היה קשה להיות דניאל טננבאום אתמול (ראשון). עד הגול של מכבי פתח תקוה לא הייתה לו בכלל עבודה. פעם אחת אפילו לא זינק. אבל אלה המשחקים הכי מעיקים לשוער. מכבי תל אביב הובילה 0:1 והוא ידע שכל עוד לא מבקיעים את השני, למרות כל המצבים, יש סיכוי שהשער דווקא יפול מהצד שלו כפי שבאמת היה לבסוף. "במחצית דיברנו בחדר ההלבשה שאנחנו צריכים לגמור את המשחק", סיפר אמש שוער מכבי תל אביב. "ידענו שהמשחק שלהם זה התקפות מתפרצות ובסוף באמת נכנס הכדור אצלי והיה 1:1".
אתה קרוב מיתר השחקנים לאדוארדו גררו גם בגלל השפה וגם מכיוון ששניכם רחוקים כל כך מהבית. בטח היית מאושר שדווקא הוא הביא את הניצחון הזה.
"אני מכיר את הסיפור האישי של אדוארדו. אני יודע מה הוא עובר ולכן כל כך מגיע לו לשמוח. את השער הראשון שהוא כבש ראיתי מאחור מעמדת השוער שלי. השער היה מדהים".
מהזווית שלך הוא יותר יפה.
"כשהכדור יצא מהרגל של אדוארדו, ידעתי שזה ייכנס לחיבורים פנימה".
עד כמה קשה לבחורים כמוכם להיות כל כך רחוק מהבית והמשפחות?
"גם אני הגעתי למכבי תל אביב בגיל מאוד צעיר, כשהייתי בן 21, ואני פה כבר חמש שנים. זה ממש לא קל להגיע למדינה חדשה בלי המשפחה שלך. בלי אף אחד. מכבי תל אביב ממש עוזרת לנו. המועדון נותן לנו בסיס כדי שנגיע לאימונים עם ראש נקי ושקט. גם אני כמו אדוארדו לא ראיתי את המשפחה שלי הרבה זמן. אני לא זוכר מתי ראיתי את האחיות שלי למשל, וזה לא פשוט. עם הקורונה זה נהיה הרבה יותר קשה".
בחודש ספטמבר תוכל להיות מוזמן לנבחרת ישראל. זה משהו שאתה מחכה לו?
"להגיע לנבחרת זה כבוד. כשיגיע הרגע שאפשר יהיה להזמין אותי לנבחרת, בטוח שהמחשבות שלי יהיו על זה. כרגע זה עוד רחוק".
החוזה שלך מסתיים בסיום העונה. מכבי תל אביב זה המקום בו אתה רוצה להיות בשנים הבאות?
"מי שנמצא במכבי תל אביב, רוצה להמשיך ומי שלא כאן, רוצה להיות במכבי תל אביב. אני סומך על אבא שלי והסוכן שלי שיודעים מה הכי טוב לקריירה שלי ולחיים שלי. הראש שלי הוא רק במשימה שיש לנו על הדשא".