רוג'ר פדרר הודיע אתמול (ראשון) שהוא פורש מרולאן גארוס לפני שמינית הגמר מול מתאו ברטיני ובעקבות הניצחון הקשה מול דומיניק קופפר. השוויצרי, שבאוגוסט יחגוג 40, עשה את זה כדי להתכונן ולהכין את הגוף שלו טוב יותר לווימבלדון. רוב התגובות לכך היו של הבנה, בעיקר לאור המעמד הבלתי מעורער של השוויצרי, אבל היו גם כאלה שביקרו את ההחלטה.
טניסאי העבר פטריק מקנרו אמר: "זה לא נראה טוב כשאתה פורש מטורניר באמצע. זה דבר אחד אם אתה נוקע את הקרסול בצורה רעה ומסיים את המשחק רק בזכות האדרנלין. דברים כאלה קורים. אבל זה דבר אחר אם אתה מגיע לטורניר כשאתה יודע שככל הנראה לא תהיה מסוגל לסיים אותו. רוג'ר לא יכול לצפות שהוא ישחק ברולאן גארוס ולא יצטרך להקריב שום דבר מבחינה פיזית במשך שלושה או ארבעה משחקים. זה בלתי נמנע. הוא מנסה להגיע מוכן לווימבלון ואני מאמין שהוא עשה את זה. הרבה אנשים יגידו שהוא רוג'ר פדרר ומותר לו לעשות מה שהוא רוצה, הוא הרוויח את הזכות הזו, ואני מבין את זה, אבל עדיין לא אוהב את זה".
פול מקנמי, שבעבר ניהל את אליפות אוסטרליה הפתוחה, צייץ: "אתה לא בחנות ממתקים, שאתה יכול לבחור באיזה משחקים אתה משחקים כי הפעולות שלך משפיעות על אחרים ועל הטורניר".
המדורג שני בטורניר דניל מדבדב, שעלה לרבע הגמר וישחק שם מול סטפנוס ציציפאס, אמר: "לא אעביר ביקורת על רוג'ר פדרר. הוא בן 39 ולא שיחק הרבה השנה. הגוף שלו סובל. המטרה שלו היא ווימבלדון, שם תמיד יהיה לו את הסיכוי הכי טוב, גם כשיהיה בן 50". הרוסי המשיך ואמר: "מצד שני יש את דומיניק קופפר, שהפסיד לו, ובטח מאמין שהוא היה יכול לעשות משהו בהמשך הטורניר. אבל טניס הוא אכזרי, אם קופפר חושב שהוא יכול היה לעשות משהו בסיבוב הבא, הוא היה צריך לנצח את רוג'ר. ככה זה בטניס".
טניסאי העבר והמנהל של הטורניר גי פורז'ה אמר בהודעה הרשמית: "הטורניר מצר על הפרישה של רוג'ר פדרר, שנלחם במשחק מול דומיניק קופפר בצורה מדהימה. כולנו התרגשנו ושמחנו לראות את רוג'ר בחזרה בפריז וכמובן לראות אותו משחק שלושה משחקים ברמה גבוהה. אנחנו מאחלים לו בהצלחה בהמשך השנה".
אנדי מארי הגיב לצייצן שביקר את ההחלטה של פדרר וכתב: "בכדורסל, כדורגל וכו' שחקנים שחוזרים מפציעה מקבלים מספר דקות מועט כדי לבנות מחדש את הכושר שלהם. בטניס אין לך את הלוקסוס הזה של לשחק רק מערכה אחת במשחק הראשון שלך ואז שתיים וכו'. זה די מסוכן לשחק יותר ממשחק אחד של ארבע שעות ברציפות בטורניר השני שלך אחרי 18 חודשים בחוץ, אז בשבילי זה הגיוני. אתה צריך להעריך את הדברים לפי איך שהגוף שלך מרגיש, אורך המשחקים וכו'. זו החלטה הגיונית בסך הכול".