1. גם אם הבלתי צפוי יקרה ובית"ר ירושלים תשיג אחרי המשחק מול אשדוד מחר (שבת, 19:15, ספורט1) את הכרטיס לפלייאוף העליון, זה לא ישנה הרבה מבחינת משה חוגג. הבעלים מתוסכל מהעונה הנוכחית ומתכנן לעשות שינויים רבים בקיץ - הוא רוצה להפחית את שכר השחקנים, נחוש להצעיר את הסגל ובשיחות סגורות מדבר על למידה מהמודלים של מועדונים כמו מכבי פתח תקוה ומ.ס. אשדוד.
שני המועדונים הללו מאופיינים בהתנהלות בריאה בכל מה שקשור לשילוב של שחקנים צעירים ומכירה שלהם, אבל המטרות, השאיפות, דרישות הקהל ורעשי הרקע שונים לחלוטין, וברור שלא ניתן לייצר בבית"ר משהו דומה. כדי לעמוד בציפיות, בית"ר זקוקה לסגל שעבר מספיק בליגת העל ויכול להוביל את הקבוצה להתמודדות על תארים.
גם אם חוגג באמת היה רוצה לחקות את מכבי פתח תקוה או אשדוד, מחלקת הנוער שלו לא עומדת בסטנדרט. במובן הזה, מקרה אביאל זרגרי הוא רק הבלחה. הקשר הצעיר הוא לא תוצאה של פס ייצור איכותי במחלקת הנוער, שם בית"ר רחוקה שנות אמר ממכבי פתח או אשדוד. גם בקבוצת הנוער הנוכחית של המועדון אין אף שחקן שיכול להיות בעתיד בהרכב של הבוגרים או אפילו להשתלב בליגת העל. גם אם חוגג רוצה לשלב יותר צעירים, הוא צריך ללכת בדרך אחרת שמצריכה שדרוג משמעותי של מחלקת הנוער בכל המובנים.
2. בסופו של דבר חוגג יימדד בעונה הבאה באיך תיראה הקבוצה הבוגרת, וכאן צפוי כאוס שלם בקיץ. חוגג ירצה לעשות שינויים, אך כמו שראינו בקיץ, לא בטוח ששינויים יחזקו את הקבוצה, וצריך לקחת בחשבון את מגבלות התקציב והאופציות בשוק. אלירן עטר הוא הדוגמא המרכזית לכך. מאז שהצטרף בינואר של העונה הקודמת, החלוץ עומד 13 שערים ו-5 בישולים ב-28 משחקים בהם לקח חלק. בסך הכל הוא רשם 1,930 דקות והיה מעורב בשער בכל 107 דקות.
עטר "מזייף" מדי פעם מבחינה טקטית, לא תמיד רודף אחרי השחקן שלו באגף ולא תמיד בא למשחקים בגישה הנכונה, אבל בשורה התחתונה את המספרים שהוא נותן לבית"ר, אף ישראלי לא ייתן. חוגג בונה על מתאוסיניו וינקוביץ' שיובילו את הקבוצה בעתיד, אולם אם מסתכלים על המספרים של השניים לאורך השנים, מקבלים ממוצע של 2-3 שערים ומספר דומה של בישולים בכל עונה ולא מעבר לכך. עטר הוא ההוכחה החיה לטעויות שנעשו אחרי עזיבת יוסי בניון, כאשר היא צירפה יותר מדי שחקנים לא בשלים או פחות תכליתיים על חשבון שחקנים שמספקים מספרים.
חוגג לא מתנגד להישארות של עטר, אבל כמו במקרים של דן איינבינדר, חנן ממן ודיוגו ורדאסקה, הוא לא ממהר להשאיר שחקנים בשכר גבוה כשהקבוצה לא עומדת במטרות הדימיוניות שהוצבו. הבעיה היא שהקבוצה נכשלת לעיתים קרובות לא בגלל אלא למרות השחקנים האלה, שמתקשים להיות בשיאם דווקא בשל חוסר האיזון המקצועי של המערכת ושל הסגל השחקנים. רוב השחקנים בבית"ר לא מתאימים ולכן השחקנים הטובים יותר מתקשים להטביע חותם. הסימון המתמשך של אותם שחקנים וההדחה שלהם מהסגל לא משפרת שום דבר אלא להיפך - היא רק גורמת לקבוצה להיות חלשה יותר ולוקחת אותה אחורה.
3. עטר היה מעורב העונה ב-11 שערים באופן ישיר (תשעה שערים ושני בישולים) ואם יגיע ל-16, חוזהו יחודש אוטומטית והוא ירוויח כ-275 אלף יורו לעונה. חוגג לא רוצה לשלם את הסכום הזה, אפילו לא קרוב. אם הוא היה רוצה לשלם עליו פחות, הוא כבר היה נפגש איתו ועם סוכנו אבי נמני ומנסה להגיע להסכם על שכר של עד 220 אלף יורו, סכום שמפגיש את הצדדים באמצע.
לעטר יש עוד שמונה משחקים כדי להגיע למספרים הנדרשים להארכת חוזה אוטומטית, ואם יהיה צורך בכך, גם השחקנים יעשו הכל כדי לעזור לו להגיע לעמוד ביעד. מצד שני, ברקע מתחילים כל מיני רחשים על כך שכאשר הקבוצה תבטיח הישארות בליגה, ייתנו יותר דקות לצעירים, מה שעלול להשאיר את עטר על הספסל. לבית"ר בכל מקרה אסור להגיע למצב כזה. עטר צריך להיות חלק מבית"ר ירושלים בעונה הבאה ואת הפתרונות צריך למצוא בשיחות בין הצדדים ולא עם רחשים מאחורי הקלעים, שעושים רק רע.