מקס גרצ'קין: "הייתי יוצא למרפסת ורואה 20 כבשים, כמו סרט בשחור לבן"

בין החלום על לסטר לחשש מנפילה לליגה א', מגן הפועל חדרה חווה עונה מטורפת ("הרגישה כמו ארבע שנים"), נזכר בקשיים באוקראינה ("עברתי מסע בזמן") ובחיבור המיוחד עם אבו חנא ומתכונן לחזרה לבית"ר הקיץ: "כל עוד חוגג רוצה להצליח, ימצאו את הדרך להתחבר". ריאיון מיוחד

תקציר: בני יהודה - הפועל חדרה 3:2 (ספורט1)

"זאת הייתה עונה של לונה פארק, רכבת הרים. התקופה הכי מאתגרת שעברתי בחיים, לא רק כספורטאי אלא כבן אדם. התאכזבתי מאיך שהדברים התפתחו בפן המקצועי ולצערי לא צלחתי ביציאה הראשונה לאירופה, אבל זה ביגר אותי בהרבה היבטים, לא רק בכדורגל. אני מרגיש את זה אפילו ביום יום שלי מאז שחזרתי, בסך הכל אני שמח שזה קרה, זה גרם לי לחשב מסלול מחדש, הצלחתי לשקם את עצמי ואת היכולת שלי בחדרה ואני מודה לה על כך".

הדובר: מקס גרצ'קין, שבגיל 25 מסיים קדנציה שניה בהפועל חדרה ובקיץ יחזור לקדנציה שניה בבית"ר ירושלים. בתחילת העונה הנוכחית עזב את הבירה לזוריה לוגנסק האוקראינית עם חלומות על קריירה גדולה בחו"ל, אך פציעה ובעיות תשלומים החזירו אותו ארצה כבר בינואר.

עוד בוואלה!

בית"ר נקנסה, משה חוגג התגונן: "לה פמיליה הם לא אוהדים שלנו"

לכתבה המלאה
"כמות האירועים שעברתי בתקופה כל כך קצרה פשוט מטורפת". מקס גרצ'קין (צילום: שלומי גבאי)

כשאני מסתכל על הקריירה שלך, בכל שנה אתה עובר קושי

"מישהו חכם אמר לי פעם שהאושר בחיים זה לפתור בעיות. אני לוקח כל בעיה כאתגר וזה מה שגורם לי לאושר, בכדורגל ובחיים בכלל. אף פעם לא היה לי פשוט מצד אחד, אבל מצד שני למי הולך קל? לאף אחד. אני שמח בפינה שלי, יודע להסתכל על הצד החיובי תמיד. אני לא אגיד שהכל לטובה, פשוט לקחתי מכל דבר את הדברים שיעזרו לי בעתיד, הרווחתי את זה, ככה אני מסתכל על זה - לגור לבד, להתמודד מקצועית, להתאקלם, זה היה שווה הכל".

ועדיין, בשורה התחתונה - התקדמת מחדרה לבית"ר, מבית"ר לחו"ל ובום חזרה לחדרה. בטוח באימון הראשון היה סוג של הלם

"אתה לא מבין כמה. כמות האירועים שעברתי בתקופה כל כך קצרה פשוט מטורפת. עוד חודש מסתיימת העונה ואני מרגיש שחוויתי ארבע שנים. בשיקום בין דצמבר לפברואר בכלל הרגשתי שהזמן לא זז. באימון הראשון בחדרה היו לי רגשות מעורבים, כי תראה מה זה כדורגל - אני מאמין שהמקצוע הזה הוא 90% מנטליות ו-10% כישרון ומזל. תחשוב ששלושה חודשים אחורה אני בזוריה, שחקן הרכב, כל משחקי ההכנה אני בהרכב הראשון, כשנקעתי את הרגל המאמן לא נתן לי להתאמן כדי שחלילה לא אפספס משחק.

"הייתי שחקן מפתח ושלושה שבועות לפני שהתחיל שלב הבתים של הליגה האירופית, כשכולנו מתרגשים לפגוש את לסטר, שוב נפצעתי. מאותו רגע, עברו 3-4 חודשים עד שמצאתי את עצמי בארץ בשיקום, מתיר חוזה בזוריה ומחפש קבוצה בישראל יומיים לפני סיום החלון בלחץ מטורף. שתבין, נגמר החלון, אני בלי חוזה ויש מצב שאני מסיים את חצי העונה הזאת בלי משכורת ובלי כדורגל.

"תראה מה עברתי מכלום, לפני רגע רק המשחק מול לסטר היה בראש שלי, ופתאום עוד שניה אני בלי קבוצה ויכול לחתום אולי בליגה א'. לחץ לא נורמלי. הייתי כבר סגור בבית"ר, אבל בסוף הם לא הצליחו להשתחרר משחקנים וזה נפל, ברגע האחרון חתמתי בחדרה. יכולתי גם לחזור לזוריה ולקבל פי 3 ממה שקיבלתי כאן אבל זה הרגיש רע, מה גם שסיימו עם הליגה האירופית. עם כל בעיות התשלום והקושי שם עם הטיפול והשיקום מהפציעה, נאלצתי לחזור לארץ. הרגשתי וייבים פחות טובים והחלטתי שזה כבר לא המקום הנכון, רציתי לחזור לשחק וליהנות".

"הוא מחובר לישראל יותר ממה שחשבתי". ג'ואל אבו חנא (צילום: GettyImages, Quality Sport Images)

לפחות הרווחת שם את ג'ואל אבו חנא

הקשר איתו זה אחד הדברים החיוביים שיצאו לי מהמסע הזה. ג'ואל בחור מצויין, שכרתי דירה בבניין שלו, היינו שכנים ומעבירים את הזמן ביחד - פלייסטיישן, ארוחות, הוא סייע לי בנחיתה הרכה. הוא משחק שם בלם שמאלי ומוכיח את עצמו, הוא שחקן צעיר שמתפתח. הוא לא מדבר עברית, רק אנגלית וגרמנית, אני מלמד אותו עברית והוא מלמד אותי ערבית, בזכות אבא שלו. היה לנו שיתוף פעולה מצויין שם.

הוא מחובר לארץ?

"יותר ממה שחשבתי. הזמנתי אותו לביקור בישראל והוא אמר לי 'מקס, אני כל פגרה מגיע לארץ'. הוא מאוד אוהב להיות כאן. אבא שלו גר בצפון עם כל המשפחה. אם אתה שואל אותי, באיזשהו שלב הוא יגיע לישראל".

איך הוא מרגיש בנבחרת?

"הייתי איתו בזימון הראשון שלו, הוא מאוד מאוד התרגש. נפגשתי איתו לא מזמן כשהם היו פה בארץ, הוא סיפר לי שהחוויה שלו בנבחרת היא מצויינת וכולם קיבלו אותו טוב וחיזקו אותו. זה גם מחזק אותו כשחקן ברמה הבינלאומית ומקדם אותו, שזה גם מאוד חשוב".

"גרתי בסוג של כפר, מכוניות משנות ה-70, דברים שרואים רק בסרטים מפעם". מקס גרצ'קין (צילום: באדיבות המצולמים)

איפה גרת באוקראינה, ליד סולומון בקייב?

"לא קרוב אפילו. גרתי במקום שהוא שש שעות נסיעה מקייב, ישראל הייתה יותר קרובה אליי מאשר קייב. גרתי בסוג של עיירה כפרית ליד העיר זאפרוז'ה. היו ימים שהייתי יושב בבית אחרי האימון, יוצא למרפסת ורואה 20 כבשים הולכות ואחריהן רועה צאן. עיירה באווירה מיושנת, זה מיוחד. גרתי בסוג של כפר, מכוניות משנות ה-70, דברים שרואים רק בסרטים מפעם. כאילו הכניסו אותך לסרט בשחור לבן. מסע בזמן עברתי".

"זאת הייתה הפעם הראשונה שחייתי לבד לאורך חצי שנה. לא הייתה לי בעיה להתאקלם, גם ברמת השפה כי אני מדבר רוסית וגם אנגלית עם הזרים, ונהניתי מהתקופה שעד הפציעה. ואז רכבת ההרים החלה בירידה תלולה למטה, אבל אלה החיים. עשיתי את הכי טוב שלי, ואני לא מתעסק בזה. חזרתי לארץ ואני שואף בעתיד לחזור לאירופה, אבל קודם כל אני רוצה להצליח עם בית"ר בשנים הבאות, להגיע גבוה והחלום כמובן לזכות איתה בתארים.

זה נראה רחוק - בית"ר ותארים

"אני מטבעי בן אדם מאוד אופטימי. אני חושב שהיסוד להצלחה זה קודם כל שיהיה רצון להצליח. בזה אני חושב שמשה חוגג הוא מצויין לבית"ר. הוא מאוד רוצה להצליח.אפשר לערוך דיון על הדרך שלו, אבל אני חושב שהוא עושה עבודה מעולה קודם כל בזה שהוא רוצה את טובת המועדון. כל עוד חוגג רוצה להצליח ימצאו את הדרך לחבר קבוצה חזקה. ברגע שיש רצון כזה, נשנה חשיבה ונתעסק רק במשחק הקרוב, אפשר יהיה להתקדם ולהצליח".

