חלוץ הפועל פתח תקוה לשעבר, מני בסון, הלך היום (שני) לעולמו בגיל 52 אחרי מאבק במחלה קשה. בסון היה אחד השחקנים הבולטים בתחילת שנות ה-90 היפות של המלאבסים וזכור בעיקר בזכות הצמד שהבקיע בגמר גביע המדינה ב-1992, ב-1:3 על מכבי תל אביב אחרי הארכה. זה היה הגביע השני והאחרון בינתיים של הפועל פתח תקוה.
בסון גדל במחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה ועלה לקבוצת הבוגרים בעונת 1985/86. לפי מוזיאון הפועל פתח תקוה הוא לבש את מדי הקבוצה ב-207 משחקי ליגה וכבש בהם 47 שערים. בתחילת שנות ה-90 והיה הישראלי הראשון שכובש שער בגביע אירופי, כשמצא אתה הרשת של סטרומגודסט הנורבגית בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1992.
ב-1993 בסון עזב לראשונה את הפועל פתח תקוה ובשנתיים וחצי הבאות שיחק במכבי פתח תקוה ומכבי תל אביב, איתה זכה באליפות ב-1995. לאחר מכן חזר לתקופה קצרה בהפועל פתח תקוה, עזב להפועל טייבה ותלה את הנעליים.
שוער העבר רפי כהן: "אני מרוסק, כבר חודשים אנחנו מלווים אותו החברים מהקבוצה במצב הזה, אנחנו המון שנים בקשר. אני זוכר שהגעתי לפתח תקוה כילד בן 16 וחצי - איך הוא והמשפחה שלו פתחו לי הבית. הוא היה חבר אמת של כולם. אני כרגע בנהיגה ומתקשה, לא מעכל את זה, לא מסוגל לדבר עליו בלשון עבר. בשבועות האחרונים, בגלל המצב, לא יכולנו לפגוש אותו ושלחנו כל הזמן סרטונים ממשחקי העבר בקבוצת ווטסאפ כדי לחזק. הוא היה חלוץ מצוין, שזכור בעיקר מגמר הגביע, אבל קודם כל בן אדם משכמו ומעלה שהיה אחד משלנו. אני בקושי מסוגל לדבר, מצטער".
ניר לוין: "עצוב, עצוב, עצוב. זה ממש נורא. אובדן של אדם משכמו ומעלה כמו מני בסון בגיל כל כך צעיר בגלל המחלה הארורה. יש לנו קבוצת ווטסאפ של ותיקי הפועל פתח תקוה ואנחנו על הסיפור הזה כבר כמה שבועות. לצערנו מני כבר לא יכול היה לצאת מזה. הכאב שלנו הוא עצום. זה בנאדם שמעולם לא פגע באיש, מהאנשים הכי טובים שהכרתי כל חיי.
"הזיכרון הכי מתוק שלי איתו יחד זה כמובן גמר הגביע של 1992. רק אתמול עשו טקס לקבוצה הזו של מכבי תל אביב של 1992, ובסיום אותה עונה אנחנו לקחנו את הגביע בניצחון 1:3 עליה עם צמד של מני. ללא ספק זה היה משחק השיא של הקריירה שלו. אני גם זוכר שמני היה מבקיע המון שערים במשחקי דרבי, וגם אם במשך חודש הוא לא היה פוגע, אברהם גרנט תמיד היה מכניס אותו לדרבי - ובדרך כלל הוא היה מבקיע. צר לי מאוד על האובדן הזה, תנחומים למשפחה ולאשתו היקרה שהיינו איתה בקשר. חבל מאוד על אובדן של איש כל כך טוב".
אלון חזן: "בימים האחרונים התפללתי בכל יום בשביל מני. חלמתי שהוא ייצא מזה, כי מני היה ווינר אמיתי ולמרות המחלה הקשה קיוויתי והאמנתי שהוא יתגבר עליה. הצער שלי הוא עמוק. באתי בגיל צעיר לפתח תקוה והמשפחה של מני היא הראשונה שקיבלה אותי. התארחתי אצל ההורים שלו אחרי אימונים והם דאגו לי ביחד איתו. הכאב שלי עצום. באותו גמר גביע של 1992 אני בישלתי לו את שני השערים וזה הזיכרון הכי מתוק שהיה לי איתו".
אלי מחפוד: "הלב נשבר, כולנו מרוסקים, מני היה מלאך. אני זוכר שאנחנו היותר ותיקים קיבלנו אותו כשעלה מהנוער - ילד טוב, עם ערכים ונשמה, כולם אהבו אותו. תמיד אמרו שהחיבור בינינו הוא דרך גמר הגביע והזכיה, שם אני הבקעתי את הראשון והוא צמד אחרי. כל השנים הזכרונות ליוו אותנו. זה קרה לו משום מקום לפני מספר חודשים, בן אדם בריא עם תפקיד בכיר בתנובה, שומר ועושה ספורט, ביום אחד החיים שלו התהפכו. אני רוצה למסור את תנחומיי לשלי, לילדים ולמשפחה, נהיה לעזר לצידם".