החלטתי לכתוב את הטור הבא מתוך מצוקה של המדינה שלי ודאגה למשפחה ולמדינה שלי. המדינה שלי, קולומביה, זועקת לעזרה. הנשיא, הממשלה, המשטרה, הכוחות המזוינים והיחידות המיוחדות חברו יחד ונתנו את ההוראה לירות באנשים אם הם מרגישים מאוימים. זה הפך למרחץ דמים כי אזרחים חפים מפשע, חרוצים ולא אלימים רבים נהרגים בדם קר!
כל זה התחיל בגלל שהממשלה הציגה רפורמת מס ורפורמה במערכת הבריאות שהקולומביאנים פשוט לא יוכלו להרשות לעצמם. צריך להבין, הקולומביאני הממוצע מרוויח 200 דולר בחודש, בקולומביה יש 43 אחוזים מהאוכלוסייה שנמצאים מתחת לקו העוני. אז העם, החברה, חברו יחד לצעוד ולמחות בדרכי שלום לטובת הזכויות בסיסיות של האזרח הקולומביאני הפשוט וזוהי בעצם מהות הדמוקרטיה.
עוד בוואלה! ספורט
אני לא רוצה להיכנס לצד הפוליטי של הדברים. אני רוצה שהעולם ידע שיש כעת דם שנשפך לשווא בקולומביה. ברגעים אלה ממש, שהעולם יידע על ההתעללות שהמשטרה וכוחות מיוחדים חמושים מעבירים את האזרחים בדקות אלה. לקולומביאנים אין דרך להגן על עצמם והם גם מושתקים, מה שאומר שהממשלה כיבתה למעשה את האינטרנט וסוגרת את כל אמצעי התקשורת החברתיים, כך שלא תהיה תקשורת או סיקור של מה שקורה.
הערים שכרגע מושפעות מהמצב יותר מהשאר הן סילו וקאלי והן הפכו ממש לאזור מלחמה. האנשים שם מפוחדים, יש ילדים צעירים, ילדים, אנשים מבוגרים ואף אחד בעצם לא יכול להגן על עצמו. בנוסף, אין משאבים, אין אוכל, אין גז, המחירים גבוהים מאוד בגלל הביקוש. אנשים נרצחים, אנשים נעלמים, נשים נאנסות, ילדים מתים, זו לא דרך לחיות.
אני לא תומך באלימות! אלימות מביאה יותר אלימות ואני לא רוצה את זה! אני רוצה שלום בארצי. הסרטונים שיש לי ממה שקורה כעת בקולומביה כואבים מאוד ואני רק רוצה למצוא את הפתרון של אנשים ומדינות מחוץ לקולומביה כי אנחנו זקוקים לעזרתכם. האנשים במדינה שלי עייפים ואני יודע שמרחץ הדמים הזה לא ייפסק ובשלב מסוים האזרחים יתחילו לירות בחזרה וזה יהיה הרבה יותר גרוע. אני דואג לביטחון המשפחה שלי. אני מקווה שמדינת ישראל ובכלל אנשים מכל העולם יקראו את מה שאני כותב בלב פתוח ויעזרו להפיץ את הבשורה כדי ליצור קשר עם הפקידים החזקים ביותר בכל המדינות על מנת לעזור למצוא את הפתרון לבעיה בקולומביה.