18 נקודות. 6 מ-8 מהשדה (75 אחוז). 7 ריבאונדים. 11 אסיסטים. 2 חטיפות. 2 חסימות. והכל ב-25 דקות בלבד. ג'יימס הארדן חזר לשחק במדי ברוקלין אחרי שהחמיץ 20 מ-21 משחקיה האחרונים של הקבוצה, ושוב הזכיר את היכולות ההתקפיות שלו, שעשויות להתגלות כמכריעות לקראת הפלייאוף. הוא לא פתח בחמישייה, עלה רק כמחליף (לראשונה מאז אפריל 2012), ולמעשה לא שיחק מאז ה-5 באפריל והחמיץ 18 משחקים ברציפות, אבל עדיין נראה חד וקטלני, בניצחון של ברוקלין 118:126 על סן אנטוניו.
אחרי המשחק הארדן נשאל האם הוא מופתע מהחזרה החלקה שלו למגרש ולכושר שהפגין. "לא באמת" אמר הארדן, "בלי, כאילו, להשתחצן או משהו - אני ממש טוב במשחק הזה". לדבריו, "אני לומד את המשחק, אני מאוד לא אנוכי, אני ניגש למשחק ומשחק אותו בדרך הנכונה. כך שאני לא מנסה לעשות משהו שאני לא יכול או לעשות משהו שלא מסייע לקבוצה".
לטענתו, "קדם העונה זאת רמה אחת, העונה הרגילה זאת רמה אחרת, והפלייאוף זה משהו אחר לגמרי. והרמה עולה מסיבוב לסיבוב. כך שרציתי לעלות על המגרש, לגרום להם להרגיש את הנכוחות שליף, וגם לקבל קצת רוח גבית ולהרגיש את המצב שלי, ולהיות יעיל בשני צדי המגרש".
הארדן הגיע לברוקלין מיוסטון והצטרף למה שהפכה "השלישייה הגדולה", אבל למעשה הטריו (הארדן, קווין דוראנט וקיירי אירווינג) שיחקו ביחד רק שבעה משחקים ביחד (מתוך ה-38), והלילה אירווינג נעדר עקב פציעה בפניו. גם דוראנט וגם הארדן מוגבלים בדקות וקיירי לא משחק, אבך מבחינת סטיב נאש, זה לאו דווקא מדאיג.
"אם הם יכולים לייצר איזשהו סוג של חיבור או להאיץ את התהליך, זה נהדר", אמר מאמן הנטס, "אבל אנחנו מבינים שאין פה פתרון מושלם. הם לא יהיו מחוברים לגמרי תוך משחק אחד או שניים. האם זה יוכל לעזור? ברור. אבל אני חושב שיותר מהכל, העניין הוא שהם ימשיכו לבנות את האמון והביטחון שלהם, וייכנסו לקצב לקראת הפלייאוף".