20 שחקנים שונים לבשו העונה את מדי הפועל ירושלים. 12 מהם זרים. וזה לא כולל עוד שניים שהגיעו בקיץ לטורניר ההשלמה של ליגת האלופות מהעונה שעברה. ועוד שניים שחתמו, אך שוחררו מבלי לשחק. וכל זה בשביל מה? בשביל 21 ניצחונות בכל המסגרות, לעומת 23 הפסדים. האחרון שבהם, כנראה, ניקז לעצמו את כל החודשים האחרונים: במשחק ההישרדות שלהם ברבע גמר הפלייאוף, האדומים שמטו יתרון ביתי של 23 נקודות על גלבוע/גליל, הפסידו 91:89 וייצאו לפגרה מדוכדכים ומהורהרים.
"האמת היא שהייתי מעדיף שנפסיד ב-30 הפרש מאשר לחוות את שברון הלב הזה", אמר כריס קרמר. "יש תחושה מרה-מתוקה. הגיע לנו להגיע למשחק אחד נוסף, ולהילחם על המקום בחצי הגמר. הלוואי שהיה לי הסבר איך איבדנו 23 נקודות יתרון. יכול להיות שסבלנו מעייפות בגלל הסגל הקצר, אבל כשאתה מפסיד בצורה כזו, זה סתם נשמע כמו תירוץ. היינו צריכים לשלוט במשחק"
בנוגע לעונה כולה, וליכולתו האישית המאכזבת, הוסיף הרכז: "כל העונה הזאת הייתה רכבת הרים. היינו יותר למטה מאשר למעלה, ובסופו של דבר אני גאה בחבורה הזאת. אני מכבד את השחקנים שהחליטו לעזוב. הגענו לפלייאוף עם הגב לקיר, ונותר לנו רק להילחם. הצניחה שלנו הייתה דרסטית. עם הקורונה, והמלחמה, וכל מה שכולם עברו בחיים האישיים בגלל זה, היה קשה. זו הפעם הראשונה שהיו לי שלושה מאמנים בעונה אחת, והתפקיד של כל אחד השתנה כמה פעמים. הייתי צריך להיות טוב יותר".
עידן זלמנסון התאמץ לאתר את מחצית הכוס המלאה. "ההפסד מבאס, אבל אני סופר גאה בשחקנים ובמאמנים.", הוסיף הסנטר. "באנו הכי מוכנים שיש. כולם יודעים שאנחנו קצרים, וזו מנגינה שחוזרת על עצמה, אבל שמנו הכול על המגרש, ואין לי טענה לאף אחד. היה לנו קשה להרים את עצמנו אחרי המשחק הקודם [85:58 בגן נר]. הבטחנו לעצמנו שגם אם נפסיד הפעם, לפחות ירגישו אותנו. והרגישו אותנו. לא היה להם קל.
"העונה הזאת הייתה קשה מאוד, אבל כולנו הרגשנו שאנחנו מתחברים לקראת סופה", סיפר הסנטר, "ואז הגיעה הלחימה והכול התפספס. הטעם חמוץ. אני לא יודע איפה אהיה בעונה הבאה. ניקח כמה ימים לנוח ולעכל את העונה הזאת, ונתחיל לעבוד. הפועל ירושלים זה מועדון גדול. אנשים יודעים מה הם עושים, וכולנו נפיק לקחים כדי להיראות יותר טוב, כל אחד איפה שהוא יהיה".
המאמן יונתן אלון נשאל אם הוא מצטער בדיעבד שלקח את התפקיד, אך הכחיש וחזר ליום שבו החל את תפקידו: "כשקיבלתי את הקבוצה, היא הייתה בדיכאון. חשבתי שאם אצליח בעשרת הימים הראשונים להפוך את מצב הרוח, אז דברים יכולים לקרות. וזה מה שקרה. האווירה הפכה להיות קצת יותר טובה, ואחר כך התחלנו לשחק יותר טוב ולנצח. הנחתי שתהיה עלייה לקראת הפלייאוף, אבל אז עזבו אותנו ארבעה שחקנים והכול השתנה".
ומבין כל החבורה הזאת, היחיד שעשוי להישאר בעונה הבאה הוא סולימאן בריימו. "זה היה מסע מטורף", טען הניגרי. "הפגנו הרבה לב ואופי, ולמרות שזה לא נגמר כמו שרצינו, חשוב לנו שלא הפסקנו להילחם. נתנו את כל מה שהיה לנו. אני אשמח להישאר בישראל. היה לי ולמשפחתי טוב כאן. אני לא יודע מה יהיה. אני רק מקווה שיודיעו לי בקרוב, כך שלא אצטרך לארוז יותר מדי דברים"...
לבריימו היה חשוב להביע את דעתו בנוגע לזרים שעזבו את ישראל במהלך הלחימה בעזה, ולא שבו. "ההחלטה להישאר הייתה קשה מאוד עבורי. שמעתי שאמרו דברים שליליים על השחקנים שעזבו. אני נשארתי, והיו לי הסיבות שלי, אבל לאף אחד אין זכות להתערב במה שאנשים מחליטים לעשות בחיים שלהם ועם המשפחות שלהם. הייתה בזה צביעות. צריך לתמוך בהם. אני לא עזבתי, כי אני מרגיש שירושלים היא אחד המקומות הבטוחים ואני אוהב את המדינה הזאת".
האדומים ייפגשו היום לארוחת פרידה, לפני שכל אחד מהשחקנים יתפזר לדרכו, והזרים ישובו לבתיהם. הקבוצה תירשם לליגת האלופות, בתקווה לקבל כרטיס לשלב הבתים שעבר שינוי: החל מהעונה הבאה, עדיין ישחקו ארבע קבוצות בכל בית - אולם רק הראשונה בדירוג תבטיח באופן אוטומטי את מקומה בטופ 16; הקבוצות שבמקומות 3-2 ייפגשו ביניהן בפלייאין, נוסח ה-NBA, כדי לעבור שלב.
השתתף בהכנת הידיעה: אוהד שוירמן