המקום הכי חם: ניתוח סדרות הסיבוב הראשון במערב לקראת פתיחת הפלייאוף

לפיניקס לא יהיה צ'אנס טוב יותר לעקוץ את לברון והלייקרס, פורטלנד מסתמנת כסוס השחור שיכול לעבור לא רק את דנבר, וגם הוואקום בקליפרס לא אמור למנוע מהם לגרום לדונצ'יץ' להתחיל לתהות לגבי עתידו בדאלאס. רביץ מתכונן לסיבוב הראשון במערב, בו לטבלה אין משמעות

אסף רביץ
יריבה בהזמנה? שחקני יוטה (צילום: GettyImages, Alex Goodlett)

(1) יוטה ג'אז - (8) ממפיס גריזליז

לא רק האלופה תצטרך להסתדר עם כוכבים שחוזרים מפציעות, גם המוליכה. דונובן מיטשל כנראה יהיה כשיר למשחק הראשון בסדרה, אך זה יהיה המשחק הראשון שלו מאז אמצע אפריל בעקבות נקע בקרסול. הוא יצטרך להכניס את עצמו לכושר שיא ובמקביל להיות זהיר מספיק כדי להימנע מפציעה חוזרת, כל זה בעיצומה של סדרת פלייאוף. לפעמים הצורך של כוכב להחזיר את עצמו לעניינים רק מפריע לקבוצה שרצה טוב גם בלעדיו.

לכן, יוטה אמורה להיות מרוצה מאוד מההתפתחויות בפליי-אין. גולדן סטייט הייתה הקבוצה שהג'אז רצו להימנע ממנה בסיבוב הראשון. גם בגלל ניסיון הפלייאוף העצום של סטף קרי ודריימונד גרין וגם בגלל שההרכבים הנמוכים של הווריירס הם בדיוק אלה שיכולים להוציא את רודי גובר מהצבע ולחשוף את החיסרון ההגנתי שלו בפלייאוף. ממפיס היא קבוצה הרבה יותר סטנדרטית. שני השחקנים הבכירים שלה השנה הם ג'ה מוראנט - רכז שמתבסס על יכולת חדירה, ויונאס ולנצ'יונאס - סנטר קלאסי שחי בצבע. זה סוג השחקנים שמולם גובר הוא סופרסטאר הגנתי, ובשלושת משחקי העונה הרגילה ההגנה של יוטה אכן הייתה יעילה מאוד מול ממפיס (ספגה 107.5 נקודות ל-100 פוזשנים, בדיוק הממוצע העונתי שלה).

מוראנט דווקא היה מצוין בשניים משלושת משחקי העונה הרגילה, בעיקר בזכות היכולת שלו לקלוע זריקות בדרגת קושי גבוהה מאוד גם מול הגנה איכותית. ההצגה מול גולדן סטייט הזכירה שמדובר באחד הכוחות העולים בליגה, שחקן שאוהב מעמדים גדולים. אם יש לממפיס סיכוי להקשות על יוטה בסדרה הזאת, הוא טמון ביכולת של ג'ה לתפקד כסופרסטאר בסדר הגודל של מיטשל. ליוטה אין סטופר בכיר בסגל וההגנה עליו תתחלק בין מיטשל, מייק קונלי ורויס אוניל, כאשר גובר או דריק פייבורס מחכים בצבע. ניתן להיות בטוחים שקווין סניידר יבחן כל הזמן את הקליעה של מוראנט מבחוץ, השחקנים שלו יעברו מתחת לחסימות ויתעלמו ממנו כשהוא לא מחזיק בכדור. המידה בה ג'ה יעמוד במבחן תהיה קריטית לסיכוי של הגריזליז להישאר בעניינים.

