1.
משה חוגג לקח ללב את קללות האוהדים אתמול (שני) בסמי עופר אחרי ההפסד 3:1 להפועל חיפה והחליט להוציא קיטור. קשה לשפוט בן אדם ששומע 90 דקות קללות ומגיע חם לאולפן. כהרגלו, חוגג לא נותן לעצמו להירגע יום יומיים ואוהב להגיב כשהוא חם. זה יכול להתבטא בטינופים על דראפיץ' וברדה בטדי, ציוצים משפילים כלפי השחקנים ובמקרה של אתמול - המלחמה מול "לה פמיליה".
שיהיה ברור, ל"לה פמיליה" לא מגיעה הנחה. הם מוכיחים בכל עימות שלפחות את חלקם צריך לגדוע מהיציע לצמיתות. לא משנה על מה הוויכוח, אם אנשים ישר לוקחים את זה למופע גזענות וגרימת נזקים הם פשוט לא ראויים להיות אוהדי כדורגל. בהרבה קבוצות האוהדים נמצאים בעימות עם הבעלים, זה הולך לכיוון של מחאות, קללות, עצבים, יש מספיק דרכים אחרות לעשות את הדברים, דרכים שלא כוללות גזענות ואלימות.
משה חוגג תקף: "לה פמיליה שונאים את בית"ר יותר מאוהדי הפועל תל אביב"
עוד ממשה חוגג: "הופתענו מרוח הלחימה הבלתי קיימת של השחקנים"
2.
אך האמת היא שהרוב הגדול של אוהדי בית"ר הם לא חברי "לה פמיליה" ואותם חוגג איבד מזמן. חוגג סיפר אתמול שהאוהדים לא מגיעים בגלל אירגון האוהדים, אך המציאות שונה לגמרי. הרוב המוחץ של אוהדי בית"ר מיואש מחוגג, מיואש מהדרך, מיואש מהתחושה שהקבוצה היא מפעל יחצנות וההחלטות המקצועיות בו מתקבלות ברמת פלייסטיישן, ללא טיפת אור בקצה המנהרה.
חוגג רוצה לשנות את זה? שיעשה צעדים בוני אמון. לפני העונה שעברה רכשו כ-8,500 אוהדים מנויים, שיא מועדון. הם עשו זאת כי הזדהו עם הדרך והרגישו אופק. יוסי בניון מונה למנהל מקצועי, נרכשו שחקנים איכותיים (לפחות על הנייר) והייתה איזושהי אמונה שמשהו טוב יכול לקרות בעתיד. רף הציפיות היה מטורף, בית"ר סיימה במקום השלישי, אך חוגג שידר כישלון וצורך במהפכה.
מהר מאוד בניון ורוני לוי הלכו והוא ביצע את המהפכה. אם בשנה שעברה המקום השלישי נחשב לאכזבה, יוסי מזרחי היה מוכן לקנות מזמן מקום שלישי בעונה הנוכחית, ששברה שיאי נרפות ואפאטיות של סגל שחקנים שלבשו את המדים הצהובים שחורים. זאת בדיוק הסיבה שאותם אוהדים לא מגיעים, גם לא אחרי שנה ללא כדורגל בגלל הקורונה, הם מיואשים מההתנהלות ורואים עתיד שחור ברמת ההתנהלות הנוכחית, אין לזה שום קשר ל"לה פמיליה".
אל תפספס
3.
מה האוהדים רוצים? להרגיש תקווה, להאמין שיש כיוון חיובי ותהליך בריא מקצועית של מועדון. נעזוב בצד את עסקת השייח', בה הקהל השפוי יצא למלחמה על שותף שלא מסוגל לספק תעודת יושר ולא ברור אם בכלל קיים, ברמת בסיסית של קבוצת כדורגל כולם רוצים לראות דמות מקצועית שאמונה על העסק ובוחרת את השחקנים עם תכנית מסודרת. כאשר אומרים זאת לחוגג הוא ישר מזדעק עם ה"בשום קבוצה בארץ אין מנהל מקצועי", שזה ציטוט מקביל ל"אני אמשיך לקבוע את הסגל".
וזה לא הכול. כל שחקן טוב שהגיע נמכר עוד לפני שהקהל הספיק ליהנות ממנו. שחקנים כמו גדי קינדה וליוואי גרסיה הלכו עוד לפני שבאו. מייצרים סביב בית"ר תחושה של הרבה רעש, קניות ומכירות, אך בשורה התחתונה אין ניסיון אמיתי לבנות קבוצת כדורגל. יתרה מכך, התחושה היא שבית"ר הופכת לסוג של סוכנות שחקנים, שהנכסים שהבוס בחר צריכים לשחק כדי להשביח אותם על מנת למזער נזקים, למרות שהם לא ראויים לקרדיט הזה. ירדן שועה ומתאוסיניו הם הדוגמאות הבולטות לכך. לראשון אין נשמה של שחקן כדורגל וזקוק לבייביסיטר ואם לא ההייפ שעשו סביב הברזילאי כולל תג המחיר, כל אחד שמסתכל בעין אובייקטיבית חדה רואה שאפילו רועי פדידה הצעיר הרבה יותר משמעותי ממנו עבור בית"ר ירושלים.
4.
אז חוגג יוצא למלחמה. יהיה תביעות אישיות, תהיה רשימת אוהדים שלא יוכלו להיכנס למגרש. להיאבק באלימות וגזענות זה נכון ולגיטימי (הרבה פעמים הצדדים גם מגיעים לסולחה במהלך העימותים הללו), אך אם חוגג לא יבצע צעדים בוני אמון שיחזירו את בית"ר להיות רלוונטית ולאוהדים את החשק לעשות קאמבק למגרשים, זה כבר לא מעניין מה יהיה במאבק שלו עם "לה פמיליה", בדיוק כפי שאמר אתמול, בית"ר באמת תהפוך להיות הפועל פתח תקוה.
פלייאוף תחתון
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 מכבי נתניה33 13 9 11 34-43 48 2 הפועל חדרה33 13 9 11 34-40 48 3 הפועל חיפה33 11 9 13 48-40 42 4 בית"ר ירושלים33 10 10 13 43-40 40 5 הפועל תל אביב33 9 11 13 35-24 38 6 בני סכנין33 9 7 17 45-22 34 7 בני יהודה תל-אביב33 8 9 16 46-27 33 8 הפועל כפר סבא33 6 6 21 49-26 24