בתחילת העונה שעברה פירסם המגזין הצרפתי "ל'אקיפ" את הדירוג הלא רשמי של תקציבי הקבוצות ביורוליג. מתחת למועדוני הפאר ברצלונה, צסק"א מוסקבה וריאל מדריד, תפסה חימקי מוסקבה את מקומה בצמרת עשירות המפעל, עם 33.3 מיליון יורו; כיום, שנה וחצי אחרי, נראית הטבלה ההיא כאילו נלקחה מסרט מדע בדיוני.
חימקי, שתתארח הערב (שלישי, 18:00) אצל מכבי תל אביב ביד אליהו, תסיים בעוד שלושה ימים עונה מסויטת, שעלולה להשפיע גם על עתידה. מאזנה, ארבעה ניצחונות ב-32 משחקים, הוא הגרוע ביותר שנרשם מאז עבר המפעל הבכיר למבנה ליגה; רצף 17 ההפסדים שספגה במהלך העונה הוא הממושך ביותר שנרשם ביורוליג מאז ימי לונדון טאוורס, לפני 20 שנים; ברוב המשחקים העמידה הקבוצה סגל קצר של שבעה או שמונה שחקנים בכירים, ומרבית כוכביה עזבו לאחר שלא שולמו להם משכורות; עד שיחוסלו החובות, נאסר עליה לבצע החתמות חדשות.
מה גרם לקריסה המפוארת, על המגרש ומחוצה לו? מה חלקה של הקורונה בתסריט האימים? מה צופן היום שאחרי עבור המועדון השאפתן? ומה כל זה יעשה לקריירה של האיש שמזוהה עם חימקי יותר מכל, אלכסי שבד?
1. הקריסה המקצועית
על אף המשבר הכלכלי העולמי שגרמה המגיפה, גם לעונה הזו הגיעה חימקי כאחת מעשירות היורוליג. שבד הוחתם על חוזה חדש ומשונמך, אבל לא צריך לרחם עליו: במקום ארבעה מיליון דולר בעונה, הוא נאלץ להסתפק (על פי פרסומים זרים) בשני מיליון דולר וחצי - ולא היה המיליונר היחיד בסגל, כשלצידו גרג מונרו, ג'ונאס ג'רבקו, דווין בוקר וג'ורדן מיקי.
הצהובים נשבעו לעצמם ברוסית שהעונה הם לא יהיו תלויים באופן בלעדי בקפריזות של שבד, לטוב ולרע, ועטפו את עצמם בסקוררים מוכרים ומוכחים מסביבו; ובכל זאת, חוסר האיזון זעק לשמיים כשהמאמן לשעבר רימאס קורטינייטיס השלים את בניית הקבוצה.
הסנטרים מונרו, בוקר ומיקי, לצד ג'רבקו בעמדת הפאוור פורוורד, איימו להעמיד את אחד הקווים הקדמיים העמוסים והמאיימים - אבל קשה היה להימלט מהשאלה כמה כדורים הם יקבלו בצבע, כשהקו האחורי מובל על ידי אלכסי "16.5 זריקות מהשדה למשחק" שבד, וכשלצידו עוד הובא אריק "11 זריקות בערב לאורך הקריירה" מקולום.
עד כמה איכותי חומר השחקנים שהיה ברשות חימקי, תעיד העובדה הבאה: על אף המאזן העגום בטבלה, כמה משחקניה - ובראשם בוקר ומיקי, שמרכזים עניין בריאל ובברצלונה - צפויים להפוך למלפפונים מבוקשים ולקבל הצעות מפתות מהקבוצות הבכירות ביורוליג, ובסכומים לא קטנים; לא בדיוק מה שאמור לייצג את אחת הקבוצות הכושלות בתולדות המפעל.
דבר אחד ייאמר לזכותו של שבד: אף שנטייתו להשליך כדורים לעבר הסל בלי הפסקה לא שככה או התמתנה, הוא ידע לנצל את תשומת הלב ההגנתית כדי לפרגן גם לחברים. למעשה, הוא עושה היסטוריה העונה כשיהפוך לשחקן הראשון ביורוליג שזוכה בכתר האישי הכפול - מלך הסלים (19.8 נקודות) ומלך האסיסטים (7.7).
כך או כך, היחסים בתוך חדר ההלבשה היו גרועים. ברוסיה מספרים על סכסוכים בין השחקנים לבין עצמם ועל עימותים חוזרים ונשנים בינם לבין קורטינייטיס. המאמן, שהצעיד בעבר את הקבוצה להישגי השיא שלה (הזכיות ביורוקאפ ב-2012 וב-2015), נחשב קרוב מאוד לבעלי המועדון, והוא מצידו רצה שיישאר. ההנהלה, טוענים הטוענים, הייתה קצת פחות בעניין.
בשלב מסוים, אולי כאקט שנועד להראות למאמן את דלת היציאה, פוטרו עוזריו הליטאים והוחלפו באלכסנדר טריפונוביץ' הסרבי. בסופו של דבר, אחרי התבוסה הקשה ביותר שחימקי ספגה העונה - 99:60 במחזור העשירי לאנאדולו אפס (שאז עוד הייתה רחוקה מלהזכיר את המכונה המשומנת שהיא היום) - קורטינייטיס פוטר.
מחליפו של קורטינייטיס היה לא אחר מהעוזר אנדריי מאלצב, שעבד ב-15 השנים האחרונות במחלקת הנוער של צסק"א, אבל ניסיונו כמאמן ראשי בקבוצת בוגרים כלל עונה אחת בלבד בספרטק סנט פטרסבורג, לפני 16 שנים. הוא האחרון שיכול היה לשקם את חימקי מהריסותיה ולנהל סגל עמוס כוכבים ואגו. הצהרת הכוונות במינויו ה"זמני" הייתה בעייתית משהו, אם כי מתבקשת לחלוטין במצבה הרעוע של הקבוצה.
2. אפקט הקורונה
יש הגורסים כי אולי חימקי היא קורבן למדיניות השגויה של היורוליג. לפני פתיחת העונה גיבשו בהנהלת המפעל מתווה לשמירה על קיום המשחקים תחת הקורונה, וקבעו כי קבוצה שלא תוכל להעמיד סגל של שבעה שחקנים פעילים בערב נתון תספוג הפסד טכני; רצה הגורל, והראשונה לסבול מהנגיף הייתה חימקי.
אחרי שספגה הפסד ביתי צמוד לפנאתינייקוס במחזור הפתיחה (ללא שבד), רבים משחקניה הבכירים נמצאו חיוביים והושבתו. כדי לשמור על רוח ספורטיבית ולהימנע מהפסדים טכניים, הקבוצה הופיעה בסגלים חסרים במיוחד בידיעה שאין לה סיכוי ממשי לנצח את ז'לגיריס קובנה, ריאל ובאסקוניה; חוסר ההוגנות כלפי הרוסים בלט לרעה. אחר כך כבר שונתה ההחלטה - וביורוליג איפשרו לקבוצות שסובלות מהתפרצויות קורונה לדחות את משחקיהן, אבל זה היה מאוחר מדי עבור חימקי, שמצאה עצמה במאזנים של 5:0 ו-7:1, ואת כדור השלג הזה כבר לא הייתה יכולה לעצור.
הנה מחשבה היפותטית, שלעולם לא תהיה לה תשובה, ובכל זאת חשוב להציג אותה: אם משחקיה הראשונים של חימקי היו נדחים מלכתחילה - כפי שקרה ללא מעט קבוצות אחרות בהמשך העונה - ייתכן שהיא הייתה צוברת עוד כמה ניצחונות, ושהמשבר בשורותיה לא היה פורץ בכלל, או לפחות לא מתעצם לממדים גדולים כל כך.
3. הקריסה הכלכלית
בשלב מוקדם של העונה הפסיקה חימקי לשלם משכורות, וברוסיה מעריכים כי היא חייבת לשחקניה שכר של כשלושה חודשים. מאחורי הצעד התמוה עומדת מחלוקת בין ראשי מחוז מוסקבה לבין האוליגרך אלישר אוסמנוב, הספונסר החזק של המועדון; אוסמנוב, כך מספרים, התאכזב מהיעדר התמיכה שהובטחה לו על ידי הדרג הפוליטי באזור, ובתגובה החליט לחתוך את הזרמת הכספים. משם, הדרך לצלילה הייתה קצרה.
מונרו היה הכוכב הראשון לעזוב, לפני ארבעה חודשים. אחר כך הצטרף אליו ג'רבקו. לפני שלושה חודשים ירד בוקר מהבמה. סטפן יוביץ' לא משחק כבר חודשיים וחצי, בעוד יאניס טימה ודאיריס ברטאנס חדלו לשחק לפני חודש וחצי. שבד, ששבר בשבוע שעבר את אצבעו וכנראה גמר את העונה, לא יצא בתקופה האחרונה למשחקי חוץ באירופה; על פי הדיווחים הרשמיים, הוא החמיץ חלק גדול מהפעילות בגלל בעיות גב.
בשל החובות שהצטברו, הודיעה היורוליג לפני חודש על סנקציות כלכליות נגד המועדון, ולמעשה חימקי אינה מורשית להחתים שחקנים. אין למהלך הזה השפעה מיידית, מכיוון שמועד ההעברות תם ממילא, אבל עלולות להיות לו השלכות רציניות אם הבעיה לא תיפתר עד הקיץ. בשבועות האחרונים, לטענת גורמים במוסקבה, שולמו חלק מהחובות לחלק מהשחקנים שנשארו - אבל התביעות בדרך והמשבר רחוק מלהסתיים.
4. עתיד המועדון
כל עוד הבעיות הכלכליות לא יימחקו, אי אפשר לשלול לחלוטין את החשש לקיומה של חימקי בעונה הבאה, אף שההערכה הרווחת היא שהפתרון יימצא והיא תעמוד על רגליה. האם היא תחזור לעוצמתה? נראה שלא, והשאלה המרכזית היא באיזה מפעל אירופי (אם בכלל) תוכל להשתתף.
בעקבות הגדלת מספר הקבוצות המשוריינות ביורוליג, עם הבטחת מקומן של וילרבאן ובאיירן מינכן לעשר שנים, ואלבה ברלין לשנתיים נוספות, בוטל הכרטיס שנשמר לקבוצה הבכירה בליגת ה-VTB מתחת לצסק"א. לפיכך, חימקי - שאת העונה שעברה סיימה במקום הראשון - נותרה ללא אינטרס ממשי גם בזירה המקומית, והיא מדורגת במקום השביעי בטבלה עם מאזן 9:10, מה שמבטיח לה מסע קשה, מייגע ואולי בלתי אפשרי בפלייאוף.
ההשלכות עלולות להיות משמעותיות עוד יותר. בהנחה שלא תקבל את אחד משני הכרטיסים החופשיים ליורוליג, ושקבוצות רוסיות אחרות ידורגו לפניה ב-VTB (זניט סנט פטרסבורג, אוניקס קאזאן ולוקומוטיב קובאן), לא בטוח שחימקי אפילו תמצא משבצת פנויה ביורוקאפ, המפעל שבו נחשבה לאחת המצליחות לאורך השנים. מי שעשויה להיכנס לתמונה במצב הזה היא ליגת האלופות, שמחפשת לחמש עצמה במועדונים מבוססים שמזוהים עם היורוליג.
5. אלכסי שבד
ואחרי הכול, אי אפשר לדון בחימקי בלי להתמקד בשבד, השחקן שהפך לאיש החזק במועדון. אחד הסקוררים הגדולים והמוכשרים באירופה בדור האחרון (וכנראה גם מעבר לו) בן 32, אבל הרזומה שלו כולל רק זכייה אחת ביורוליג (בגיל 20, כשחקן ספסל בצסק"א) ואינספור עונות מבוזבזות - שבמהלכן העמיד מספרים אישיים מרשימים ולא הצליח להביא את קבוצותיו להישגים משמעותיים.
שבד מגיע לפרשת דרכים. הוא חתום על חוזה עתק לשנתיים הבאות, אולם במצבו הקיים של המועדון ייתכן שמדובר במשקולת כלכלית כבדה מדי; אם תימצא הדרך לשחררו, סביר להניח שהקבוצות הבכירות ביבשת יעדיפו שלא להניח עליו את ידיהן, וגם הוא ייאלץ לחשב מסלול מחדש.
אחרי החובות, וההפסדים, והניהול הכושל - בתקופה האחרונה מצליחה חימקי לעורר אמפתיה. היא ממשיכה לשחק, כנגד כל הסיכויים, והכוכבים האיכותיים המעטים שנותרו בשורותיה נלחמים על עתידם; היא מתבססת בעיקר על שחקנים מקומיים, שבמצב רגיל לא היו מקבלים במה כל כך נרחבת ביורוליג, ואפילו נותנת דקות כמעט בלתי מוגבלות לסרגיי מוניה בגיל 38.
אם יש שבוע אחד שמנקז אליו את חימקי מודל 2021, הרי שהיה זה במחזור הכפול של תחילת חודש מרץ. הרוסים הדהימו את ריאל מדריד וניצחו אותה 77:78 אחרי 17 הפסדים רצופים (במשחק שאולי יהרוס לבלאנקוס את העונה כולה), וכעבור 72 שעות - כשהם נישאים על גבי המומנטום - הובסו בבית 100:81 בידי אלבה ברלין.
הערב, מורים כל הסימנים, יתקיים דרבי צהוב-כחול בסימן פרידה מיד אליהו; המקומיים יחזרו למשחק יורוליג בהיכל בתחילת העונה הבאה. והאורחים? מי יודע מתי ישובו לבמה המרכזית.