אהרל'ה ויסברג | מאחורי הקלעים

הסופר ליג המקורית: בין מלכת הלבבות ליורשת האמיתית של מכבי תל אביב

אנאדולו אפס בונה על הצדק ההיסטורי (והכדורסל הנפלא) שיביא לה גביע. אלכס טיוס מגלה על עצמו דברים חדשים בריאל מדריד. במילאנו מגיעה שעת המבחן של אטורה מסינה. וכיצד באיירן מינכן הפכה לווינרית? הפלייאוף ביורוליג יוצא לדרך, חלק א'

תקציר: אנאדולו אפס - טופאש בורסה 85:87 (ספורט 1)

פתיחת הפלייאוף, פחות משבועיים לאחר סיום העונה הסדירה, נשמעת כמו אקט שבשגרה בכל ליגת כדורסל בעולם; אבל הערב (שלישי), כששתי הסדרות הראשונות ברבע גמר היורוליג ייצאו לדרך, יהיה זה רגע חגיגי.

כמעט בלי קהל, ועם מצב תחלואה בעייתי ברוב מדינות אירופה, ובכל זאת - משהו שלא קרה כבר שנתיים. אשתקד הופסקה העונה ולא הגיעה עד הלום, ו-720 ימים חלפו מאז משחק הפלייאוף האחרון במפעל. אנאדולו אפס תארח ב-20:00 את ריאל מדריד, וב-21:45 יתמודדו אולימפיה מילאנו ובאיירן מינכן; היום נתמקד בקצרה בתמונת המצב של כל אחת מהן, ומחר נעסוק בקבוצות שישחקו ביום רביעי.

עוד בוואלה!

"הנזק יכול להגיע למיליוני שקלים": הטעות שכל כך הרבה עסקים עושים

לכתבה המלאה
ההזדמנות האחרונה שלו לזכות בגביע אירופה? ואסה מיציץ' (צילום: AP)

אנאדולו אפס: עכשיו או לעולם לא

רגע המפנה: ריאל מדריד היא האחראית לנקודה שבה אנאדולו אפס החליטה לשים קץ לקרטוע ממנו סבלה במחצית הראשונה של העונה. התסריט הבא יישמע לקוח מסרט עתיק, אבל במחזור ה-17, שנעל את הסיבוב הראשון, הדביקו הבלאנקוס לטורקים את הפסדם הביתי השישי העונה. הוא היה האחרון; ואסה מיציץ' ושיין לארקין נתקעו באותו ערב על 0 מ-12 לשלוש, והקבוצה כולה על 65 נקודות. מאז, אפס לא עצרה וחזרה לדרוס את אירופה, עם סיבוב שני של 3:14 וכדורסל שאי אפשר להסיט ממנו את המבט.

שווה לשים לב: האצבע רועדת כשהיא מקלידה את המילים האלה, כי לארקין יכול להתפוצץ עם 30 נקודות בכל ערב נתון, אבל האם ייתכן שבניגוד לעונת הפלא שעברה, הכוכב האמיתי של אפס בהווה הוא מיציץ'? אולי פשוט עדיף להימנע מהצהרות, ולהקשיב שוב למילים שאמר לארקין לוואלה! ספורט לפני חודש בלבד: "משהו במוטיבציה שלי השתנה. בעונה שעברה, מלבד השאיפה לזכות באליפות, רציתי מאוד לזכות בתארים האישיים, לשבור שיאים, להיות ה-MVP. זה ממש הוביל אותי. עכשיו, העניין האישי מתגמד. אנחנו רוצים להשיג את מה שלא הספקנו להשיג בעונה שעברה. כשהקבוצה מתקשה וצריכה שאקלע 20 או 25 נקודות, אני אנסה לעשות את זה. ואם לא, אין לי בעיה לקלוע גם עשר נקודות ולנהל את המשחק בצורה נכונה".

איתות מהעתיד: אפס, הודות לסגנון המשחק האטרקטיבי ובגלל מסעה שנעצר בשל המגיפה, שבתה את הלבבות של רבים מחובבי הכדורסל האירופי, גם מבלי שיאהדו אותה. אבל כשהעונה הולכת ומתקרבת לשלבי הסיום, ישנה גם תחושה שההזדמנות שניצבת בפניה לזכות לראשונה ביורוליג אולי לא תחזור. קרונו סימון כבר בן 35, בריאנט דאנסטון יצטרף אליו בקרוב, רודריג בובואה בן 33, מיציץ' עשוי לעבור בקיץ לאוקלהומה סיטי ת'אנדר, וגם עתידו של ארגין עתמאן מעורפל. ואם זה עכשיו או לעולם לא, עדיף שזה יקרה עכשיו.

פאוור פורוורד? אני?! אלכס טיוס החדש (צילום: דני מרון)

ריאל מדריד: הראש כבר ב-2022?

רגע המפנה: הספרדים ניצחו בשבע משמונה הסדרות האחרונות שלהם, אבל נאלצים להתרגל לפוזיציה חדשה כאנדרדוג. אחרי עונה קשה שבה איבדו את פקונדו קמפאסו ואנתוני רנדולף, והביאו במקומם רק את אלכס טיוס, הם תפסו ברגע האחרון את הרכבת לפלייאוף - ואז התברר שהרע מכל עוד לפניהם. גבי דק, בעונת הפריצה האמיתית שלו, נטש מיד אחרי הניצחון המכריע במחזור הנעילה והותיר את קבוצתו קצרה ומוגבלת.

שווה לשים לב: פאבלו לאסו, האיש וסכמת החילופים המדויקת והמתוכננת, נאלץ לחפש פתרונות שלא שיער שיידרשו ממנו. אלמלא ידע שקמפאסו עתיד לעזוב, הוא היה מוותר על ניקו לפרוביטולה, וכעת הוא תלוי בו יותר מתמיד (15.8 נקודות, 6.8 אסיסטים ומדד 21.2 בחמשת המשחקים האחרונים). שוני מעניין, שנגזר מהתקצרות הסגל, נוגע לזווית הישראלית. אחרי חודשים שבהם לא מצא את מקומו, טיוס פותח כפאוור פורוורד, לצידו של אדי טבארס, ובגיל 33 מגלה על עצמו דברים חדשים.

איתות מהעתיד: אוהדי ריאל הביטו כלא מאמינים בידיעות על עזיבתו המהירה של דק, וזה לא מקרי שמיד אחר כך החלה הקבוצה להיות פעילה במיוחד בשוק השחקנים, אף שהיא מוליכה במאזן 1:30 את הליגה הספרדית, והעונה עוד רחוקה מסיומה. ונסן פוארייה הוחתם על חוזה ארוך טווח (אך לא ישחק העונה ביורוליג), היה מי שדאג להדליף את הסיכום המסתמן עם פריאיי הנרי כרכז המוביל בעונה הבאה, ולכאורה גם תומא הרטל כבר סגור לצידו ל-2022. ובמילים אחרות, ריאל תבוא לסדרה כדי להילחם על הכרטיס לפיינל פור, תוך שהיא מבינה את יחסי הכוחות וכבר מתמקדת במהפכה הנדרשת בסגל לקראת העתיד.

ההפסדים האחרונים מזכירים לו את מילאנו הישנה והרעה? אטורה מסינה (צילום: GettyImages, Quality Sport Images)

אולימפיה מילאנו: סימנים למלטדאון

רגע המפנה: המשימה העיקרית והראשונית של אטורה מסינה, בבואו לאולימפיה מילאנו, הייתה לשנות את הלך החשיבה הלוזרי שהצטבר במועדון לאורך שנים. אשתקד הוא נכשל; הקבוצה סיימה את היורוליג במאזן שלילי ודורגה רק רביעית בליגה המקומית, וייתכן שהמגיפה מנעה ממנה מפלה מביכה. העונה דברים נראו טוב בהרבה, והיא ראשונה באיטליה, אבל שלושה הפסדים בחמשת המחזורים האחרונים באירופה אותתו על סימני המלטדאון הקבוע שלה. לכן, חובת ההוכחה - וגם הלחץ - עליה.

שווה לשים לב: ג'ורג'יו ארמאני יצא בקיץ למסע קניות ברחבי אירופה, והביא שחקנים מצסק"א מוסקבה, פנרבחצ'ה, ברצלונה, באסקוניה, ז'לגיריס קובנה והכוכב האדום בלגרד כדי לבנות סגל ותיק, מנוסה ומאוזן. 13.5 נקודות מספיקות לשאבון שילדס כדי לכבוש את משבצת הסקורר המוביל (מה שלא הפריע לו להרשית השבוע 35 על ראשה של וירטוס בולוניה), וזאק לידיי הוא הכתובת המרכזית לכדורים בצבע (להם הוא מוסיף 49 אחוזים לשלוש), אבל ככל שהעונה התקדמה, הואצלו יותר ויותר סמכויות לכיוונו של קווין פאנטר. בשמונת המשחקים האחרונים הוא הפציץ 17.5 נקודות בממוצע.

איתות מהעתיד: ספק אם יש למילאנו את הכלים ללכת ממש עד הסוף, אבל אם יש איש אחד שנוסך בה את הביטחון והאופטימיות, הוא דווקא זה שקולע רק 8.1 נקודות למשחק ומשמש כדבק האנושי של הקבוצה. קייל היינס, הזר האמריקאי המעוטר בתולדות גביע אירופה, רוצה תואר חמישי ולעולם אסור להספיד אותו. עליו, גם בואכה גיל 35, מסינה לא יוותר.

13 ניצחונות במשחקים צמודים הם לא עניין של מזל. ולדימיר לוצ'יץ' (צילום: GettyImages)

באיירן מינכן: שחקנים אפורים שהפכו לכוכבים נוצצים

רגע המפנה: ולמי יש סיכוי להאפיל על החשודה המיידית בלוזריות, יותר מאשר הווינרית החדשה. כל המהות של באיירן מינכן בעונה הנוכחית היא רגע מפנה אחד מתמשך. כשהמגיפה עצרה את היורוליג אשתקד, דורגו הבווארים במקום הלפני אחרון עם מאזן 20:8; אז הם החזירו לגרמניה את אנדראה טרינקיירי, שהצליח בעבר בבאמברג אך די נכשל מאז בפרטיזן בלגרד, וקיבצו זרים אפרוריים על הנייר כמו ווייד בולדווין, ז'ואן ג'ונסון, ניק וויילר באב, די ג'יי סילי, ג'יימס גיסט הקשיש וג'יילן ריינולדס. הם הזכירו במידה רבה את מכבי תל אביב שבה שיחק ריינולדס אשתקד, שיחקו כדורסל אגרסיבי, הגנתי וחצוף, ניצחו במשחקים צמודים והפגינו לא מעט חוסן מנטלי בדרך להישג שיא במקום החמישי.

שווה לשים לב: אלא שעם כל הכבוד לניים דרופינג של הזרים מארה"ב, באיירן היא בראש ובראשונה הקבוצה של ולדימיר לוצ'יץ', שסוף סוף זוכה לעדנה ולהערכה שמגיעות לו. זו לא רק עונת השיא בקריירה שלו, והמדד שלו אינו רק הגבוה ביותר בקרב הסמול פורוורדים ביורוליג (17.7). האיש הפך לווינר אולטימטיבי, שמתעלה דווקא במשחקים הצמודים: הוא קלע את כל עשר נקודותיו בבלגרד בארבע הדקות האחרונות, הוסיף תשע נקודות בחמש דקות בניצחון על אפס, ודייק בזריקות העונשין הקריטיות נגד ז'לגיריס.

איתות מהעתיד: באיירן הגיעה ליורוליג בסיטואציה שברירית, וכעת, כשהיא מצטרפת למועדון המשוריינות, יהיו לה השקט, המרחב והביטחון לבנות את עצמה קדימה. כאשר קבוצה מנצחת ב-13 משחקים בעונה אחת בפער של חמש נקודות ומטה, זה לא רק סימן שיש לה מזל; זו עדות לכך שהיא בנויה נכון מבחינה פסיכולוגית ושהיא ממוקדת במטרה. או במילה אחת - ווינרית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully