגדת העבר של הפועל רמת גן, סטיב קפלן. "הוא אף פעם לא דיבר איתנו על הטלת המטבע ההיא".
אביגדור מוסקוביץ, שחלק עם ווק את הפרקט ברמת גן, נזכר: "הוא היה ה-שחקן, מספר 1. כל ההתנהלות שלו, הגישה לכדורסל, הכל היה אחרת. הוא היה כמו המאמן שלנו, מנוסה וחכם, תמיד השקיע באימונים וכיוון אותנו. כשהייתי מסמן תרגיל, דבר ראשון הייתי מחפש אותו. הוא גם היה איש מאוד צנוע, קנה ואן וישן בתוכה ליד כפר המכביה. לא רצה לקחת דירה".
בסופו של דבר, ווק פרש ב-1981 וחזר לגור בפיניקס. כמה שנים מאוחר יותר התגלה לו סרטן בעמוד השדרה והוא הפך לנכה ואף החל לשחק כדורסל כסאות גלגלים. ב-1990 הוא הוכתר על ידי נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש האב, בתור "ספורטאי כסאות הגלגלים של השנה". קפלן לא הופתע: "הוא היה חכם מאוד והבין את המשחק מצוין, וזו התכונה הכי חשובה בכדורסל כסאות גלגלים, אז בטח שהוא היה מצוין בזה". ב-2015, אחרי כמה שנים בהן ניהל את ארכיון התמונות של הסאנס, הלך ווק לעולמו בגיל 67 בלבד.
הקריירה של ווק הייתה ראויה לכל הדעות והוא עצמו טען בראיונות שונים שהוא תמיד היה גאה בכך שנבחר שני אחרי קארים עבדול ג'באר אבל כאמור, הוא לא היה קארים עבדול ג'באר. הסאנס הצליחו אומנם להגיע לגמר ה-NBA כמה שנים אחרי אותה הטלת מטבע גורלית (ב-1976), אבל דשדשו לא מעט זמן ועדיין מחפשים את האליפות הראשונה שלהם.
קארים לעומת זאת, הקפיץ כבר בעונתו הראשונה את מילווקי מ-27 ל-56 ניצחונות תוך שהוא נבחר לרוקי העונה. בשנה שלאחר מכן הצטרף אליו אוסקר רוברטסון והשניים הובילו את הקבוצה מוויסקונסין לאליפות היסטורית אחרי עונה אימתנית (מאזן 16:66, ו-2:12 בפלייאוף). קארים עוד הספיק לסחוף את מילווקי לעוד גמר NBA ב-1974 (הפסד במשחק שביעי לבוסטון) לפני שדרש לעזוב ללייקרס בטרייד והותיר את הבאקס שבורים למשך שנים ארוכות, אולי עונש קוסמי קטן על הנס שאירע להם.
ועכשיו, כשנותרו רק שתיים במירוץ, זה שוב מילווקי נגד פיניקס. הפעם לסאנס יש שליטה על גורלם, מעבר להחלטה האם לבחור צד אחד של המטבע או את השני. מילווקי מצוידת גם הפעם בשחקן גבוה וכביר, יאניס אנטטוקומפו שיקווה להיות כמה שיותר כשיר. בצד של פיניקס לא חסרים סיפורים ובראשם כריס פול כמובן, אבל מעל הכל, זו יכולה להיות סגירת המעגל המושלמת עבור אחד המועדונים הכי חסרי מזל בספורט האמריקאי.