לפני כמה חודשים ישבה י' (השם המלא שמור במערכת) במרפסת עם חברתה הטובה. "זו הייתה שיחה של כמה שעות. לא תכננתי לספר אבל זה פשוט פרץ ממני והרגשתי שאני לא יכולה יותר להסתיר", היא אומרת בריאיון לוואלה! ספורט. וכך, באותה שיחה, סיפרה לראשונה איך לטענתה, מנכ"ל הפועל חיפה אורן שטרלינג הטריד אותה וסחט אותה על מנת לקיים איתו מעשים מיניים.
השיחה הזו הביאה את י', מתנדבת בהפועל חיפה, להגיש תלונה במשטרה. אמש (שישי) בחצות הותר שמו של שטרלינג לפרסום, וגם מספר פרטים מהחקירה יצאו. י' שכרה השבוע את שירותיהם של עורכי הדין משה וזיו גלעד שפועלים כדי למצות את זכויותיה, ובשלב זה מציינים כי תביעה אזרחית היא לא מה שמעניין את המתלוננת - י' רק רוצה להשיג את הצדק לו היא ראויה לטענתה.
במשך שעות ארוכות ישבנו עם המתלוננת, מלווה בחברתה הטובה, במשרד עורכי דינה משה וזיו גלעד, ושמענו ממנה על מה שעברה, לטענתה, על ההטרדה לפני שנתיים, הרומן עם השחקן הנשוי, הסחיטה וגם השמועות שצצו ועוד יצוצו בעתיד.
מתי התרחשו כל האירועים הללו?
"כל התהליך עם אורן היה כל ינואר וקצת מפברואר, עד דרבי המכות".
אז איך זה פתאום מפסיק?
"יום לפני הדרבי היה המקרה האחרון ואז הוא פשוט הפסיק. אני הנחתי שהוא פשוט קיבל מה שרצה וזהו, החליט להפסיק".
ביטאת בפעמים הללו שאת לא רוצה את זה?
"לא. כי כל הזמן זה היה תחת איומים וכל הזמן הוא הזכיר לי מי הוא ומה הוא וכל הזמן הזכיר לי שהמשפחה של השחקן תיהרס בגללי".
את מתארת מקרי זוועה, למה אכפת לך מהמשפחה של השחקן עד כדי כך שתעשי את זה?
"כשנכנסתי לסוג של מערכת יחסים כלשהי עם השחקן לקחתי בחשבון שיש לו משפחה וילדים ולא רציתי שזה יישב בסוף על המצפון שלי, להיות זו שהורסת משפחות בסופו של דבר. והוא גם איים עליי אישית. החלום שלי להיות עיתונאית ספורט והוא היה כל הזמן אומר לי, 'אל תשכחי מי אני ומה אני ואיזה אנשים אני מכיר'. הוא כל הזמן דאג להזכיר את זה".
איך מתחיל הקשר המיני בינך לבין אורן?
"בפעם הראשונה שהבנתי שאני כלואה בתוך הבקשות שלו. נכנסתי לחדר שלו כדי לקחת כוס מים באיצטדיון סמי עופר כי בתקופת הקורונה היה תמי 4 רק בפנים ולא בחוץ. נכנסתי לחדר ואז הוא בא מאחוריי וסגר את הדלת, התקרב אליי עם היד במכנסיים ואמר לי שהוא יודע את הקשר שלי עם השחקן ושאני יודעת מה אני צריכה לעשות אם אני לא רוצה שאנשים יידעו".
היו פרסומים שהוא ממש תפס אתכם באמצע אקט.
"הם לא נכונים. הוא לא תפס אותנו אף פעם, זו טעות שכתבו, אף פעם גם לא אמרתי שהוא ראה אותנו. עד היום אני לא יודעת איך הוא גילה".
ואז את פשוט נכנעת ועושה מה שהוא מבקש?
"לא, סירבתי ויצאתי מהחדר".
וזה לא מרתיע אותו?
"לא. אחרי שבועיים הייתי בחדר מדיה בתוך השירותים, הדלת שם לא ננעלת ואז הוא נכנס אליי ואמר שהוא חיכה שבועיים והמשיך באיומים".
ולמה הפעם לא סירבת שוב?
"זה כבר היה תחת הכרחה של איומים בלתי פוסקים, כשכל הזמן הוא מאיים על המשפחה של השחקן ועליי ועל עתידי ועל הרס החלומות שלי".
השחקן יודע כל התקופה הזו שאת נסחטת?
"לא, וגם לא אמרתי לו. ידעתי שהקשר שלנו הוא קשר מיני בלבד. ידעתי שאם זה או אני או המשפחה שלו אז זה המשפחה שלו, ואני כמובן לא באה בטענות אליו".
בחקירה פנית ואמרת שכבר שנתיים לפני אורן הטריד אותך מינית.
"זה היה משהו אחר לחלוטין. עשיתי ניתוח פלסטי והוא ביקש שאשלח לו תמונות של התוצאה. כמובן שסירבתי ולא שלחתי לו וזהו, שנתיים לא היה כלום".
ופנית גם להנהלת המועדון באותו זמן?
"בהחלט. אמרתי לדובר נועם רגב ואני מקבלת תשובה חד משמעית - 'תעשי מה שאת רוצה עם זה, זה לא בידיים שלנו, אבל תדעי שיש השלכות'".
אומרים לך את זה חד משמעית?
"לא. אבל אני מבינה בין השורות, אני לא בחורה טיפשה".
ועדיין לא הגשת אז תלונה. למה?
"החלום שלי להיות בתקשורת ספורט היה מבחינתי הכל ופחדתי לפגוע בזה. ידעתי שאם אסרב למשהו, אאבד הכל. היום בדיעבד אני מבינה שאין לו את הכוח לעשות את זה, אבל עד עכשיו הרגשתי שכן יש לו את הכוח, כי כשאת מתנדבת זוטרה והוא המנכ"ל אז את מסתכלת על הדברים קצת אחרת".
תגובת נועם רגב: "מסרתי עדות במשטרה ואיני מעוניין להרחיב בנושא".
את יודעת על עוד נשים?
"כן אבל אסור לי לדבר עם אף אחת".
ולפני שהפרשה התפוצצה שמעת ממישהי שהיא עברה דבר דומה על ידו?
"לא בדיוק, כי כל הבנות שאני יודעת שעברו הטרדה על ידיו לא חוו יחסי מין בסחיטה".
הייתה טענה בתחילה שביקשת להפוך לעובדת, וכשסורבת החלטת לנקום.
"מעולם לא ביקשתי עבודה בהפועל חיפה".
את גם אוהדת את הקבוצה.
"נכון הייתי אוהדת הרבה לפני שנכנסתי כמתנדבת במועדון".
ואת עדיין אוהדת?
"אני אוהדת קבוצה, לא את המועדון. אני אוהדת את השחקנים, את ההפסדים, את הניצחונות, את המשחק, את האוהדים".
איך הגעת להיות מתנדבת במועדון?
"למדתי במכללה לתקשורת ספורט ועבדתי אחר כך כמפיקה בתוכניות רדיו אצל בעלי המכללה. הוא חיבר אותי לדובר המועדון כי בדיוק מישהו אחר שהתגייס עזב את התפקיד שעשיתי ואני שם ארבע שנים".
ציפית שמישהו יגן עלייך במועדון?
"לא יודעת להגיד אם ציפיתי להגנה כלשהי אבל ציפיתי לתגובה אחרת מהמועדון שהיא לא, "העובדת הינה מתנדבת במועדון ולא עובדת". לתגובה כזו לא ציפיתי".
ולפני שנתיים, כשאת אומרת שאת מוטרדת על ידי המנכ"ל, ציפית לתחושת ביטחון?
"ציפיתי לתגובה אחרת לחלוטין".
עם יואב כץ דיברת ישירות?
"על זה לא. הוא יודע מי אני, אבל רק שלום הדדי, מעולם לא עירבתי אותו בעניין".
את מאוכזבת שבשלב זה לפחות לא השעו אותו? זה מטריד אותך?
"ההתנהלות של המועדון מטרידה אותי מאוד, כי אם הוא יצליח לצאת מזה איכשהו - ואני מאוד מקווה שלא, כי אמת יש אחת וצדק חייב לצאת לאור - אז אני יודעת שהוא פשוט יחזור לשם כאילו כלום וזה אסור שיקרה. זה כתם לכדורגל. אפילו עבורי הכדורגל הוא מפלט ברגעים קשים. כשמישהו שעשה מעשים כאלה יושב שם זה מעולם לא יחזור להיות כדורגל".
זה קרה בכמה מקרים לטענתך. זה תמיד איומים רק פנים מול פנים?
"הוא אדם מאוד חכם. הוא בחיים לא איים עליי בהודעות כתובות או ליד אנשים כמובן. הוא דאג שזה יהיה תמיד פנים מול פנים או בטלפון".
אז למה לא הקלטת אותו אם לא רצית?
"ניסיתי, אבל בגלל שיש לי מכשיר מדגם אייפון לא הצלחתי".
מה עובר עלייך מבחינה נפשית בחודש וחצי הזה?
"זו שאלה קצת מורכבת כי עד שהגעתי למשטרה לא הגדרתי את זה כאונס, אבל במשטרה, אחרי שסיפרתי את העובדות, אמרו לי - 'עברת אונס'".
אז איך את מגדירה את זה?
"כסחיטה. הרגשתי שהוא סוחט ממני את האיברים האישיים שלי. סוחט ממני מין אבל מוחית פחדתי להגיד אונס".
ומה הרגשת?
"דאגתי כל הזמן לא להיות לבד כדי לא לחשוב על זה. כל הזמן קראתי לחברה, כי בכל פעם שהייתי לבד הייתי נזכרת בהכל. התחלתי לקחת תרופות הרגעה ושינה והתחלתי טיפול פסיכולוגי".
את מרגישה שזה עוזר?
"שום דבר לא יעזור באמת. זה רק עוד מישהו לדבר איתו. עדיין לא הצלחתי לבטא את מה שאני מרגישה. השבוע הייתה לי התמוטטות עצבים, פשוט בכיתי בלי סוף ופתאום הבנתי שזה מקבל צורה אחרת ומשמעות אחרת, כל מה שעברתי. אנשים תומכים בי".
ויש גם כאלה שאומרים שאת פשוט רוצה כסף.
"אני לא רוצה כסף וזה לא מה שמעניין אותי. אני רוצה צדק".
ירדה לך אבן מהלב כשפנית למשטרה?
"האבן ירדה לי שפניתי לחברה. קיוויתי שמישהו יעשה את הצעד שלי אין אומץ לעשות. היא פנתה לאחי הבכור וככה זה התגלגל".
אבל במשטרה כן הוזמנו אנשים שידעו. אז באיזה שלב התחלת לספר לעוד אנשים?
"שבועיים בערך לפני שפניתי למשטרה. חיפשתי אנשים שיגידו לי ויתנו לי אומץ לפנות למשטרה וכולם אכן אמרו לי את זה. עד היום אני מחפשת שמישהו יתקשר אליי ויחזק אותי כי יש רגעים שאני מרגישה לבד".
את חוששת ממשפט שיהיה ודברים שייצאו החוצה עלייך?
"החוויה שעברתי לא משתווה לשום דבר קשה שאני אעבור בעתיד".
זה שינה את המחשבה שלך על עולם הכדורגל?
"על הכל. על גברים, על חברות, כי ברגעים קשים אתה מגלה מי החברים האמיתיים שלך. לגבי עולם הכדורגל זה עולם שאני מרגישה שלא צריך לטנף אותו עם אנשים מטונפים. עדיין יש לי חלום להיות עיתונאית ספורט ואני לא אתן לו להרוס לי גם את החלום הזה".
עזבת את הקבוצה עוד לפני התלונה?
"זו עוד טענה שקרית שראיתי שכתבו. אני מעולם לא עזבתי רשמית או הועזבתי רשמית".
מאז הפרשה, דיברו איתך מהמועדון?
"אף אחד לא מהמועדון דיבר איתי מאז".
סנגוריו של שטרלינג, עו"ד רענן עמוסי ועו"ד מורן סעדון אמרו לוואלה! ספורט כי לא יגיבו בשלב זה וכי "תצא תגובה מסודרת".