"יש בבית"ר מלא כישרון. צריך להתרכז בכאן ועכשיו ולא להשתגע, להתחיל להתחבר בצורה חכמה. בסוף אין כיף כמו ניצחון בבית"ר, זאת שמחה שאי אפשר להסביר למי שלא חווה אותה. אם נסתכל על כל משחק לגופו, כמו שעשינו בשנה הראשונה עם רוני לוי - 11 משחקים ללא הפסד - נצליח לבנות תלכיד ודרך שאולי בעתיד יביאו תארים. אסור לחשוב רחוק מדי, צריך מטרות קצרות ולהתקדם לאט לאט".

"צריך מטרות קצרות ולהתקדם לאט לאט". גרצ'קין בקדנציה הקודמת בבית"ר (צילום: דני מרון)

אתה ולירן רוטמן לא רוצים להיפרד, לכל מקום מגיעים ביחד

"רוטמן זה חבר, יש בינינו תיאום עיוור. אנחנו נוסעים ביחד כל יום, גם בבית"ר, גם בחדרה, כל היום ביחד בטלפון, וזה אחד הדברים שעזרו לי עם חזרה לחדרה. שיתוף הפעולה הזה בשמאל הוציא ממנו וממני את המיטב. אנחנו מדברים על החזרה לבית"ר, יודעים שמצפים מאיתנו. מבחינתי זה הכבוד הכי גדול לחזור לבית"ר, וגם שמדברים עליי כחלק משינוי. וגם רוטמן הרוויח ביושר את ההכרה שהוא מקבל. אני רואה איך הוא הולך ומשתפר, ובשנה הבאה הוא יתרום המון לבית"ר".

אם בית"ר הייתה עדיין מסובכת בתחתית היא הייתה צריכה ניצחון נגד חדרה, ואז הייתם בבעיה במשחק הזה, כי אתם חתומים לעונה הבאה בבית"ר

"האמת שדיברנו על זה, ואני שמח שלא הגענו למצב הזה. תראה, אם היינו צריכים את הנקודות אין כאן שאלה, היינו עולים ונותנים הכל. אם היינו מבטיחים הישארות וזה היה משמעותי רק לבית"ר, הייתי מעדיף לבקש שלא לשחק כי הראש שלי לא היה נקי, לא הייתי שלם עם עצמי לעלות למגרש. אם היו מבקשים ממני כמובן שהייתי משחק ונותן 100%, אני פשוט אני חושב שזה לא היה נכון ששחקן בסיטואציה הזאת ישחק. יש מספיק שחקנים עם ראש נקי שייתנו הכל. גם נגד בני יהודה דיברו על ההרכב של חדרה, וראו איך כולם עלו להילחם וניצחו".

"אנחנו מדברים על החזרה לבית"ר, יודעים שמצפים מאיתנו". גרצ'קין ורוטמן (צילום: אתר רשמי, דוברות בית"ר ירושלים)

תסביר את השינוי שנעשה בחדרה השנה

"אני זוכר בינואר, שבועיים אחרי שקורצקי הגיע, אורן גולן הכניס אותנו לחדר האסיפות. הוא יודע לתת השראה ומוטיבציה. הוא אמר לנו 'אם תשאלו כל בן אדם ברחוב הספורטיבי הוא יגיד לכם שחדרה יורדת, לא ב-99% אלא ב-100%. אני לא חושב ככה ואני אסביר לכם למה אני חושב ככה'".

"הוא פתח לנו את ההרכב שהיה לנו בעונה הראשונה בליגת העל. כולם אמרו שזאת תהיה הירידה הכי מהירה בהיסטוריה ונרד כבר בדצמבר, ועשינו עונה מדהימה עם פלייאוף עליון. הוא עבר שחקן שחקן, הראה מי הוא, מאיפה הגיע, כמה הרוויח ואיפה הוא נמצא אחרי שנתיים".

"הוא עשה ממש השוואות על הלוח, לדוגמה אליאל פרץ היה חייל שלא מצא את המקום שלו במכבי תל אביב, בא לחדרה, הרוויח 5,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים הוא מצליח בחו"ל. מוחמד אבו פאני שהרוויח גרושים והיום שחקן מפתח במכבי חיפה, הזרים שהיו אז. הוא אמר לנו: 'יש לכם עכשיו הזדמנות בתוך חודשיים לעשות את האקזיט שהם עשו. זה לא בשמיים, אנשים עשו את זה לפניכם וסידרו לעצמם את החיים. אתם רוצים? זה הזמן. היה שקט מופתי של כולם. ראיתי שהם מפנימים, ומאז כולם היו בזון חזק מאוד ולא עצרנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully