לאחר שהפסידה שני משחקים רצופים ללוס אנג'לס לייקרס ומצאה עצמה בפיגור 2:1 בסדרת הסיבוב הראשון, היו שחשבו שפיניקס תרים ידיים. מאז הסאנס סופרים כבר חמישה ניצחונות רצופים - שלושה על האלופה היוצאת ושניים על דנבר, שהעלו אותה ל-0:2 מהדהד בסדרת הסיבוב השני. ואלה לא רק הניצחונות עצמם - שימו לב למספרים: 8 הפרש על הלייקרס, 30 הפרש על הלייקרס, 13 הפרש על הלייקרס, 18 הפרש על דנבר ו-25 על דנבר.
"זו היתה אחת המחציות ההגנתיות הכי טובות שלנו השנה, מול קבוצת התקפה מעולה", התמוגג מונטי וויליאמס, לאחר שקבוצתו ספגה 42 נקודות בלבד במחצית הראשונה. "היינו מעולים במאמץ שהפגנו ובתקשורת אחד עם השני. קיבלנו תרומה מכל השחקנים". ואכן - שישה כאלה קלעו בספרות כפולות, ועשרה שחקנים קלעו 7 נקודות או יותר. "יש פה חבורה לא אנוכית", הוסיף המאמן. "כולם מוכנים לעזור אחד לשני, זה ה-DNA של הקבוצה שלנו".
עם כל הכבוד לשחקני המשנה שתרמו וממשיכים לתרום, הסיפור היה כריס פול: לאחר שנפצע בסיבוב הראשון סיפק הרכז הבלתי נגמר הופעה מופלאה של 17 נקודות, 15 אסיסטים ו-0 איבודים. השחקן האחרון שמסר 15 אסיסטים או יותר מבלי לאבד ולו כדור אחד בפלייאוף היה אותו פול, ב-2014, במדי לוס אנג'לס קליפרס. בסך הכל, נרשמו עשרה משחקים כאלה בפלייאוף מאז 1977/78 - ופול אחראי לשלושה מתוכם.
"זה כמעט בלתי נתפס", התמוגג דווין בוקר, שהוביל עם 18 נקודות, "אבל בשביל כריס פול - זה פשוט מה שהוא עושה. הוא גורם לזה להיראות נורמלי". וויליאמס הוסיף ואמר: "אני אף פעם לא מפקפק בו, הוא הצליח בכל מקום שהיה בו, הוא קורע את התחת, וכן, הוא בן 36, אבל הוא עושה כל כך הרבה דברים. אני אסיר תודה שהוא חלק מהקבוצה הזו, הוא מנהל את המשחק יותר טוב מכל שחקן שראיתי. יש לו את היכולת להשתמש בכישורים שלו כדי לשפר את כולם, ואז להשתלט על המשחק ברגעים המכריעים".
הרכז עצמו, שעומד כעת על 26 אסיסטים מול איבוד אחד בשני המשחקים בסדרה, ועל 2:38 בשלושת משחקיו האחרונים בפלייאוף, הצטנע והחמיא לחבריו שקלעו 18 מ-38 מחוץ לקשת: "מעולם לא הייתי בקבוצה בה כולם יכולים לקלוע ככה. לא צריך לעבוד קשה כדי למצוא שחקן ספציפי. יש לנו חדר הלבשה נהדר שמבין את גודל המעמד"
ומנגד, ההגנה של דנבר שוב לא הופיעה, לצערו של מייקל מאלון העצבני. "הרמנו ידיים, וזה משהו שאתה אף פעם לא רוצה לראות", אמר מאמן הנאגטס. "אני מקווה שבמשחק השלישי לכל הפחות ניתן כל מה שיש לנו. זה מאוד מאכזב, בלשון המעטה. ראיתי קבוצה אחת שרוצה להיות כאן, ששיחקה מתוך כוונה, ואחת ששיחקה ללא כל דחיפות. בגלל זה הם בעטו לנו בתחת. זה היה מביך מאוד עבור כולם. הקהל צעק שזה הולך להיגמר בסוויפ, ואם נשחק ככה בבית, זו תהיה סדרה קצרה מאוד".
ניקולה יוקיץ', במשחקו הראשון כ-MVP, לא הסכים עם מאמנו: "אני לא חושב שהרמנו ידיים. כשאתה מפסיד בהפרש כל כך גבוה לעתים אתה מוריד את הראש, אבל לא הרמנו ידיים. אני לא הרמתי ידיים".
וויל בארטון, שחזר לראשונה מאז ה-23 באפריל, סיפר שהשחקנים ערכו שיחה בינם לבין עצמם לאחר ההפסד במשחק הראשון: "לא איכנס לפרטים, אבל דברים נאמרו. זה לא רלוונטי כרגע, צריך לשחק כמו שצריך במשחק השלישי ולנצח".