בצד השני, דילון ברוקס יהיה השומר המרכזי על מיטשל. הוא הוכיח יכולת להקשות על גארדים בכירים, אבל נוטה להסתבך בעבירות תוך כדי כך, וזה בעייתי כי הוא גם אחד משחקני ההתקפה החשובים ביותר של ממפיס. גם אם מיטשל לא יהיה בשיאו, השיטה של יוטה תייצר זריקות טובות לקלעים מצוינים באופן עקבי. שתי הקבוצות עמוקות מאוד ויכולות להשתמש בתשעה שחקנים בלי להרגיש שהאיכות של החמישייה נפגעת, ההבדל הוא שהשחקנים של יוטה בכל עמדה פשוט טובים ומנוסים יותר. כשלוקחים בחשבון גם את העייפות של ממפיס לקראת המשחק הראשון, לאחר הניצחון בהארכה הלילה, מקבלים סדרה עם פוטנציאל גבוה להיות חד צדדית.

עוד בוואלה!

הדבר האמיתי: ניתוח סדרות הסיבוב הראשון במזרח לקראת פתיחת הפלייאוף

לכתבה המלאה
חייב להיכנס למוד של סופרסטאר. מוראנט לאחר הניצחון על קרי (צילום: רויטרס)

(2) פיניקס סאנס - (7) לוס אנג'לס לייקרס

אם המדורגת שנייה במערב תדיח את המדורגת שביעית, זה יהיה הסיפור הגדול של הסיבוב הראשון. קשה לדבר במונחים של סנסציה על ניצחון של אחת הקבוצות הטובות בליגה העונה בסיבוב הראשון, אבל בטח שאי אפשר להגדיר את פיניקס כפייבוריטית מול האלופה. בעיקר, התחושה היא שהסדרה לא תלויה בפיניקס, אלא בעיקר בכושר של כוכבי הלייקרס, שממש לא מזמן חזרו מפציעות ארוכות. לברון ג'יימס הראה את האופי והניסיון שלו בדקות ההכרעה מול גולדן סטייט, אך במחצית הראשונה ניכר עד כמה הוא חלוד ורחוק משיאו. גם אנתוני דייויס התקשה מול הווריירס, אך לו יש תירוץ בדמות דריימונד גרין.

הכושר של לברון ו-AD חשוב אפילו יותר מהרגיל מול פיניקס, קבוצה שההגנה שלה מתבססת על היכולת של הסטופרים שלה להתמודד עם כוכבי היריבות עם כמה שפחות עזרה וחילופים. מול הצמד של הלייקרס זה לא עבד. כל אחד מהם שיחק רק פעם אחת מול פיניקס השנה (לא באותו משחק), לברון קלע 38 נקודות ודייויס 42. מונטי וויליאמס יעמיד מולם את סוללת הפורוורדים ההגנתיים שלו: מיקל ברידג'ס, ג'יי קראודר, טורי קרייג שהגיע במהלך העונה והשתלב יפה ואולי גם קאם ג'ונסון הפחות מלוטש. שלושת הראשונים אמורים להיות מסוגלים להקשות על לברון ברמה מסוימת, בעיקר מסקרן המאץ'-אפ שלו מול ברידג'ס, אבל אין לפיניקס אף שומר בכיר בממדים של דייויס. קראודר, שפגש את AD בגמר בשנה שעברה, כנראה יישא בעיקר הנטל. המשחקים הראשונים יאפשרו לוויליאמס להבין האם במצב הנוכחי הקבוצה שלו מסוגלת להכיל את לברון ודייויס בשיטה הרגילה, או שהוא יצטרך לחשב מסלול מחדש. לא מן הנמנע שבדיעבד יתברר שהפרס של פיניקס על המקום השני היה לקבל את הלייקרס כשהכוכבים עדיין רחוקים משיאם, אולי זה הזמן הכי טוב לעקוץ אותם.

