עידן פלוס: עידן ורד הפך למנהיג היחיד של בית"ר ירושלים העונה

באחת מישיבות ההנהלה של בית"ר ירושלים ביחד עם סלובודן דראפיץ' ושי ברדה מוקדם יותר העונה, משה חוגג דיבר על העונה הבאה. הבעלים נקב בשמות של ירדן שועה, מתאוסיניו ומרקו ינקוביץ' - בעיקר אלה שיש להם פוטנציאל מכירה - אבל המאמנים קטעו אותו. "רגע, רגע", אמרו לו, "כשאתה חושב על העונה הבאה זה קודם כל עידן ורד. אסור שתשכח אותו, אם לא הוא, כל החדר ההלבשה שלך מפורק".

חוגג השיב שהוא רוצה שוורד ימשיך, אך התעניין למה הם שמים אותו לפני כולם וברדה הסביר: "אין מקצוען כזה, אין מחויבות כזו, אין גישה כזו לאף שחקן בקבוצה. הוא בא הרבה לפני האימון והולך הרבה אחריו, לא מפסיק לעבוד גם מחוץ לאימונים ושם את הכול על המגרש עד השריקה האחרונה - ביום טוב או פחות טוב".

חוגג כהרגלו, בדק עם גורמים נוספים במועדון ושמע דברים דומים. הבעלים התרשם ולמרות העונה הלא טובה של הקבוצה והרצון להאט את ההכנות ל-2021/22, הוא החליט לפתוח במו"מ עם ורד על חוזה לעונה או שתיים. בין היתר, חוגג רוצה לדבר גם על אפשרות לפיה הקפטן יקבל תפקיד מקצועי אחרי שיתלה את הנעליים.

זה לא היה פשוט, היו ימים בהם חוגג כבר חשב שצריך לוותר על ורד ולהתקדם, אך ככל שהעונה התקדמה, הזאת הוא הפנים שני דברים שלא לקח בחשבון כשהסגל הנוכחי נבנה: מחויבות וחדר הלבשה.

עידן ורד לא חווה עונה גדולה, בטח לא ביחס לשנים אחרות שלו, אבל את עיקר הכוח שלו הוא הביא במנהיגות, ברגעים בהם הרבה שחקנים אחרים נעלמו. המספרים לא תאמו את הציפיות שהקפטן עצמו הציב, הוא נלחץ מאוד, אבל לא נשבר. הוא שמע ביקורות קשות, אמרו שסיים בבית"ר ובכדורגל, אבל ורד נלחם להוכיח אחרת. מעבר להתמודדות המקצועית, הקושי היה בהתמודדות הפיזית. כבר שנים שהקשר בן ה-31 מושך מפציעה לפציעה. פעם אחת חיידק לא ברור, לאחר מכן פציעה קשה בכף הרגל, וגם במהלך העונה הזאת כאבים בכל מקום אפשרי בגוף, כאלה שמנוחה לא עוזרת להתמודד איתם. רק להמשיך לתפקד איתם איתם, כולל כדורים וזריקות. להילחם עם הגוף שימשיך לתת עבודה.

אבל השינוי אצל ורד נעשה בעיקר ברמה המנטלית. משחקן שהיה מוחלף בדקה ה-70 והופך שולחנות, הוא הפך ליותר שקול, כזה שמסתכל על דברים ברמת המערכת והמועדון. ורד חושב היום איך אפשר לקחת את כל העסק הזה למקום יותר טוב שבו יזכרו אותו, איך יוכל להשאיר חותם על ההיסטוריה של בית"ר. פעם אם היו אומרים לו לשחק במרכז, הוא היה נכנס לדאון. אבל בשנה האחרונה הוא קיבל את ההוראה והחזיר ביותר מ-11 קילומטר על הדשא מדי משחק. האוהדים ראו והעניקו אהבה בחזרה - מבחינתם הקפטן שונה מרוב השחקנים האחרים בזכות העובדה שהוא לא מפסיק לעבוד ולא מוותר. מבחינת אוהדי בית"ר ירושלים, לוורד יש את ה-DNA של הקבוצה.

ארבעה ימים לפני משחק הגביע נגד מ.ס. אשדוד, בית"ר ירושלים ניצחה 1:2 את הפועל כפר סבא. ורד קפץ על דוד דגו שכבש שער ניצחון מאוחר, התראיין ודיבר על כל הצעירים, אך בחדר ההלבשה כבר היה גמור. הוא הרגיש כאבים בכל הגוף, נראה סחוט ותשוש. דראפיץ' וברדה אמרו לו ליד כולם: "נראה לנו שבגביע תפתח על הספסל", אבל הוא ענה: "רגל אחת, חצי מת, מוות מלא... אני עולה לשחק". והוא אכן פתח.

בית"ר אמנם הפסידה באותו משחק, אך במסיבת העיתונאים חוגג זכר לו את המלחמה על הכדור שהובילה לכיבוש. למה? כי בשורה התחתונה, הגישה הזו של ורד היא אנטיתזה לבית"ר ירושלים של העונה הנוכחית. 12 משחקים ב-40 יום לאחר משבר הקורונה בקבוצה, אפילו ורד לה האמין שיצליח לסחוב ככה, אבל הוא עשה זאת עד הרגע האחרון. וכשהיה מוצהב במשחק ה-13 באשדוד בשבת האחרונה, אפשר היה לראות כמה ההפסד והסיטואציה של המועדון עוברים ליד השחקנים ולא דרכם, כולל נטישת האצטדיון של מיכאל אוחנה, אלירן עטר וירדן שועה.

לבית"ר ירושלים הנוכחית אין דמויות מפתח ומנהיגים וזה משהו שמעלה חשש ברמת האישיות. עלי מוחמד, נקנה ממכבי נתניה בסכום של יוצר מ-1.5 מיליון יורו ואין עוררין על היכולת האישית שלו, אבל הוא כמעט לא מוציא מילה מהפה על המגרש. בשנה שעברה, עוזר המאמן חיים שאבו ניגש לרוני לוי לפני משחק ואמר שיש בעיה עם מוחמד. שאבו נשאל מה קרה והוא אמר שבפעם הראשונה מוחמד לא מתלונן שכואב לו והוא לא בטוח שיוכל לשחק. גם מיכאל אוחנה שנרכש בקרוב לשני מיליון יורו ועדיין לא חזר מהפציעה, הוא לא מנהיג באישיות ורחוק מלמצוא את עצמו בתוך הקבוצה. האוהדים כל כך מיואשים עד שבאשדוד הם מצאו את מרקו ינקוביץ' כשחקן שמראה אכפתיות, העיקר שיהיו שחקנים שיכאב להם.

כרגע עידן ורד הוא המנהיג החיובי היחיד בחדר ההלבשה של בית"ר ירושלים וזו בעיה גדולה עבור הקבוצה מהבירה. בעונה הבאה במועדון יצטרכו לחשוב מעבר לרמה המקצועית, אולי כדאי יהיה לצרף זרים עם ניסיון שיביאו ערך מוסף ברמת האישיות, דוגמת ססאר ארסו, חסוס רואדה או אפילו קלאודמיר, שהיה עושה את זה בדרכו המיוחדת בשמחת החיים ובביטחון על המגרש. הסגל היום נטול שחקנים שרוצים לסחוב ולהוביל והעסק לא יצליח להתרומם, אם הפנים החדשות שיגיעו בקיץ לא יהיו של כאלה שביחד עם יכולת, מביאים גם אישיות.