מחקר חדש קבע שנוכחות קהל במגרשי כדורגל בישראל לא משפיעה על יתרון הביתיות

נוכחותו של קהל במשחקי כדורגל וכדורסל בישראל משפיע ברמה נמוכה על הקבוצות, ממצא מפתיע זה עולה ממחקר חדש שנערך לאחרונה על ידי חוקרים במכללה האקדמית תל-חי. "יתרון ביתיות" בספורט הוא מונח שמתאר את הביצועים הטובים יותר שמציגים ספורטאים או קבוצות כאשר הן מארחות את התחרות.

לדוגמה, בליגה סטנדרטית שכוללת משחקי בית ומשחקי חוץ, לרוב בין 55% לבין 60% מהנקודות יושגו על ידי הקבוצות הביתיות. יתרון זה, שנמדד בכל ענפי הספורט ובכל הרמות כבר למעלה מ-100 שנים, הוא תופעה שזכתה לתשומת לב מחקרית רבה אך עדיין לא ברור לגמרי מה גורם לה. אחת התפיסות הרווחות היא שהקהל הביתי הוא זה שמייצר את האפקט, לרוב באמצעות תמיכה ועידוד של הקבוצה הביתית. למרות ההיגיון שמצוי ברעיון זה, הבחינה המחקרית היא מורכבת מכיוון שיש הרבה מאוד גורמים נוספים שעשויים להשפיע (פסיכולוגיה, מזג אוויר, טקטיקות ועוד).

האתגר המתודולוגי הזה נפתר כמעט לחלוטין בתקופת הקורונה; בשל מגבלות תנועה שהתחייבו בתקופת מגיפת הקורונה, תחרויות ספורט רבות נערכו ללא קהל. כלומר, כל התנאים נשארו דומים, מלבד היעדרות של הקהל. מצב זה אפשר למדוד את שיעור היתרון הביתי לפני ובמהלך הקורונה ולבחון למעשה את התרומה הישירה של הקהל. במהלך השנה האחרונה פורסמו מספר מחקרים, בעיקר על כדורגל אירופאי ומצאו ממצאים סותרים, מה שמעיד על החשיבות התרבותית של השפעת הקהל.

במחקר שערכו ד"ר אור לונטל, פרופ' גרשון טננבאום ותומר חזות, מהחוג לחינוך גופני במכללה האקדמית תל-חי, בדקו החוקרים את התופעה הזאת בספורט הישראלי. לשם כך הם בחרו 4,030 משחקי כדורגל וכדורסל מהליגות הבכירות בישראל, מתוכם 441 שנערכו במהלך 2020 בהיעדרות מוחלטת של קהל. ממצאי המחקר מצביעים על כך ששיעור היתרון הביתי לא השתנה באופן מובהק. במילים אחרות, נוכחות הקהל לא השפיעה על שיעור היתרון הביתי.

בניגוד לתפיסות המקובלות בקרב האוהדים, השחקנים, המאמנים והפרשנים, קהל ביתי בישראל משפיע ברמה נמוכה בלבד על תפקוד הקבוצה הביתית, קבוצת החוץ או השופטים. במגוון היבטים אחרים שנבדקו, נמצא שיש קשר בין איכות הקבוצה (המיקום שלה בסוף השנה) ובין שיעור היתרון הביתי שלה. כך שקבוצות טובות יותר שומרות טוב יותר על שיעור היתרון הביתי שלהן, עם קהל ובלי קהל.

לדברי החוקרים: "לממצא זה משמעויות תיאורטיות ויישומיות רבות. בהיבט התיאורטי, אנו למדים שבהקשר הישראלי כנראה שיש דברים חשובים יותר אשר יוצרים את יתרון הביתיות, למשל פסיכולוגיה או טריטוריאליות. בהקשר היישומי, יש לממצא כזה מגוון השלכות ניהוליות וספורטיביות הקשורות לתפקיד הקהל ותרומתו לקבוצות ספורט. למשל ניתן להקצות יותר כרטיסים לאוהדי קבוצת החוץ ללא חשש לפגיעה ספורטיבית בקבוצה הביתית".

כמו כן, אפשר להתמקד בהיבטים תכנוניים ופונקציונאליים של האצטדיון ושל ניהול הקהל בעיקרו הנאת האוהדים ללא חשיבות בתרומה שלהם באמצעות נראות, בסאונד או במיקום. בהקשר הספורטיבי, ההבנה כי הקהל לא משפיע רבות על התוצאה עשויה להוביל לשינוי בטקטיקות משחק ובהיערכות הפסיכולוגית של השחקנים. לחילופין, ההכרה כי לקהל תרומה מינורית עשויה להדיר את רגליהם מהיציעים שכן חלק מהגעתם למגרש מבוססת על התרומה הנתפסת שלהם להישגים".