היה זה הצמד הראשון של ויניסיוס במדי ריאל מדריד, אבל לא רק. היה זה גם משחקו הטוב ביותר של ויניסיוס במדי ריאל מדריד, ובפער ניכר. האיש שרגיל לספוג ביקורת קטלנית על קבלת החלטות לקויה, עשה לפתע כמעט הכל נכון. התזמון היה מושלם, התנועה ללא כדור היתה מצוינת, המסירות לחבריו היו מעולות וסידרו מצבי הבקעה. דווקא כאשר הספידו אותו בפעם המי-יודע-כמה, דווקא אחרי שפורסמו בפברואר בהרחבה הדיווחים על כוונתו של המועדון למכור אותו בקיץ על מנת למזער הפסדים ולהקל על תזרים המזומנים בעידן קורונה - הוא הגיע במלוא הדרו בעיתוי מושלם. ברבע גמר ליגת האלופות נגד ליברפול, רגע לפני הקרב הגדול מול ברצלונה בקלאסיקו, ויניסיוס הפך לגיבור הגדול בלבן.
בינינו, ריאל העמידה את ויניסיוס במצב בלתי אפשרי לאורך כל הדרך. במאי 2017, עוד לפני שחגג הנער את יום הולדתו ה-17, החתים אותו פלורנטינו פרס תמורת 45 מיליון יורו, פשוט כי ברצלונה היתה בתמונה - ופלאמנגו ניצלה את מאבק האיתנים הזה עד תום. הוא נרכש על בסיס הופעה מסחררת באליפות דרום אמריקה עד גיל 17, אולם ביזארי מאוד לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת על סמך טורנירים כאלה, ואבסורדי להדביק לו את התואר "ניימאר החדש". אלא שזה בדיוק מה שקרה - ויניסיוס היה אמור להיות התשובה של ריאל לכוכב העל של בארסה אשר "נחטף" בזמנו על ידי הקטלונים כאשר היה לכאורה בדרכו למדריד.
לופטגי פוטר "בגללו"
איך שלא תסתכלו על זה, מדובר במהלך פוליטי. ויניסיוס היה אמור לשמש קלף חזק עבור פרס, ולא לחינם הובא רונאלדו הברזילאי בכבודו ובעצמו לטקס ההצגה שלו. במשך שנה המתינו האוהדים בסנטיאגו ברנבאו לבואו של המשיח המתוקשר, בעוד ויניסיוס הציג יכולת לא יציבה בלשון המעטה במולדתו, עד שהגיע לגיל 18. "הוא עושה הכל לבד, ולא יודע משחק קבוצתי מהו", העיד כוכב העבר דיאן פטקוביץ' מכיסאו כפרשן, וזה הרי היה טבעי. לקחו ילד מוכשר מאוד שגדל בעוני, הפכו אותו לסופרסטאר ללא הכנה מוקדמת - אז השתן עלה לו לראש. איך יכול להיות אחרת? תהליך ההתאקלמות באירופה היה אמור להיות הדרגתי, מדוד וזהיר, אבל פרס הושיב את רונאלדו לצידו - וחלוץ העבר הדגול הכריז בקיץ 2018: "ויניסיוס הוא התקווה הגדולה של הכדורגל הברזילאי".
מאידך, הצוות המקצועי לא ממש ידע מה לעשות עם התקווה הזו. לפי התוכנית המקורית, ויניסיוס היה אמור להישאר בפלאמנגו עד 2019, אבל היא שונתה - גם כן משיקולים פוליטיים - והמאמן החדש ג'ולן לופטגי היה אמור לשבור את הראש כיצד לשלבו. הוא פתר את הסוגיה בדרך אלגנטית מבחינתו, ושלח את הנער הישר לקבוצת המילואים של סנטיאגו סולארי בליגה השלישית. "הוא היה זקוק להתאקלמות, ורצינו לשלב אותו בהמשך", העיד לופטגי בדיעבד, זמן מה אחרי שפוטר כבר באוקטובר. התבוסה 5:1 בקלאסיקו היתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו, ואולי יותר מכך ויניסיוס זומן לאימונים עם הסגל הבכיר לקראת המפגש עם הקטלאנים, אך הושאר לבסוף ביציע. הנשיא דאג להדליף לתקשורת שזו היתה התנהלות לא מקובלת. "לא היה ללופטגי רעיון ברור כיצד להשתמש ב-ויניסיוס", נכתב במארקה.
זידאן דחק אותו
מה עשה פרס? קידם למאמן הקבוצה הראשונה את סולארי, שהספיק להכיר מקרוב את ויניסיוס בקבוצת המילואים. וזה באמת עבד מבחינת הברזילאי - הוא קיבל הרבה דקות על הדשא, רשם שני שערי ליגה ראשונים, והיה במסלול התפתחות סביר. "הוא מזכיר לי את אדן הזאר", אמר אז טיבו קורטואה. לרוע המזל, הקבוצה כולה לא ענתה על הציפיות, והקדנציה של סולארי היתה קצרה. זינדין זידאן, ששב לתפקיד עם סמכויות בלתי מוגבלות וללא תכתיבים מלמעלה (לפחות בשלב הראשון), העיף מיד את ויניסיוס לקצה הספסל. זה לא בדיוק תרם לביטחונו העצמי של הברזילאי.
בקיץ 2019 הצטרפו אליו שני מתחרים חדשים - גם אדן הזאר שהיה אמור לככב במשבצת שלו, וגם רודריגו - עילוי ברזילאי נוסף, הצעיר ממנו בחצי שנה אך קצת יותר חזק מנטלית. אז ויניסיוס לא הצליח לייצר המשכיות כלשהי, ובתקשורת חיפשו בעיקר את הכותרות השליליות. זה הפך לתחביב של ממש. בינואר 2020, למשל, נופח מעבר לכל פרופורציה סיפור זניח לגמרי - ויניסיוס טען שהוא עייף מדי בכדי לבצע ספרינטים מרובים אחרי משחק בו שולב ל-20 הדקות האחרונות. זידאן וחבריו לקבוצה זעמו, כך נטען, על התנהלותו - כאילו אין להם עיסוקים חשובים יותר.
"הוא משחק נגדנו"
כל הרפש הזה היה אמור להסתיים בקלאסיקו במרץ, בו הבקיע ויניסיוס שער יתרון קריטי בדקה ה-71 ממסירה של טוני קרוס שסימן לא בדיוק לאן לרוץ - והביא את הנקודות. "כל כך הרבה לחץ הופעל עליו, ומגיע לו לנשום לרווחה", אמר סרחיו ראמוס. "אני מקווה שהרגע הזה ישחרר אותו", התפייט אמיליו בוטראגניו. אלא שאז הופסקה הליגה בגלל המגיפה, והמומנטום החיובי לא התפתח. כאשר חזרו השחקנים לדשא, השער לרשתו של מארק-אנדרה טר סטגן כבר נשכח, והדיווחים השליליים חזרו. כך, למשל, התעסק ויניסיוס עם הטלפון הנייד במהלך האסיפה לקראת משחק הגומלין מול מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות, ולא הקשיב לזיזו. הצרפתי השאיר את הברזילאי על הספסל, ועיתוני מדריד קבעו כי נוצר נתק בין השניים.
כוכבים מנוסים מסוגלים להתגבר על אווירה עוינת, אבל ויניסיוס רק רוצה להוכיח את עצמו. הדרך שלו לעשות זאת היא לכדרר, כי זה מה שהביא לו תהילה מלכתחילה והפך אותו ל"ניימאר החדש". ואם מנסים ללכת עם הראש בקיר, כדורים רבים מדי הולכים לאיבוד. הביקורות מתגברות, והנבואה מגשימה את עצמה. בסופו של דבר, גם החברים לקבוצה עלולים לאבד לגמרי את הסבלנות. במחצית המשחק במנשנגלדברך בליגת האלופות באוקטובר, תפסה המצלמה את קארים בנזמה מבקש מפרלאן מנדי לא למסור לברזילאי. "הוא עושה מה שבא לו. הוא משחק נגדנו", אמר החלוץ. מיותר לציין כי גם הסוגיה הזו נופחה לפרשה עסיסית מאוד, קל וחומר לאור העובדה כי ריאל חזרה מפיגור 2:0 ל-2:2 בניצוחם של בנזמה וקאסמירו רק אחרי ש-ויניסיוס הוחלף.
יותר מ-100 משחקים בגיל 20
בקיצור, הידיעות על הכוונות להיפטר ממנו בקיץ הקרוב לא הפתיעו את האוהדים. הם התרגלו לראות את ויניסיוס כשעיר לעזאזל שלא הצדיק כלל את המחיר הגבוה ששולם תמורתו. הוא כבר לא היה "התקווה החדשה", וההשוואות לניימאר לא היו רלוונטיות. האיש שחלם ברצינות על זימון לנבחרת ברזיל עוד לקראת המונדיאל ברוסיה, הסתפק עד כה ב-16 דקות בחולצה הצהובה בכל הקריירה, וגם זה במשחק ידידות לפני שנתיים. קל להדביק תוויות של פלופ, ובריאל זה קל אפילו יותר. קל לשכוח שמדובר בסך הכל בשחקן בן 20. הרי לא מפסיקים לדבר עליו מאז 2017, אז הוא שייך לריאל כבר כמעט ארבע שנים.
בפועל, הוא פשוט זקוק לשקט תעשייתי, ציפיות שפויות והתאקלמות רציונלית. לא צריך להוציא כל שטות מפרופורציות, לא צריך להפוך כל איבוד כדור לטרגדיה. יש לו כשרון, אך הוא רחוק מאוד משלמות. יש לו פוטנציאל, אך נדרשת עבודה מרובה על מנת למצות חלק גדול ממנו. בשורה התחתונה, גם בנסיבות החריגות אליהן נקלע, הוא צובר נסיון - ולפני חודש ציין ויניסיוס את משחקו ה-100 במדי ריאל, גם אם שולב כמחליף בכמחציתם. הוא חגג את האירוע עם שער שיוויון מאוחר וחשוב לרשת ריאל סוסיאדד - שערו הראשון בכל המסגרות מאז אוקטובר. הכיבוש הזה לא ממש שינה את תדמיתו, אבל אתמול.... אתמול זה היה סיפור אחר לגמרי.
גם צמד בגמר האלופות לא מבטיח כלום
עצירת הכדור על החזה אחרי המסירה הגאונית של קרוס היתה פנומנלית, והברזילאי תירגם את ההזדמנות לשער בקור רוח מופתי. הוא השלים את הצמד בסיומת קטלנית לא פחות בנגיעה אחת אחרי בישול של לוקה מודריץ' במחצית השניה. והוא עשה הרבה יותר. כמעט כל מפגש שלו עם הכדור היה מוצלח, וחבריו חיפשו אותו בכל הזדמנות. גם בנזמה ומנדי היו מרוצים ממנו עד הגג. זה באמת היה מופע נהדר, ואם תעלה ריאל לחצי הגמר, תהיה העליה הזו רשומה על שמו של השחקן המושמץ שלה.
"אנשים מדברים, אבל אני תמיד עובד", אמר ויניסיוס הגאה, שדאג גם לנשק את הסמל. "אני מאושר בשבילו. זה מגיע לו, והשערים יתרמו רבות לבטחונו העצמי", הצהיר זידאן. כן, זה יכול להיות ערב מכונן. הוא עשוי לחולל מפנה בגישה כלפי היהלום הלא מלוטש הזה, ולהחזיר את האמונה כי הוא מסוגל להפוך לשחקן קריטי בעתידה של ריאל. מצד שני, אנחנו מכירים היטב את הנפשות הפועלות. בריאל מדריד, גם צמד מטריף בגמר ליגת האלופות לא תמיד מספיק כדי לזכות בסימפטיה. אז אולי גם הצמד לרשת האדומים של יורגן קלופ יהפוך להערת שוליים ברזומה של ויניסיוס כאשר יגורש ממדריד. הכל יכול להיות. אבל בינתיים, הוא הגיבור, וצריך ליהנות מהרגע.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק