"בהחלטה הזו יש מבט קדימה לכיוון שאליו הכדורסל האירופי הולך. חייבים לכבד את הבעלים של אולימפיאקוס. הם אמיצים. למעשה, הם חלוצים במה שהם עושים. אם מועדונים נוספים יראו שזה משתלם ועובד מבחינה מקצועית, ייתכן שגם אחרים יבצעו את הצעד הזה".
את המחמאות הללו חלק אחד מבעלי מכבי תל אביב, דני פדרמן, בריאיון לאתר היווני "גאזטה" בקיץ 2019 - וביטא את הלך הרוח בקרב רבים מראשי קבוצות היורוליג: כולם נשאו עיניהם לעבר המהלך הלא שגרתי שביצעה אולימפיאקוס, כשהחליטה לרדת לליגת המשנה המקומית ולבנות קבוצה למסגרת האירופית בלבד. תוכנית הפיצול, הגירסה היוונית.
אלא ששנתיים חלפו, הניסוי נכשל והמבטים כבר מזמן הוסטו לכיוונים אחרים. בסוף השבוע האחרון, לאחר ניצחון ביתי חסר משמעות נגד חימקי מוסקבה, סיימו האדומים את עונת היורוליג, ובזמן שהמודחות האחרות מתפנות כעת למאבקים על האליפות במדינותיהן, בפיראוס התפזרו איש איש לדרכו ויצאו לפגרה מוקדמת. מכיוון שבליגה השנייה משחקת קבוצת הבת - עם מאמן שונה, שחקנים אחרים ובמתקן נפרד - העונה שלהם נגמרה. צ'ארלס ג'נקינס מיהר לחתום לחודשיים הקרובים בטנריפה, ורוב מרכיבי הסגל יגיעו לעונה הבאה (כמו לנוכחית) אחרי חצי שנה בלי כדורסל.
כמה המצב חמור ונדיר, תעיד העובדה הבאה: לראשונה מאז 1992, העונה בה התקיימו סדרות הפלייאוף הראשונות בגביע האירופי הבכיר, אין העונה נציגה יוונית ברבע הגמר. ואם לא מדובר בהפתעה מרעישה במקרה של פנאתינייקוס, אחרי סגירת הברז מצידו של דימיטריס ינאקופולוס והעמדת התקציב הנמוך במפעל, הרי שאולימפיאקוס קיוותה למצוא עצמה במקום אחר. האכזבה מהתוצאות מבטיחה שינוי קרוב מאוד במדיניות.
בזמן שרוב המאמנים נוהגים להתלונן שוב ושוב על העומס הבלתי אפשרי שעמו הם נאלצים להתמודד במהלך העונה, החיים בהיכל השלום והאחווה פשוטים יותר, לכאורה. עם משחק אחד בשבוע, לפעמים שניים, אפשר להחזיק בסגל קצר יותר ולהסתמך על שחקנים ותיקים ומבוגרים יותר. רבים מאנשי המקצוע באירופה היו שמחים לוותר על משחק ליגה שכוח אל, 48 שעות אחרי שחזרו ממסע מפרך בין שתי מדינות שונות במחזור כפול, ו-72 שעות לפני שישובו ליורוליג. מכבי תל אביב, לשם השוואה, עלתה אתמול למשחקה ה-62 העונה, ולא מן הנמנע שתסיים עם 75 לפחות; אולימפיאקוס התקפלה והלכה לים אחרי 34 הופעות בלבד.
אבל לצד היתרון המובנה, התגלו לא מעט חסרונות בניסוי של אולימפיאקוס, ונראה כי המינוסים מרובים מהפלוסים. מלכתחילה, היא נתקלה בקושי להחתים זרים בכירים - שרבים חששו להופיע במסגרת אחת בלבד, ולא ידעו כיצד השיטה הזו תשפיע על יכולתם. היא נאלצה להתפשר על שחקנים בדרג נמוך מזה שאליו התרגלה ואותו הכירה, ושימשה מעין תחנת מעבר לאמריקאים בעלי פוטנציאל בדרכם ליעד הבא.
העונה שעברה, הראשונה תחת הפורמט הקיים, הייתה טראומטית עבור היוונים. היא נפתחה בפיטוריו של דיוויד בלאט אחרי משחק יורוליג בודד, נמשכה עם קסטוטיס קמזורה על תקן פלסטר, והסתיימה ברוח אופטימית הודות לשובו של יורגוס ברצוקאס, המאמן האחרון שהצעיד את המועדון לזכייה בגביע אירופה; כשהקורונה השביתה את הכדורסל העולמי, אולימפיאקוס דורגה במקום ה-11, אבל נאבקה על הכרטיס לפלייאוף והייתה רחוקה ניצחון אחד מהמקום השביעי.
בעקבות המשבר הכלכלי שהביאה איתה המגיפה העולמית, רבים משחקני הקבוצה קיצצו באופן משמעותי בשכרם לקראת העונה הנוכחית. ואסיליס ספאנוליס, שבימיו הגדולים השתכר יותר משני מיליון יורו, הרוויח העונה 250 אלף יורו בלבד (פחות מיאנוליס לרנדזאקיס, לדוגמה); יורגוס פרינטזיס זכה לשכר כפול ממנו, וגם הזרים שהובאו מקבוצות בינוניות לא הפכו למיליונרים.
יוצא הדופן היה קוסטאס סלוקאס. חמש שנים לאחר שעזב לפנרבחצ'ה, הוא חזר מהדלת הקדמית כאחד הרכזים הבולטים ביורוליג, וחתם לשלוש עונות בסכום כולל המוערך בשישה מיליון יורו. אף שניקולה מילוטינוב עזב בקיץ - ופינה את המקום בתקציב ליווני - הקאמבק המתוקשר עורר תקוות בנוגע לסיכויי הקבוצה להתברג בחלק העליון של הטבלה. אחרי ניצחון החוץ ביד אליהו (לפני שלושה חודשים) היא דורגה במקום השמיני, אבל אז קרסה לחלוטין: היא הפסידה בשמונה מתשעת המשחקים הבאים, כולל בבית לפנאתינייקוס בדרבי, וסיימה במקום ה-12.
את הטעות המרכזית ביצע ברצוקאס בעמדה אחת מסוימת בקו האחורי. ווייד בולדווין, שלא ממש הצליח להשתלב בעונה שעברה, היה מוכן לקצץ משמעותית בשכרו כדי להישאר, אבל המאמן היווני העדיף להחתים את ג'נקינס הוותיק בעל האוריינטציה ההגנתית, שאותו הכיר היטב מימיהם המשותפים בחימקי. הסוף ידוע: ג'נקינס סיים את העונה עם 2.9 נקודות, בעוד בולדווין פורח אצל אנדראה טרינקיירי בבאיירן מינכן, ובקרוב יתמודד מול אקס אחר מפיראוס, קווין פאנטר, על הכרטיס לפיינל פור.
שאלת השאלות היא איך תיראה העונה הבאה. אולימפיאקוס קיבלה החלטה אסטרטגית לשוב לליגה הראשונה. מלכתחילה, היא נשרה בגלל סיבות פוליטיות שנגעו ליריבות בינה לבין פאו ושהביאו אותה לנטוש משחק אחד בהפסקת במחצית ולהחרים את הבאים אחריו; היא דרשה ייבוא שופטים זרים לדרבים, ובעיקר להחליף את יו"ר איגוד הכדורסל היווני, ג'ורג' ואסילקופולוס, המזוהה עם הירוקים. בימים אלה מתקיים מאבק סביב קמפיין הבחירות, והבוס צפוי להתחלף בקרוב מאוד.
הליגה השנייה ביוון חזרה לפעילות רק לאחרונה, לאחר השבתת הקורונה, וקבוצת הבת של אולימפיאקוס עומדת בינתיים על מאזן 1:4. לא בטוח שהאדומים יידרשו לעשות את המסלול המקובל חזרה לליגה הראשונה; בכל זאת, היא הצטמצמה העונה מ-14 ל-12 קבוצות בעקבות קריסתן הכלכלית של כמה מהן.
ברצוקאס ימשיך לעונה נוספת, אף שבינו לבין הכוכבים הוותיקים ספאנוליס ופרינטזיס שוררת מערכת יחסים מתוחה, הנוגעת בעיקר לפיחות במעמדם המקצועי ברוטציה. לפרינטזיס מלאו 35 לפני חודשיים, וספאנוליס יהיה בן 39 בקיץ, אבל בתור שני סמלים שמזוהים עם ימי התהילה של המועדון - ההחלטה בנוגע לעתידם תהיה של שניהם, ואיש לא יראה להם את הדלת החוצה.
ספאנוליס מבין שאם יישאר, הוא יהיה כינור שני (ואולי אף פחות מכך) בקבוצה שמונהגת בידי סלוקאס, וגם פרינטזיס החל לאחרונה להתרגל למציאות חדשה: סשה וזנקוב מיועד להיות הפאוור פורוורד המוביל של אולימפיאקוס, אחרי פיניש פנטסטי לעונה, שבמהלכו נבחר שלוש פעמים ב-12 המחזורים האחרונים לשחקן השבוע ביורוליג.
לצד הבולגרי, צפויים להישאר גם שאקיל מקיסיק וחסן מרטין, והאדומים ינחיתו זר חדש לקו הקדמי במקום אוקטביוס אליס. השם החם הוא ג'ורדן מיקי, שהובא לאירופה על ידי ברצוקאס ושיחק תחתיו בחימקי. אם וכאשר אולימפיאקוס תבצע פליק פלאק לאחור, ותשוב להופיע בליגה המקומית לצד היורוליג, יהיה לה קל יותר להחתים שחקנים בעלי מוניטין.