סיבה נוספת לכך שהאלופה עשויה להיות פגיעה בסיבוב הראשון היא שפרנק ווגל עדיין מנסה לגבש את הרוטציה שלו סביב שני הכוכבים, דווקא בגלל שיש לו כל כך הרבה שחקני משנה שכל אחד מביא משהו אחר. גזרת הסנטרים מסובכת במיוחד כרגע. אנדרה דראמונד ומונטרז הארל מתקשים לבוא לידי ביטוי לצד הכוכבים, מארק גאסול יצא מהרוטציה למרות שהוא עשוי להיות הסנטר המתאים ביותר לסיטואציה, בזכות הקליעה מבחוץ וחוכמת המשחק שלו בשני הצדדים. בגזרת הגארדים, דניס שרודר אפקטיבי יותר כשאחד הכוכבים נח (בעיקר לברון) בזמן שאלכס קארוסו מסתמן כאחד השומרים הטובים ביותר על גארדים בליגה, לכן נראה מתאים יותר שקארוסו יעלה בחמישייה ושרודר יעלה מהספסל. אבל קשה להאמין שווגל יבצע מהלכים משמעותיים אלא אם כן הוא יהיה בפיגור גדול בסדרה.

היתרון הגדול של הלייקרס הוא ההגנה הקבוצתית הנפלאה, שיודעת להתכונן לכל יריבה. ההגנה הזו תפגוש קבוצה שב-55 המשחקים האחרונים של העונה ההתקפה שלה דורגה שנייה בליגה. ההתקפה הזו מתבססת על ניהול המשחק המופתי של כריס פול, שמציב אתגר שונה מהרגיל להגנה הטובה בליגה: היא לא צריכה להאט כוכב בודד, אלא את המנוע של היריבה. קארוסו, רוב הזמן, ישמש כקו ההגנה הראשון וייצור מאץ'-אפ לא מדובר אבל מאוד מעניין מול הרכז בן ה-36. דווין בוקר למד להתמקם לצד CP3 כסקורר המוביל שיודע להתעלות כשהמערכת חורקת, אבל אם המערכת תחרוק לאורך זמן, לא יהיו לסאנס מספיק כלים התקפיים לפצות על כך.

יתרון גדול בצבע. דייויס במפגש הקודם מול פיניקס (צילום: רויטרס)

(3) דנבר נאגטס - (6) פורטלנד טרייל בלייזרס

דנבר לקחה חלק בכל כך הרבה סדרות גדולות בשנתיים האחרונות שהיא כבר החלה לפתח יריבות עם רוב קבוצות הפלייאוף במערב. לפורטלנד היא הפסידה בשבעה משחקים בסיבוב השני לפני שנתיים, בסדרה שכללה את משחק ארבע ההארכות המפורסם, והשחזור שלה מבטיח המון. פרט לכוכבים ולשחקני משנה בודדים הסגלים של שתי הקבוצות מאוד שונים כרגע, אבל הקונספט זהה: מדובר בשתיים מההתקפות הטובות בעולם ובהגנות שלא בטוח אם יש להן כלים להתמודד עם ההתקפות האלה.

כמה חבל שדנבר מגיעה חבולה לסדרה הזאת. ניקולה יוקיץ', ה-MVP המיועד, יצטרך להסתדר בלי ג'מאל מארי, כוכב המשנה והפרטנר לפיק נ' רול הקטלני. גם וויל בארטון שוב פצוע בפלייאוף ולא בטוח אם ישתלב בסדרה, ופי ג'יי דוז'ר שאמור היה להיכנס למשבצת שלו בחמישייה כנראה עם סיכוי עוד פחות גבוה לשחק. בלי השלושה האלה, מצבת הגארדים של מאלון כוללת בעיקר את פקונדו קאמפסו, מונטה מוריס ואוסטין ריברס שפתאום הופך לשחקן משמעותי (ואפילו הוא בספק למשחק הראשון). לשני הראשונים יש איכויות התקפיות, אבל הם יתקשו מאוד להסתדר הגנתית עם דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום. ארון גורדון, כנראה, יצטרך לשמור על אחד משני כוכבי הבלייזרס, אבל מישהו יצטרך לשמור על השני ומישהו אחר יצטרך להתמודד עם נורמן פאוול הלוהט. מייקל פורטר ג'וניור השתפר הגנתית, אבל הוא כנראה לא בנוי לשמור על גארדים מהסוג הזה.

פורטלנד חייבת להתייחס למצב הזה כהזדמנות גדולה. הבלייזרס סבלו מפציעות ארוכות של מקולום ויוסוף נורקיץ', אבל מגיעים בריאים לפלייאוף עם חמישייה איכותית מאוד של לילארד, מקולום, פאוול, רוברט קובינגטון ונורקיץ'. לחמישייה הזאת יש נט רייטינג של 13.4 ב-370 דקות משותפות, כולל נתונים הגנתיים טובים מאוד. אנס קאנטר וכרמלו אנתוני יספקו תוספת כוח התקפית משמעותית מהספסל, דרק ג'ונס ג'וניור הוא מומחה הגנה נוסף ואנפרני סיימונס בעיקר יספק קצת מנוחה לכוכבים. פורטלנד עוברת מתחת לרדאר, אבל עם סגל חזק ובריא, אחד משחקני המאני טיים הגדולים ב-NBA וכוכב משנה שהשתלט על לא מעט משחקים גדולים בקריירה זו קבוצה שיכולה לדבר חזק מאוד בפלייאוף השנה. היא אמורה להיות פייבוריטית בסיבוב הראשון.

טרי סטוטס הוא מאמן וותיק ומוערך, אבל חוסר היכולת שלו לבנות הגנה מתפקדת לאורך זמן בפורטלנד מתחילה להיות בעיה. מי שאולי מסוגל לשנות את התמונה הוא נורקיץ'. בדקות בהן הסנטר הבוסני שיחק פורטלנד ספגה 108.2 נקודות ל-100 פוזשנים, שווה ערך למקום חמישי בליגה, אף שחקן רוטציה אחר לא מתקרב לנתון הזה. נורקיץ' התפתח עם השנים לסנטר הגנתי איכותי, ובשבועיים הקרובים הוא יקבל את המשימה הקשה ביותר לסנטר ב-NBA. הוא ינסה להוכיח שהוא מהבודדים שמסוגלים גם להקשות על משחק הפוסט של יוקיץ' וגם על משחק הפיק נ' פופ שלו. בהתקפה, נורקיץ' יחסום ללא הפסקה ללילארד ומקולום כדי לכפות על יוקיץ' לקחת חלק בהגנת הפיק נ' רול מול גארד שעולה לשלשות מכדרור, מה שיכריח את הג'וקר לצאת גבוה יותר מכפי שהוא רגיל. קרב הסנטרים יהיה מרתק, וכל ניצחון קטן של נורקיץ' בו יהיה ניצחון גדול לפורטלנד.

עוברים מתחת לרדאר? לילארד ומקולום (צילום: רויטרס)

(4) לוס אנג'לס קליפרס - (5) דאלאס מאבריקס

הקליפרס, בכוונה או לא, התחמקו מהרבע של היריבה העירונית וארגנו לעצמם בסיבוב הראשון את דאלאס, בעוד יריבות בהתהוות במערב. בבועה הן נפגשו בסיבוב הראשון והקליפרס ניצחו בשישה משחקים, אך לא לפני שלוקה דונצ'יץ' סיפק כמה רגעי פלייאוף ראשונים לפנתיאון. קריסטאפס פורזינגיס נפצע לאחר שלושה משחקים, דווקא לאחר משחק של 34 נקודות, וקשה לדעת איך הסדרה הייתה מתפתחת איתו. את סדרת העונה הרגילה הנוכחית דאלאס ניצחה 1:2, כולל ניצחון ב-51 הפרש בשבוע הראשון, במשחקים שבעיקר הבהירו שלעומת רוב השחקנים ב-NBA, לוקה מאוד אוהב לשחק נגד הקליפרס.

השאלה היא אם יש סביבו קבוצה מספיק טובה. פורזינגיס עבר עוד עונה מלאת היעדרויות, כולל בחודש האחרון, וקשה לדעת באיזה כושר הוא יגיע לפלייאוף ואם הגוף שלו מסוגל להחזיק מעמד סדרה שלמה. הבריאות שלו הייתה סימן השאלה הגדול בהחלטה של מארק קיובן לשים על הענק הלטבי את הז'יטונים ככוכב המשנה של לוקה, וגם אחרי שנתיים לשאלה עדיין אין תשובה. הסגל מסביב בנוי משורה של שחקני רוטציה חביבים, אבל אף אחד לא מתפתח לשחקן חמישייה איכותי בקבוצת פלייאוף. זו קבוצה שסיבוב ראשון נראה כמו הגג שלה, ואם היא לא תפתיע מאוד בשבועיים הקרובים, השאלה הגדולה החדשה תהיה הסבלנות של דונצ'יץ' לתהליך הבנייה המקרטע הזה.

האפשרות הסבירה: בעוד שבועיים נתחיל לשאול מתי הסבלנות שלו תיגמר. דונצ'יץ' (צילום: AP, Brandon Wade)

הקליפרס מגיעים לפלייאוף בריאים לחלוטין, לאחר עונה רוויית פציעות קטנות ומנוחות יזומות. חשובה במיוחד החזרה של סרג' איבקה רגע לפני סיום העונה הרגילה. איבקה הגיע כדי לספק את הפתרון המקצועי שהיה חסר בפלייאוף הקודם, בין היתר נגד פורזינגיס: סנטר נייד מספיק כדי להתמודד עם שחקני פיק נ' פופ שבעצמו יכול להתגלגל החוצה ולהכריח סנטרים כבדים לצאת אליו. אך הבעיה האמיתית של הקליפרס לא הייתה מקצועית אלא מנטלית, וגם השנה היו יותר מדי רגעים בהם זאת לא נראתה כמו קבוצה עם אופי של אלופה. מכיוון שקוואי לאונרד לא יהפוך פתאום למנהיג, שינוי מנטלי יכול לבוא משלושה כיוונים: טיירון לו עשוי להתברר כלוחש מוצלח יותר לכוכבים ברגעי האמת מדוק ריברס, פול ג'ורג' עשוי להצדיק את ההצהרות שהוא מגיע במצב מנטלי שונה לחלוטין מאשר היה בבועה ורייג'ון רונדו עשוי להמשיך להצדיק את מוניטין הפלייאוף שלו. רונדו יעלה מהספסל, יוסיף ניהול משחק שמאוד חסר בקבוצה הזאת ואחד התפקידים החשובים ביותר שלו יהיה להוציא את הקבוצה ממומנטום שלילי לפני שהוא הופך לקריסה.

למרות שהן משדרות וייב מאוד שונה, מבחינה מקצועית הקליפרס ודאלאס הן קבוצות מאוד דומות: הן משחקות לאט, מתבססות מאוד על היכולת של הכוכבים שלהן ליצור יתרונות בבידודים ופיק נ' רול ומשחקות עם ארבעה שחקני חוץ בגודל דומה שרוב הזמן מבצעים חילופים בין ארבע עמדות. שתיהן לא יצמידו לכוכבים שומרים מסוימים אלא ישתמשו בכמה שומרים מתחלפים. ההבדל הוא שלקליפרס גם יש שני כוכבים ולא אחד וגם שומרים הרבה יותר מרשימים. אל קוואי, ג'ורג' ומרכוס מוריס מצטרפים השנה גם ניק באטום ופטריק בברלי, שלא שיחק ברוב הסדרה מול דאלאס בבועה. כל אחד מהחמישה האלה ישמור על הפנומן הסלובני במהלך הסדרה, וביחד הם ינסו לבלבל ולהתיש אותו. גם אם הם לא יצליחו, לדאלאס יהיה קשה להקשות על ההתקפה שלהם, בטח אם מקסי קליבר, שבשקט הפך לשומר איכותי, לא כשיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully