לתפור או לא לתפור את המניסקוס? כשפציעה פשוטה בברך הולכת ומסתבכת

רוג'ר פדרר הושבת לשנה שלמה, אנסו פאטי בדרך לניתוח שלישי בחודשים ספורים. מאחורי תהליך קבלת ההחלטות הרפואיות של פציעות ספורטאים

  • פציעות
אנסו פאטי (צילום: AP)

בשבוע האחרון הודיעה ברצלונה כי חזרתו של אנסו פאטי מתעכבת. ברשתות הועלתה האפשרות כי הכוכב הצעיר ייאלץ לעבור ניתוח שלישי בברכו הפגועה בתוך חודשים ספורים, פחות מחצי שנה אחרי שעבר ניתוח לתפירת המניסקוס, למרות שלפי כל התחזיות הוא כבר היה אמור לחזור לשחק.

בחצי גמר אליפות אוסטרליה 2020 ברכו של רוג'ר פדרר לא החזיקה מעמד. השוויצרי האגדי נפצע שוב במיניסקוס, לאחר שסבל מבעיה דומה ב-2016. ההערכות היו שהוא ייעדר רק מספר שבועות, ובפברואר הוא עבר ניתוח. אלא שביוני הוא הודיע שההתאוששות לא עברה חלק, והוא נאלץ לעבור ניתוח נוסף ולוותר על המשך העונה כולה.

גם ב-2021 פדרר לא הצליח לחזור למגרש בקצב ובזמן שציפה וחזר למעשה לשחק לראשונה רק לפני שבועיים. המקרים הללו גורמים לנו לתהות כיצד יתכן שפציעה במניסקוס יכולה לסבך את חייהם של השחקנים המקצוענים הללו כל כך, הנמצאים בטופ העולמי, והמוקפים באנשי המקצוע הטובים ביותר שיעזרו להם להתאושש במהירות ובצורה הטובה ביותר. יתרה מכך אם ניקח בחשבון שהפציעה הראשונית ההיא של פדרר, זו משנת 2016 שבגינה גם נותח, הסתדרה ללא בעיות משמעותיות ופדרר שב לסבב ואף הצליח להראות לנו שוב את הטניס הטוב ביותר שלו.

ד"ר ליאור לבר, אורתופד ספורט מנתח ומומחה בפציעות ספורט, מסביר כי "אין שתי פגיעות מניסקוס זהות". לפיכך, גם כאשר המיניסקוס מעורב בכולם - אותו מבנה סחוסי גמיש הממוקם בברך בין סחוסי עצם הירך וסחוסי עצם השוקה ומשמש מעין "בולם זעזועים" המגן על סחוסי הברך ע"י פיזור העומס במפרק ומסייע גם ביציבות הברך - סוג הקרע והנזק שנגרם יכול להיות שונה מאוד מפציעה לפציעה כאשר גם צד המניסקוס הנפגע משמעותי (פנימי או חיצוני), כמו גם מיקום הקרע במניסקוס עצמו וכן היקף הקרע. במקרה של כדורגל וטניס, ברור שקיים עומס רב על הברך והיא יכולה לסבול: יש שינויי כיוון רבים, קפיצות, ספרינטים ועצירות פתאומיות; בשל כך, בייחוד כאשר נסיון תפירת המניסקוס לא צלח, או כאשר לא ניתן לתפור את המניסקוס ובוצעה כריתה של חלק משמעותי מהמניסקוס, נותרת פחות הגנה לברך מפני עומסים - דבר שיכול גם להקשות על חזרה לספורט באותן רמות אם בכלל, או לחילופין לגרום לבעיות חוזרות ונשנות ולפגיעה בסחוסי הברך בטווח הצר והארוך יותר.

עוד בוואלה!

איך היא עושה את זה? הטיפים של אירה דולפין יגרמו גם לכם להתאמן

לכתבה המלאה
רוג'ר פדרר (צילום: AP)

קבלת החלטות בספורטאים וספורטאי עלית

לעתים קרובות השיקולים המשפיעים על סוג הטיפול בספורטאים שונים מאלו המובילים באנשים "רגילים" או בספורטאים חובבים. למרות שבשנים האחרונות הנושא הזה עבר שינוי מהותי, עד לפני לא הרבה שנים, ולעתים עדיין גם כיום, שיקולים שיובילו לחזרה מהירה ככל האפשר של הספורטאי לספורט ולמגרש, תפסו מקום חשוב יותר משיקולים השמים את טובת הברך ובריאותו של הספורטאי לטווח הארוך. מדוע זה חשוב? ברור שאם ניתן להציל ולשמר ככל שיותר מרקמת הניסקוס הקרועה, הדבר יקנה הגנה טובה יותר לברך.

מה הבעיה, אם כך? תפירת מניסקוס דורשת שיקום ארוך באופן משמעותי מכריתת החלק הקרוע במניסקוס ושיכול להמשך לעתים גם 4-6 חודשים (או כמו במקרה של פאטי, גם לסיים את העונה). כמו כן, לא כל תפירת מניסקוס תצליח וכ- 20-25% מהמקרים נכשלים ויש צורך בניתוח חוזר לכריתת המניסקוס או תפירתו מחדש . לא פעם מוצאים את עצמם מנתחי ספורט בסיטואציות בהם קיים לחץ להחזיר את השחקן לפעילות מהר ככל שניתן - לחץ זה יכול להגיע גם מהספורטאי עצמו, כאשר גורמים כמו סיום חוזה ורצון להבטיח את החוזה הבא, או אף זכיה בתואר חשוב או הבטחת מקום בסגל נבחרת לפני יורו או מונדיאל משחקים תפקיד, ולעתים הלחץ יכול להגיע מהקבוצה או גורמים סביב השחקן המנהלים את הקריירה שלו ומושפעים יותר משיקולים של "כאן ועכשיו".

"לא מעט ספורטאים ביקשו ממני בעבר לא לתפור את המניסקוס ויהי מה, על מנת שיוכלו לחזור מהר יותר לפעילות, גם במחיר פגיעה בברך בטווח הארוך" מציין ד"ר לבר. תפקידנו כרופאים מצד אחד לעזור למטופל לפתור את הבעיה ממנו הוא סובל, אך גם להתסכל על התמונה הרחבה ולהעניק את הטיפול הטוב ביותר למטופל, לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך. חשוב להסביר לספורטאי את כל אפשרויות הטיפול ואת המשמעויות הנגזרות מכל אפשרות ולוודא שהוא מבין אותם היטב. בהחלט קיימת מגמה בשנים האחרונות לשמור ולשמר את המניסקוס, גם במחיר שיקום ארוך יותר והיעדרות ממושכת יותר מספורט. הערך של שימור המניסקוס בשחקן כמו פאטי הנמא בתחילת הקיירה שלו ומיועד לשאת את עתיד המועדון בשנים הקרובות, ברור לכל הסובבים ולכן גם מועדונים מבינים כי חשיבה לטווח הארוך עדיפה וטובה יותר לכל הצדדים.


מה קורה אם הספורטאי מתקשה לחזור לספורט?

מלבד ספורטאי העילית, אצל הספורטאי החובב וגם לא-ספורטאים שעברו כריתה נרחבת של המניסקוס, בין אם באופן ישיר או בעקבות נסיון תפירה שנכשל, עלולים להתפתח תסמינים הנובעים מעומס יתר על הסחוסים ואף התחלה שך שחיקת סחוסים. בעוד בעבר הפתרונות למצבים אלה היו מוגבלים, כיום ישנם פתרונות אף במקרים הקיצוניים ביותר של היעדרות מוחלטת של המניסקוס.

פתרונות אלה כוללים השתלת מניסקוס, כאשר ניתן להשתמש בשתל מניסקוס הנלקח מבנק רקמות (תורם זר) או שתל מלאכותי (שפותח בארץ ומהווה פריצת דרך בתחום). ד"ר לבר, המבצע ניתוחים אלה מציין כי הם מאפשרים להאריך את חיי הברך באופן משמעותי ולהקנות איכות חיים למשך שנים, ואף חזרה לפעילות גופנית מתונה ולספורט במקרים מסויימים (גם תחרותי במקרים קיצוניים), למרות שזו לא המטרה המרכזית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully